גיליון 13 של הו הוא אסוּפּה קטנה של שירת העולם
הנה טעימה קטנטנה מתוכו.
שיר לגברת
אן סקסטון
מאנגלית: אורית נוימאיר פוטשניק
בַּיּוֹם שֶׁל הַשָּׁדַיִם, בַּיּוֹם שֶׁל הַמָּתְנַיִם
צָלַף הַגֶּשֶׁם בַּחַלּוֹן בְּמַדְקֵרוֹת רָעוֹת.
הַגֶּשֶׁם בָּא כְּמוֹ נְחִיל אַנְשֵׁי כְּמוּרָה.
שָׁכַבְנוּ זוֹ עִם זוֹ כָּל כָּךְ שְׁפוּיוֹת, מְשֻׁגָּעוֹת.
חֲבוּקוֹת כְּכַפִּיּוֹת, כְּשֶׁבְּרוֹעַ סְעָרָה
דָּבְקוּ טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם כְּמוֹ זְבוּבִים אֶל הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶל עֵינֵינוּ הַשְּׂבֵעוֹת מֵעֹנֶג וְאֶל הַמָּתְנַיִם.
אָמַרְתְּ "הַחֶדֶר כָּל כָּךְ קַר מִגֶּשֶׁם"
וְאַתְּ כָּל כָּךְ נָשִׁית, נִפְתַּחַת פְּרִיחָתֵךְ,
שַׁרְתְּ בִּדְבֵקוּת לְקַרְסֻלַּי, לַמַּרְפְּקִים.
אַתְּ הַתּוֹצָר הַלְּאֻמִּי וְאֵין עוֹד כְּכוֹחֵךְ.
בַּרְבּוּר שֶׁלִּי, שִׁפְחָה נֶאֱמָנָה, כְּנִצָּנֵי וְרָדִים רַכִּים,
עַל הַמִּטָּה הַזֹּאת גַּם נוֹטַרְיוֹן הָיָה חוֹתֵם
בְּעוֹד אַתְּ לָשָׁה בִּי, עַד שֶׁאֶתְפַּח כְּלֶחֶם.
קדיה מולודובסקי
כשהאיש שלי יחזיק אותי בצמה
מיידיש: עמוס נוי
אֶל הָאִישׁ הַהוּא אֲנִי אָבוֹא
אֲשֶׁר הֵבִיא לִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שִׂמְחַת־אִשָּׁה
וְאֹמַר לוֹ: אִישׁ,
נָתַתִּי לְאַחֵר אֶת מַבָּטִי הַשָּׁקֵט
וּבַלַּיְלָה אֲנִי מַנִּיחָה אֶת רֹֹֹאשִׁי לְצִדּוֹ,
וְכָעֵת יֵשׁ לִי צַעַר
כְּמוֹ דְּבוֹרִים עוֹקְצוֹת מִסָּבִיב לְלִבִּי הַשָּׁבוּר
וְאֵין לִי שׁוּם דְּבַשׁ לְהַרְגִּיעַ אֶת הַפֶּצַע.
וּכְשֶׁהָאִישׁ שֶׁלִּי יַחֲזִיק אוֹתִי בַּצַּמָּה
אֶפֹּל אַפַּיִם אַרְצָה
וְאֶשְׁתַּטַּח עַל הַמִּפְתָּן כְּמוֹ אַנְשֵׁי סְדוֹם שֶׁהָפְכוּ לְאֶבֶן.
אָרִים אֶת יָדַי לְרֹאשִׁי
כְּמוֹ שֶׁאִמִּי הָיְתָה מְבָרֶכֶת עַל הַנֵּרוֹת,
אֲבָל אֶצְבְּעוֹתַי תִּזְדַּקֵּרְנָה כְּמוֹ עֲשָׂרָה חֲטָאִים מְמֻסְפָּרִים
במבוי הסתום הזה
אַחמַד שָׁאמְלוּ
מפרסית אורלי נוי
הֵם מְרִיחִים אֶת הֶבֶל פִּיךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא אָמַרְתְּ דִּבְרֵי אַהֲבָה
הֵם נוֹבְרִים בְּלִבֵּךְ לִבְדֹּק
שֶׁמָּא מִסְתַּתֶּרֶת שָׁם שַׁלְהֶבֶת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
וּמַצְלִיפִים בָּאַהֲבָה בְּצַד מַחְסוֹמֵי הַדְּרָכִים
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאַהֲבָה בַּמַּרְתֵּף
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הַתְּשׁוּקָה בַּמַּרְתֵּף
וּבַמָּבוֹי הַסָּתוּם הַפְּתַלְתַּל וְהַקַּר
הֵם מְזִינִים אֶת הָאֵשׁ בִּבְעֵרַת מִזְמוֹרִים וְשִׁירִים
אַל תִּסְתַּכְּנִי בְּמַחְשָׁבוֹת
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
זֶה שֶׁדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת לְעֵת לַיִל
בָּא כְּדֵי לְהָמִית אֶת הָאוֹר
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת הָאוֹר בַּמַּרְתֵּף
רְאִי אֶת הַקַּצָּבִים
הַמְּשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף בְּקֶרֶן הָרְחוֹב
עִם סַכִּינִים מְדַמְּמִים
מְנַתְּחִים אֶת הַחִיּוּכִים מִן הַשְּׂפָתַיִם
וְאֶת הַשִּׁירִים מִן הַפֶּה
וְצוֹלִים קָנרִָיוֹּת
עַל לֶהָבָה שֶׁל פִּרְחֵי יַסְמִין וְלִילָךְ
הַשָּטָׂן שִׁכּוֹר נצִָּחוֹן
חוֹגֵג בַּמִּשְׁתֶּה לְאֵידוֹ שֶׁל אֲסוֹנֵנוּ
צָרִיךְ לְהַסְתִּיר אֶת אֱלֹהִים בַּמַּרְתֵּף
יָמִים מְשֻׁנִּים הֵם אֵלֶּה, יָפָתִי
הזבוב
ויליאם בלייק
מאנגלית: רונן סוניס
זְבוּב קָטָן,
אֶת שִׁיר קֵיצְךָ
בְּלִי מֵשִׂים
יָדִי רָצְחָה.
הַאִם אֵינֶנִּי
זְבוּב כְּמוֹתְךָ?
אוֹ כְּמוֹתִי
אָדָם אֵינְךָ?
הֲרֵי אֶרְקֹד,
אֶלְגֹּם לִי עַד
שֶׁאֶת כְּנָפִי
תַּכְרִיעַ יָד.
אִם מַחְשָׁבָה
חַיִּים הִנָּהּ,
וְאִם הַמָּוֶת
אָבְדָנָהּ —
אֲנִי זְבוּב
מָלֵא חֶדְוָה,
אִם אֶחְיֶה
וְאִם אֶגְוַע.
נוף עשוי צרחות
נלי זק"ש
מגרמנית: אמיר יגל
זוֹ הַשָּׁעָה הַפְּלָנֶטָרִית שֶׁל הַפְּלִיטִים.
זוֹהִי מְנוּסָתָם הַסּוֹעֶרֶת שֶׁל הַפְּלִיטִים.
בְּמַחֲלַת הַנְּפִילָה, הַמָּוֶת!
זֶהוּ מְטַר כּוֹכָבִים קוֹסְמִי מִתַּעֲרֹבֶת קְסוּמָה
שֶׁל מִפְתַּן דֶּלֶת, שֶׁל תַּנּוּר שֶׁל לֶחֶם.
זֶהוּ הַתַּפּוּחַ הַשָּׁחֹר שֶׁל הַהַכָּרָה,
הַפַּחַד!
כָּבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל הָאַהֲבָה
הִיא מַעֲלָה עָשָׁן!
זֶה הַפֶּרַח שֶׁל הַחִפָּזוֹן,
נוֹטֵף זֵעָה!
אֵלּוּ הֵם הַצַּיָּדִים!
מֵהָאֵין, רַק מֵהַמְּנוּסָה.
אֵלֶּה נִצּוֹדִים הַנּוֹשְׂאִים אֶת מִסְתּוֹרָם
הַקַּטְלָנִי אֶל הַקֶּבֶר.
זֶהוּ הַחוֹל, בְּפַחַד
עִם זֵרֵי פְּרֵדָה.
זֶהוּ שִׁחְרוּר הָאֲדָמָה לַחָפְשִׁי,
נְשִׁימָתָהּ הַקְּטוּעָה
בְּעַנְוַת הָאֲוִיר.
("הפנה אלי את פניך...")
מולאנה ג'לאל א־דין רוּמי
מפרסית: ראובן נמדר
הַפְנֵה אֵלַי אֶת פָּנֶיךָ, אֶל גַּנְּךָ הַפּוֹרֵחַ אֲנִי נִכְסָף!
פַּשֵּׂק נָא אֶת שְׂפָתֶיךָ, לַסֻּכָּר הַמָּתוֹק אֲנִי נִכְסָף!
הוֹ שֶׁמֶשׁ, הַפְצִיעִי לְרֶגַע מִבַּעַד לְמָסַךְ הֶעָנָן
כִּי אֶל אוֹר פָּנַיִךְ הַקּוֹרְנוֹת בְּיִפְעָה אֲנִי נִכְסָף!
אָמַרְתָּ לִי: "לֵךְ, אַל תָּצִיק לִי יוֹתֵר לְעוֹלָם!"
גַּם לַמִּלִּים הַמָּרוֹת שֶׁמִּפִּיךָ יָצְאוּ אֲנִי נִכְסָף!
הִתְדַּפַּקְתִּי עַל דַּלְתוֹתֶיךָ, הַשּׁוֹעֵר אוֹתִי גֵּרֵשׁ.
גַּם אֶל גַּעֲרַת שׁוֹעֵר־בֵּיתְךָ הַנִּרְגָּן אֲנִי נִכְסָף!
כְּמוֹ יַעֲקֹב הָאֻמְלָל אֲנִי תָּר אַחֲרֶיךָ, נוֹאָשׁ,
אֶל יְפִי־תָאֳרוֹ שֶׁל הַנַּעַר יוֹסֵף אֲנִי נִכְסָף!
בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, הָעִיר בִּלְעָדֶיךָ הִיא בֵּית־אֲסוּרִים,
אֶל חֵרוּת הֶהָרִים וּמֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר אֲנִי נִכְסָף!
חֲבֵרַי־לַמַּסָּע חִדְלֵי הָאִישִׁים נִמְאֲסוּ עָלַי עַד מְאֹד,
לְחֶבְרַת לוֹחֲמִים, גִּבּוֹרִים וְכוֹבְשִׁים אֲנִי נִכְסָף!
לִבִּי מְשֻׁעְבָּד לְפַרְעֹה, תַּחַת עֹל רִשְׁעָתוֹ נֶאֱנָק,
אֶל אוֹר־פָּנָיו הַקּוֹרֵן שֶׁל משֶׁה בֶּן עַמְרָם אֲנִי נִכְסָף!
קַצְתִּי בְּנַפְשִׁי מִפְּנֵי הַיּוֹמְיוֹם מְלֵא הַתְּלוּנָה,
אֶל מְהוּמַת הַשִּׁכְרוּת וְשִׁירַת־שִׁכָּרוֹן אֲנִי נִכְסָף!
כְּמוֹ דִיוֹגֶנֶס הַיָּשִׁישׁ אֲנִי סוֹבֵב בָּעִיר עִם פָּנָס:
מָאַסְתִּי בְּשֵׁדִים וּמִפְלָצוֹת, אֶל הָאָדָם אֲנִי נִכְסָף!
אָמְרוּ לִי: "אֵין אָדָם בַּנִּמְצָא! תְּחַפְּשֶׂנּוּ לַשָּׁוְא".
עָנִיתִי: "אֶל זֶה שֶׁאֵין לְמָצְאוֹ אֲנִי נִכְסָף!"
נִסְתָּר מִכָּל עַיִן, אַךְ עֵינוֹ צוֹפִיָּה בַּכֹּל,
אֶל זֶה, הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אֲנִי נִכְסָף!
אֲנִי הוּא כְּלִי־הַמֵּיתָר, הָאַהֲבָה פּוֹרֶטֶת עָלַי,
אֶל אֶצְבְּעוֹתָיו הַזְּרִיזוֹת שֶׁל מְנַגֵּן אֱלֹהִי אֲנִי נִכְסָף!
בְּיָד אַחַת גְּבִיעַ יַיִן, וּבִשְׁנִיָּה קְוֻצָּתְךָ הַשְּׁחֹרָה,
לִרְקֹד כָּךְ עַד כְּלוֹת בְּלֵב הַכִּכָּר אֲנִי נִכְסָף!
זְרַח עָלַי מִמִּזְרָח, הוֹ שַׁמְּס הַגֵּאֶה מִטַּבְּרִיז,
כִּי כְּמוֹ הַדּוּכִיפַת, אֶל חָכְמַת־שְׁלֹמֹה אֲנִי נִכְסָף!