האחים המוסלמים החלו את דרכם במצרים לפני יותר משמונים שנה, כריאקציה לסחף במעמדו של האסלאם ולהחרפת שסעים חברתיים מול אתגרי המודרניזציה, ההתמערבות והאימפריאליזם. בחלוף השנים התנועה ביססה את מעמדה כנאבקת במשטרים נוקשים במזרח התיכון, שכשלו בעיניה במימוש צדק כלכלי וחברתי לאזרחיהם. גלי ההתקוממויות שפקדו חלק ממדינות ערב ב- 2011 ("האביב הערבי"), וממשיכים להתסיס מדינות אחרות, עמדו בסימן התביעה לחירויות אישיות, לרפורמות ולדמוקרטיזציה, והם שאפשרו לאחים המוסלמים לפרוץ ככוח דומיננטי אל קדמת החזית הפוליטית.
האחים המוסלמים חותרים בנחישות ליישום עקרונותיהם הדתיים, הרחבת מאחזיהם הקהילתיים, השגת עמדות שלטון ואכיפת החוק האסלאמי לפי פרשנותם. לתנועה היסטוריה שורשית ואידיאולוגיה אטרקטיבית. במרבית מדינות ערב פעלה התנועה לאורך השנים במחתרת או תחת מעשי רדיפה והתנכלות מצד הרשויות. ולמרות זאת הצליחה לפתח יכולת ארגונית מרשימה ואחיזה ממשית בחברה. מקצת מהסתעפויותיה אף תפסו את השלטון, כמו "האחים" בסודן או חמאס ברצועת עזה. האידיאולוגיה של התנועה אף היוותה מקור השראה להתפתחותם של גורמים אסלאמיים קיצונים ממנה. כיום, עלייתם של "האחים" ככוח פוליטי משמעותי במרחב הערבי, מחייבת את מנהיגיהם להתמודד עם סבך של דילמות אקטואליות ולהתאים את עצמם לסביבה משתנה ודינמית.
הספר שלפנינו בוחן לעומק את תולדות האחים המוסלמים, ופורש בפני הקורא יריעה רחבה של ידע אודות התנועה, המאפשר הבנה של אחת התופעות המשמעותיות ביותר באזורנו בעת הנוכחית.
מאיר חטינה הוא פרופסור בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון וראש המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון באוניברסיטה העברית בירושלים. אורי מ. קופּפרשמידט הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.
ספר בסדרת קו אדום