תורת היחסות של האננס

גם ספר שיריה הרביעי של ציפי לוין בירון, תורת היחסות של האננס, שבסדרת "ריתמוס", שב ומפתיע  בקולו הדינמי, המשרטט עושר מראות ומצבי נפש. מבעד למשפטים הפצועים בוקע קול חם, אנושי ועמוק.

מתוך "מות שרה"

הִיא מֵתָה לֹא מְבִינָה אֵיךְ הִגִּיר הָאִישׁ אֶת נֶפֶשׁ בְּנָהּ
וְהוֹתִירוֹ שָׁמוּט עַל אַחַד הֶהָרִים
חָתוּם בִּתְנוּעַת מַאֲכֶלֶת.

הִיא מֵתָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא
זְחִיחוּת נוֹהֶרֶת מֵעֵינָיו, עוֹטֶפֶת אוֹתָן בְּהִלַּת קְדוֹשִׁים מְעַנִּים.
הַצְּחוֹק הַמֻּכְחָשׁ שֶׁהִתְכַּוֵּץ בַּחֲלַל בִּטְנָהּ
נֶהֱפַךְ לְעֵין הַנַּחְשׁוֹל

"שירתה של ציפי לוין בירון נישאת בקובץ זה לגבהים חדשים, ובו בזמן יורדת לעומקים של נפש ונשמה: החל מהנטורליזם המעודן של מות האם, דרך הרליגוזיות החתרנית של השירים המקראיים, המבט הצורב במחזור שירי הודו, שאינו נמנע מלשלוח יד ולחטט ברגישות אין קץ בבוץ ובמדמנה של הקיום האנושי האכזר, וכלה בשירים האישיים הכתובים בדיוק לירי נדיר. כל שיר בקובץ מופלא זה הוא חוויה רגשית, רוחנית ואתגר אינטלקטואלי ולשוני. העברית המשובחת והמטען התרבותי המרובד, שבא לידי ביטוי בכל שורת שיר, מציב את הקובץ בפסגת השירה העברית העכשווית."
 (ניצה בן דב)                                                                       

"תורת היחסוּת של האננס הוא קובץ שירה משובח, מתרונן, מחושב, עז ביטוי ומעורר רגש, המהנה ומענג את הקורא בווירטואוזיות הלשונית והפואטית שלו, ויוצר תחושת הזדהות והתרוממות רוח."
(אהרן דותן)

 ציפי לוין בירון ילידת תל אביב. דוקטורנטית לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, השתתפה בכיתת השירה של "הליקון" במשכנות שאננים. שיריה ראו אור בכתבי עת שונים, ובספריה: טמונת חול (עקד,1995) בסיוע קרן עמו"ס; קריאה בכבד (הקיבוץ המאוחד,2000) בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות; כריכה רכה (סדרת "ריתמוס" הקיבוץ המאוחד, 2006) בסיוע קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות ומועצת הפיס לתרבות ולאמנות. 

ילדים זקופים כקקטוסים
"כך מתה אמי", מופיעות המלים בראש ספר שיריה הרביעי, היפהפה, של ציפי לוין בירון. כך מתה: "באלול הקיא אותך הדג אל שממת החוף האחרון./ מנודה מחייו, פרכס גופך תנועות רוגז/ אטמוספרות לחצו עלייך באדישות אכזרית..."
על יופי, עוצמה ורטט ששיריה מעוררים