כדי שהמלח יתפזר על האהבה

שירים מתוך

כדי שהמלח יתפזר על האהבה

ספר השירים של אלמוג בהר

קודם נֹאמר הרבה מילים על אלוהים

א
אֲנִי מִתְפַּתֶּה לִכְתֹּב שִׁיר אֲשֶׁר יַכְחִישׁ אֶת הַמְּצִיאוּת
וִיסַפֵּק לָהּ הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה: אֶכְתֹּב כִּי
גַּן עֶדֶן עֲדַיִן לֹא נִבְרָא, נָחָשׁ
עֲדַיִן מְצַפֶּה לְהוֹפָעָתָהּ שֶׁל חַוָּה, קַיִן
עֲדַיִן לֹא קָם עַל הֶבֶל לְהָרְגוֹ, מִגְדַּל בָּבֶל
עֲדַיִן לֹא נִבְנָה לְפַצֵּל שְׂפוֹת אֱנוֹשׁ, תּוֹרָה
עֲדַיִן לֹא נִתְּנָה לְמֹשֶה בְּהַר סִינַי, גִלְגַמֶשׁ
עֲדַיִן מְחַכֶּה לִלְמֹד אֶת סוֹדוֹת גּוּפוֹ, מַלְכִּיצֶדֶק
עֲדַיִן מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבוֹת עִיר שָׁלֵם, הַמִּלִּים שֶׁבָּהֶן אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ
עֲדַיִן מִתְחַנְּנוֹת לְהִשָּׁמַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה.

ב
בֵּין הַבְלֵי אָדָם לְהַבְלֵי שָׁמַיִם
אֶבְחַר בְּהַבְלֵי אָדָם. אֱלֹהִים
לֹא סוֹלֵחַ וּמַטֶּה מֵחֶסֶד לְדִין.
נַכְאִיב בְּשַׂעֲרוֹת רָאשֵׁינוּ לַשָּׁמַיִם
עַד שֶׁיִּבָּקְעוּ. נַכְבִּיד בְּרַגְלֵינוּ
עַל הָאֲדָמָה הַנּוֹדֶדֶת וְהַנִּשְׁבֶּרֶת
עַד שֶׁתִּתְאַחֶה וְתִמְצָא מָקוֹם לְרָאשֵׁינוּ.


התינוקות בשיירות הפליטים
א
כְּשֶׁנָּדְדוּ מִדַּמֶּשֶׂק לְקוֹרְדוֹבָּה כָּתְבוּ הָעֲרָבִים
אֶת שִׁירֵי הַגַּעֲגוּעִים הַמֻּפְלָאִים בְּיוֹתֵר לְדַמֶּשֶׂק
וְזָכְרוּ אֶת גַּנֶּיהָ וּמַעַיְנוֹתֶיהָ וּדְקָלֶיהָ.
אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁגֹּרְשׁוּ מִקּוֹרְדוֹבָּה, הֵחֵלּוּ לִכְתֹּב לָהּ
אֶת שִׁירֵי גַּעֲגוּעֵיהֶם, וְזָכְרוּ לָהּ אֶת אַרְמְנוֹתֶיהָ
וְתַפּוּזֶיהָ, וְהִנִּיחוּ אֶת גַּעֲגוּעֵיהֶם לְדַמֶּשֶׂק.

ב
כְּשֶׁנָּדְדוּ הַיְּהוּדִים מִירוּשָׁלַיִם לְבָּבֶל, וּמִבָּבֶל
לִגְרָנָדָה, כָּתְבוּ שִׁירֵי גַּעֲגוּעִים לְחָרְבוֹתֶיהָ
וַהֲרִיסוֹתֶיהָ וְעַפְרוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.
אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁגֹּרְשׁוּ מִגְּרָנָדָה, הֵחֵלּוּ לִכְתֹּב לָהּ
אֶת שִׁירֵי גַּעֲגוּעֵיהֶם, וְזָכְרוּ לָהּ אֶת גְּדֻלָּתָהּ
וְיָפְיָהּ בְּלִי לְהַנִּיחַ אֶת הָאֲבָנִים הַנּוֹפְלוֹת
בְּחוֹמוֹתֶיהָ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.


לֹא
לֹא אֲדַבֵּר בִּגְנוּת הַלַּיְלָה
עַד יָבוֹא יוֹם
וְלֹא אֲדַבֵּר בְּשֶׁבַח הַיּוֹם
עַד יִמּוֹג אוֹר.

אם אין בשר

 ****
אִם אֵין בָּשָׂר
אֵין הִשְׁתּוֹקְקוּת
אֵין גַּעֲגוּעַ
אֵין דִּמְיוֹן
אֵין אַהֲבהָ
אֵין פְּעִימוֹת לֵב
אֵין מַסַּע דָּם
אֵין נְשָׁמָה
אֵין דְּמָעוֹת
אֵין מַיִם
אֵין אֲדָמָה
אֵין אֲוִיר
אֵין אֵשׁ
אֵין חֶסֶד
אֵין אֱלֹהִים.


מחצית חיי

"בַּיּוֹם הַהוּא, אֶמְצַע שְׁבִיל יָמֵינוּ,
בְּחֹרֶשׁ עַז נִתְעֵיתִי...
שׂוֹנֵאת שִׂנְאָה, אוֹהֶבֶת כָּל מוֹחֵל...
הוּא מְדוֹרִי בְּיַחַד עִם רָחֵל"

דנטה אליגיירי, 'הקומדיה האלוהית'
מאיטלקית: זאב ז'בוטינסקי

א
בְּמַחֲצִית חַיַּי, מֵכִין כּוֹס תֵּה בְּגִ'ינְגֶ'ר בַּמִּטְבָּח,
מְחַפֵּשׂ קְצֵה חוּט, רַעֲיוֹן שֶׁהָיָה בִּי וְנִשְׁכַּח,
נִזְכָּר בַּמַּגֵּפָה, הִיא פּוֹסַעַת בָּרְחוֹב,
עֲדַיִן לֹא בַּבַּיִת, וְלִי חֶשְׁבּוֹן יִתְרָה וְחוֹב.

אִם אֵין בָּשָׂר, נִזְכַּרְתִּי, אֵין גַּם רוּחַ,
אִם אֵין צֵל, אָמַרְתִּי, אֵין חַיִּים,
אִם דָּבָר לֹא נָעוּל, דָּבָר גַּם לֹא פָּתוּחַ,
אֵין טָהוֹר אִם לֹא נִטְמָאִים.


יא
הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב שִׁירַת הִתְנַגְּדוּת: לְעַצְמִי, לָעוֹלָם,
לַשִּׁירָה. מֵהַיּוֹם אֶכְתֹּב שִׁירֵי הִתְנַגְּדוּת לָעִבְרִית
בְּעִבְרִית, כִּי אֵין לִי שָׂפָה אַחֶרֶת לִכְתֹּב בָּהּ.
לֹא אֶכָּנַע לַמֶּלֶךְ, לֹא אָכֹף רֹאשׁ לִפְנֵי הַשָּׁמַיִם,
לֹא אִוָּעֵץ בִּפְחָדַי, לֹא אֶתְחַשֵּׁב בַּמִּשְׁפָּחָה,
אֶכְתֹּב שִׁירֵי הִתְנַגְּדוּת לְשִׁירֵי הַהִתְנַגְּדוּת,
עַד שֶׁאֵדַע סוֹף סוֹף מַה יְּאַיֵּם עָלַי יוֹתֵר, מַה יְּאַיֵּם
עַל הָעוֹלָם יוֹתֵר, שְׁתִיקָה אוֹ דִּבּוּר, הִתְנַגְּדוּת
אוֹ קַבָּלָה מְלֵאָה, לְלֹא תְּנַאי, שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁל הַשִּׁירָה,
שֶׁל הָעִבְרִית, שֶׁל הַמֶּלֶךְ, שֶׁל הַשָּׁמַיִם, שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה,
שֶׁל עַצְמִי וְשֶׁל פְּחָדַי.