בחירות

כמה שירים לעונת הבחירות

נתן אלתרמן
אֲסֵפַת בְּחִירוֹת

הַדְּלָתוֹת פְּעוּרוֹת. הַקָּהָל נוֹהֵר.
לְכֻלָּם מַטָּרָה מְבֹרֶרֶת כַּחֹק:
הָאֶחָד – הַנּוֹאֵם – הוֹלֵךְ לְדַבֵּר
וְהָאֶלֶף הוֹלְכִים לִצְעֹק.

הַפְנֵה אֶת רֹאשְׁךָ לְכָאן וּלְכָאן,
הַבֵּט, תַּאֲוָה לָעֵינַיִם:
כָּל דָּבָר בִּמְקוֹמוֹ – הַבָּמָה, הַשֻּׁלְחָן,
הַפָּתוֹס וְכוֹס הַמַּיִם.

אַךְ בַּפֶּתַח עוֹמֵד הַסַּדְּרָן הַמַּשְׁקִיף
וּתְפִלָּה עַל שְׂפָתָיו הַחִוְרוֹת – – –
מָה הַפַּחַד? הֵן סֵדֶר וְשֶׁקֶט סָבִיב...
מַתְחִילִים אֲסֵפַת בְּחִירוֹת.

מתוך רגעים


דוד אבידן

ייפוי כוח


[לכל מאן דבעי]

מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל
אֶת הַבְּדִידוּת, אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
אֶת הַנְּשִׂיאָה הַמּוּזָרָה בְּעֹל
הַבְּדִידוּת הַגְּדוֹלָה וְהַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
הִיא הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹתֶכֶת,
שֶׁאֵין לָנוּ בְּעֶצֶם לְאָן לָלֶכֶת.

בְּלֵילוֹת בְּהִירִים הָאֲוִיר צוֹנֵן
וְלִפְעָמִים בְּלֵילוֹת מוּעָבִים גַּמְכֵּן,
וְיוֹרֵד גֶּשֶׁם וְיֵשׁ חַמְסִינִים
וְגוּפוֹת יָפִים וְגַם פָּנִים,
שֶׁעִתִּים מְחַיְּכִים וְעִתִּים לֹא,
לִפְעָמִים בִּגְלָלָהּ, לִפְעָמִים בִּגְלָלוֹ.

הַנּוֹף הוּא פָּשׁוּט וַחֲסַרְעַרְפִלִּים,
מַלְאָכִים בַּסֻּלָּם לֹא יוֹרְדִים, לֹא עוֹלִים,
לִפְעָמִים שׂוֹנְאִים, לִפְעָמִים אוֹהֲבִים,
יֵשׁ מְעַט יְדִידִים וּבְעִקָּר אוֹיְבִים,
אֲבָל יֵשׁ תְּשׁוּקָה חֲזָקָה לִזְרֹם,
כְּמוֹ נָהָר, יְחִידִי, לְאוֹר הַיּוֹם,
לְהִשָּׁאֵר צָעִיר תָּמִיד וְלַחֲלֹם
עַל קֶצֶב נוֹעָז לְאוֹר הַיּוֹם,
כְּמוֹ נָהָר, יְחִידִי, לִזְרֹם, לִזְרֹם,
רַק גּוּפֵנוּ זָקֵן מִיּוֹם לְיוֹם.


* בנוסח הראשון של השיר ('הארץ', תרבות וספרות, 12.4.57) הכותרת היא:
"יפוּי כֹח לכֹל".

מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל
אֶת הַחֲלוֹם, אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
אֶת הַיְדִיעָה שֶׁאֵין כָּל הַצְדָּקָה
וְאֶת חִפּוּשָׂהּ מֵחָדָשׁ כָּל דַּקָּה,
אֶת הַהִתְפַּעֲמוּת וְאֶת הַמּוּעָקָה,
מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל,
מַה שֶּׁמַּצְדִּיק אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
הִיא הָעֻבְדָּה הַפְּשׁוּטָה, הַחוֹתֶכֶת,
שֶׁאֵין לָנוּ בְּעֶצֶם לְאָן לָלֶכֶת.

רַק גּוּפֵנוּ זָקֵן מִיּוֹם לְיוֹם,
וַאֲנַחְנוּ נָהָר לְאוֹר הַיּוֹם,
לִזְרֹם יְחִידִי, יְחִידִי לִזְרֹם,
מַה שֶּׁמַּצְדִּיק, שֶׁמַּצְדִּיק אֶת הַחֲלוֹם,
מַה שֶּׁמַּצְדִּיק אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,
מַה שֶּׁמַּצְדִּיק יוֹתֵר מִכֹּל.


[נ.ב.]

הַלֵּילוֹת בְּהִירִים וְהָאֲוִיר צוֹנֵן,
יֵשׁ עָצְמָה וְיֵשׁ מֶרֶץ וְאַהֲבָה אֵין,
וּכְבָר אֵין חִיּוּךְ וּכְבָר אֵין מִלִּים,
מַלְאָכִים בַּסֻּלָּם לֹא יוֹרְדִים לֹא עוֹלִים
הַשִּׁירִים, כְּדַרְכָּם, אֵינָם מְגַלִּים
אֶלָּא אֶת הַנִּתָּן לְהֵאָמֵר בַּמִּלִּים,
וְלָכֵן אֶת עַצְמָם מֵרֹאשְׁצוּק מַפִּילִים
אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְשָׁם הַגַּלִּים
עוֹלִים וְיוֹרְדִים, יוֹרְדִים וְעוֹלִים.

נאום בחירות לנשיאות ארצות-הברית-של-סינָמֶריקה
תשעים מעלות

עַכְשָׁו שְׁמַע אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ בְּקִסְמֵי אֹרֶז בְּצֶמֶר פְּלָדָה בְּמִיקְרוֹפוֹנִים יַפָּאנִיִּים
יֵשׁ לִי כָּל הַסִּבּוֹת לְהַאֲמִין שֶׁתַּצְבִּיעַ בַּעֲדִי בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב
הַכֹּשֶר הָרֶתוֹרִי שֶׁלִּי הוּא רַק חֵלֶק מִתּוּשִׁיַּת הַהַצְבָּעָה הַבִּלְתִּי מְרֻסֶּנֶת שֶׁלְּךָ
אַתָּה תַּפְגִּין אוֹתָהּ הַפַּעַם לְמַעֲנִי וְרַק לְמַעֲנִי מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מַאֲמִין בִּי
אֲנִי מִצִּדִּי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָתְךָ וּמְדַבֵּר אֵלֶיךָ כְּמוֹ גֶּבֶר אֶל גֶּבֶר
כְּמוֹ גֶּבֶר אֶל אִשָּׁה כְּמוֹ כֶּלֶב אֶל כֶּלֶב כְּמוֹ כֶּלֶב אֶל כַּלְבָּה נוֹבֵחַ אֵלֶיךָ
צוֹוֵחַ אֵלֶיךָ בְּצֶמֶר פְּלָדָה בִּשְׂדוֹת הָאֹרֶז בְּתַחֲנוֹת הַדֶּלֶק
אֶת הַנְּאוּם הַזֶּה לְשֵׁם שִׁנּוּי כָּתַבְתִּי בְּעַצְמִי

שִׂים שִׂים לֵב אֵיךְ אֲנִי מַרְקִיד אֶת הַשּׁוּרוֹת הַמֻּפְלָאוֹת הָאֵלֶּה יָשָׁר אֶל אֶבְרֵי הַשְּׁמִיעָה הַבְּעָיָתִיִּים שֶׁלְּךָ
אֶל אֶבְרֵי הַשְּׁמִיעָה הַנְּטוּשִׁים שֶׁלְּךָ אֲנִי מַרְקִיד מָזוֹן טָרִי בָּרִיא קוֹלֵחַ
אֶבְרֵי הַשְּׁמִיעָה שֶׁלְּךָ וּמֶרְכְּזֵי הַמֹּחַ שֶׁלִּי וְטֶכְנִיקַת הַדִּבּוּר וְהַמִּקְצָב וְקִטּוּעַ הַשּׁוּרוֹת
אֲנִי לוֹגֵם אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּךָ הַמִּתְפַּתַּחַת בְּקַשִּׁיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת מִזָּוִיּוֹת עֵינֶיךָ
מַאֲמִין בְּעַצְמִי וּמְפַקְפֵּק בְּךָ וּמְפַקְפֵּק בְּפִקְפּוּקִי בְּךָ בֶּאֱמוּנָה רַבָּה
מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה פֹּה זֶה לִכְאוֹרָה שִׁירָה וּלְמַעֲשֶׂה נְאוּם בְּחִירוֹת
אַתָּה תִּבְחַר בִּי מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מוֹדֶה בַּפֶּשַׁע וּמִשּׁוּם שֶׁאַתָּה שֻׁתָּף לוֹ
אֶת הַבַּיִת הַזֶּה לְשֵׁם שִׁנּוּי כָּתַב לִי הַיּוֹ"ר בְּנוֹצַת אַוָּז מְעֻמְלֶנֶת
בִּנְמַל הַתְּעוּפָה פֶּקִין וּבִנְמַל הַתְּעוּפָה קֶנֶדִי וּבִנְמַל הַתְּעוּפָה לוֹד אַתָּה מְחַכֶּה לִי
אַתָּה מְצַלֵּם אוֹתִי וּמַקְלִיט אוֹתִי וּמְצַלֵּם אֶת עַצְמְךָ מְצַלֵּם וּמַקְלִיט אוֹתִי אַתָּה הַתִּקְשֹׁרֶת
אַתָּה עִתּוֹנַאי דַּיָּל חוֹקֵר חֲרָקִים מְבַקֵּר סִפְרוּת טֶכְנַאי רֶנְטְגֶן קְצִין מֶכֵֶס
לֹא עָשׂוּ אוֹתְךָ בָּאֶצְבַּע וְלֹא שָׂמוּ עָלֶיךָ זַיִן וְאַתָּה מְיַצֵּר נֶשֶׁק
אֲנִי אִישׁ הַמְּכִירוֹת שֶׁלְּךָ אֵשֶׁת חַיִל עֲקֶרֶת הַבַּיִת הָאֲגֻדָּה לְשִׁחְרוּר הָאִשָּׁה וְהַגֶּבֶר
שִׂים מַשֶּׁהוּ עַל הָאֵשׁ גָּרֵד לִי בַּגַּב קָשֶׁה לִי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ עַל קֵיבָה רֵיקָה
אֲנִי מְתַעֵב מָזוֹן וְאַתָּה מָלֵא מָזוֹן אָז אֲנִי מְשַׁדֵּר אֵלֶיךָ בְּתֶדֶר מָזוֹן
כֶּלֶב אֶל כֶּלֶב חֲזִיר אֶל חֲזִיר סִינִי אֶל סִינִי הוֹדִי אֶל הוֹדִי כִּיב אֶל כִּיב
יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ לוֹמַר לְךָ וְלַאֲחֵרִים שֶׁאֲנִי דּוֹחֶה וְדוֹחֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה וְיוֹתֵר
חַכֵּה לִי מֵעֵבֶר לָרְחוֹב עִם סַכִּין קוֹפֶצֶת רוֹבֵה צַלָּפִים אֶקְדָּח בְּרִשָּׁיוֹן
אֶת הַנְּאוּם הַזֶּה לְשֵׁם שִׁנּוּי אֲנִי גּוֹעֶה אֵלֶיךָ בְּחֶדְוָה לֹא נוֹרְמָלִית

אָז זֶהוּ בֵּינָתַיִם הֵבַנְתָּ אוֹתִי וְאִם לֹא הֵבַנְתָּ אֲנִי מַשְׁתִּין עָלֶיךָ
אֲנִי חוֹזֵר כָּרָגִיל אֶל הַמִּלִּים הַפָּחוֹת מוּבָנוֹת וְגַם מִשָּׁם עוֹד תִּשְׁמַע מִמֶּנִּי
תִּשְׁמַע עָלַי בְּמֶרְכְּזֵי הַמֹּחַ הַתַּתְמְפֻתָּחִים שֶׁלְּךָ וּבִקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הָעַלְקוֹפִיּוֹת
בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַתַּתְּבוּנִיּוֹת תְּתַרְגֵּל לִינְץ' גְלוֹבָּלִי שֶׁיֵּהָפֵךְ לַחֲלוֹמְךָ הַבִּלְתִּי מֻגְשָׁם
מִמֶּרְחַקְבִּטָּחוֹן שֶׁשּׁוּם טִילִים בֵּינְיַבַּשְׁתִּיִּים לֹא יֶחֱצוּ אוֹתוֹ עַד הוֹדָעָה חֲדָשָׁה וְעַדְבִּכְלָל
מִנְּקֻדַּת רְאוּת שֶׁמִּחוּץ לְחוּג רְאִיָּתְךָ וּמִנְּקֻדַּת הַשְׁמָעָה שֶׁמֵּעֵבֶר לְתֶקֶן שְׁמִיעָתְךָ
מִחוּץ לְמַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים הַהַתְחָלָתִית שֶׁלְּךָ וּמֵעַל וּמֵעֵבֶר לְחֻקַּת רִקְמוֹתֶיךָ וּלְמִדְרַג רְטָטֶיךָ
מַעֲרֶכֶת הַחוֹבוֹת הַזְּכֻיּוֹת הַחוֹזִים הָרִגְשִׁיִּים תּוֹלְדוֹת הַתַּרְבּוּת חֻקַּת הַמִּטְבָּח
אֲנִי מְקַרְצֵף בְּצֶמֶרְפְּלָדָה דַּק וְזָרִיז אֶת שִׁכְבוֹת הַשֻּׁמָּן הָעִקְּשׁוֹת סְבִיב מֹחֲךָ הַטְּיוּטָתִי
אֲנִי מְנַקֵּז אוֹתְךָ מְתַכְנֵת אוֹתְךָ מֹחַ פָּתוּחַ לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים לַנְּאוּמִים הַבָּאִים לַנְּשִׂיאִים הַבָּאִים
וְאַתָּה תַּצְבִּיעַ בַּעֲדִי עוֹד לִפְנֵי שֶׁתֵּצֵא לְגִמְלָאוֹת בִּקְלָלָה וּבְזֶמֶר
בְּאַלְבּוֹמֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָעֲגוּמִים שֶׁלְּךָ אֲנִי מְיֻצָּג בִּשְׁקוּפִית נֶגָאטִיב מְתֻחְכֶּמֶת
אַתָּה תִּפְרֹש מִמִּשְׂרָתְךָ מֵחַיֵּי מִינְךָ מִשֵּׁרוּתְךָ הַצְּבָאִי
אַתָּה תְּדַפְדֵּף וּתְדַפְדֵּף וְתִתְלַבֵּט אֵיךְ לֹא הִצְלַחְתָּ
אֵיךְ לַעֲזָאזֵל לֹא הִצְלַחְתָּ לְהִפָּטֵר מִמֶּנִּי כְּשֶׁהָיִיתָ צָעִיר וְחָזָק וּבָעִנְיָנִים

זֶה סוֹף הַנְּאוּם וּלְשֵׁם שִׁנּוּי שׁוּם אָדָם
לֹא כָּתַב אוֹתוֹ וְלֹא נָאַם אוֹתוֹ וְלֹא שָׁמַע אוֹתוֹ
לָכֵן הַדְּבָרִים יִשָּׁאֲרוּ בֵּינֵינוּ עַד סוֹף הַמֵּאָה
הַבַּיִת הַלָּבָן הַבַּיִת הַצָּהֹב מְדִינַת הַיְּהוּדִים
עַל כָּל אֵלֶּה וִתַּרְתִּי מֵרֹאשׁ עוֹד כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד
אֶת הַהֶעָרָה הַזֹּאת לְשֵׁם שִׁנּוּי הֵעַרְתִּי בִּרְצִינוּת
וְעַכְשָׁו אִם יֵשׁ לְךָ רֶגַע פְּנַאי שִׂים לֵב לְרֶגַע
אֵיךְ אֲנִי זָז מִכָּאן בִּמְהִירוּת הָעוֹלָה
עַל מְהִירוּת הַקּוֹל וְהָאוֹר וְגַלֵּי הַמֹּחַ
בְּלִי לַחַץ הַמַּיִם בְּלִי לַחַץ הַשֶּׁמֶן קְבוּצוֹת הַלַּחַץ
וְהָאֹרֶז הַבּוֹכֶה וּשְׂדוֹת הַנֵּפְט וְהַכּוּרִים הָאָטוֹמִיִּים
וּבְסִיסֵי הַשִּׁגּוּר מְשׁוֹשֵׁי הַקֶּלֶט שְׁלוּחוֹת הַפֶּלֶט
מֵעַל וּמֵעֵבֶר לְכָל הַתַּחֲזִיּוֹת הַבַּנְקָאִיּוֹת
וּקְנֵי הַמִּדָּה הַסִּפְרוּתִיִּים הַמְּדִינִיִּים הָאֶסְטְרָאטֶגִיִּים
וְחֶבְרוֹת הַבִּטּוּחַ וּמוֹסַד הַמִּשְׁפָּחָה וְהָאֶווֹלוּצְיָה
וְגַם שִׂים לֵב אֵיךְ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן
אֲנִי נִשְׁאָר צָבָא וּמִנְהָל וְהַנְהָלַת חֶשְׁבּוֹנוֹת
וּמַאפְיָה וְאִינְטֶרֶסִים וְעַיִן פְּקוּחָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת
בְּצֶמֶר פְּלָדָה בְּמִיקְרוֹפוֹנִים יַפָּאנִיִּים בְּקִסְמֵי הָאֹרֶז

מתוך כל שירי דוד אבידן

נתן זך
שני שירים לעונת בחירות

הטבות

בִּשְׁנַת בְּחִירוֹת מַתְחִילוֹת
הַהֲטָבוֹת לְהָגִיחַ מִן הַחוֹרִים
כְּעַכְבָּרִים מֵאֳנִיָּה טוֹבַעַת.
הֲטָבוֹת לִמְאַבְּדֵי עַצְמָם לָדַעַת
וַהֲטָבוֹת לִמְזַהֲמֵי הַסְּבִיבָה,
הֲטָבוֹת לְרָשׁוּת שְׁמוּרוֹת הַטֶּבַע,
הֲטָבוֹת לְצַדִּיקִים בְּמִקְרֶה,
וַהֲטָבוֹת לִרְשָׁעִים דֶּרֶךְ קֶבַע.
הֲטָבוֹת לְבַעֲלֵי בָּתִּים,
הֲטָבוֹת לְקַבְּלָנֵי יֻקְרָה
הֲטָבוֹת שֶׁאִם אֵין לְךָ קְשָׁרִים
אָז חַפֵּשׂ בְּנֵרוֹת הֲטָבָה.
הֲטָבוֹת לַצּוֹעֲקִים בְּקוֹל
וַהֲטָבוֹת לָרוֹצִים בְּשֶׁקֶט,
הֲטָבוֹת לְמוֹשְׁכִים בַּמִּכְחוֹל
וַהֲטָבוֹת לְמוֹשְׁכִים בָּרֶשֶׁת.
הֲטָבוֹת לַאֲגֻדַּת הַסּוֹפְרִים,
לְעוֹשֵׂי אֻמָּנוּתָם פְּלַסְתֵּר,
הֲטָבָה מְיֻחָדָה לְגֵרִים
לְקַבָּלַת שִׁעוּרֵי פְּסַנְתֵּר.
הֲטָבוֹת לְרָמַטְכָּ"ל תֵּימָנִי
וַהֲטָבוֹת לְמַזְכִּיר סְנִיף מִמָּרוֹקוֹ,
לְחֶבְרָה בַּעֲלַת שֵׁם עוֹלָמִי
לִיבוּא רָהִיטֵי רוֹ'קוֹקוֹ.
הֲטָבוֹת לְנִצּוֹלֵי פּוֹגְרוֹמִים
וַהֲטָבוֹת לְעוֹלֵי גַּרְדּוֹם,
לְחוֹלֵי אֲוִירוֹדְרוֹמִים
וְלַנֶּבְרוֹזוֹת שֶׁהֱבִיאוּנוּ עַד הֲלוֹם.
הֲטָבָה לַקָּאוּנְטְרִי (כָּךְ כּוֹתְבִים הָאִנְגְלִיזִים שֶׁלָּנוּ) קְלַאבּ
וַהֲטָבָה לַסִּינֶרָמָה.
בִּשְׁבִיל סֶרֶט לְכָל הַשַּׁבַּבּ
וּבִשְׁבִיל סֶרֶט בִּשְׁבִיל הָרֶקְלָמָה.
הֲטָבָה לִמְחַיֵּי הַשָּׂפָה
וַהֲטָבָה לִמְקַבְּרֶיהָ,
בָּלָ"ל חִי"ר מִמְטָר זַבְּשָׁ"ה,
אֱלִיעֶזֶר בֶּן-יְהוּדָה מְשֻׁגָּע – מִי יוֹדֵעַ?
הֲטָבָה לְרַבִּינוֹבִיץ מִן הַגּוּשׁ
וְכֶתֶר רֹאשׁ עִירִיָּה,
שֶׁעָשָׂה אֶת תֵּל-אָבִיב בְּחוּשׁ
אָחוֹת תְּאוֹמָה לְחִירִיָה.
הֲטָבָה לַמַּעֲרָךְ עַל חֶרְדָתֵנוּ לָאֱמֶ"ת (פְּרַבְדָה),
לְמִפְלְגוֹת הָרַק קַח
בַּכְּנֶסֶת הַנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת,
הֲטָבוֹת לִשְׁטִיפַת מֹחַ
וַהֲטָבוֹת לִשְׁטִיפַת רַגְלַיִם,
זְכוּת מְיֻחֶדֶת לְדַבֵּר בְּטֶלֶפוֹן
עִם אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הֲטָבוֹת מִיָּמִין לִשְׂמֹאל
וַהֲטָבוֹת מִשְּׂמֹאל יָמִינָה.
זְכוּת מְיֻחֶדֶת לֶאֱכֹל
חֶמְאָה בִּמְקוֹם מַרְגָרִינָה.
הֲטָבוֹת שֶׁמֵּעַל הַחֹק
וַהֲטָבוֹת שֶׁמִּתַּחַת לַשֻּׁלְחָן.
הֲטָבוֹת בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת צְחוֹק
וַהֲטָבוֹת בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת מְזֻמָּן.
הֲטָבוֹת בִּשְׁבִיל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַשְּׁלֵמָה
וַהֲטָבוֹת בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִיר בְּעַד שָׁלוֹם.
הֲטָבוֹת בִּמְקוֹם גְּנֵבָה
וַהֲטָבוֹת בִּמְקוֹם חֲלוֹם.
הֲטָבוֹת לִשְׁנַת שְׁמִטָּה
וַהֲטָבוֹת לִשְׁנַת יְשָׁרִים.
לַיְשֵׁנִים שִׁשָּׁה בְּמִטָּה
וְלַנּוֹחֲרִים עַל גַּבֵּי אֲחֵרִים.
הֲטָבָה לְדֶאוֹדוֹרַנְט
וּבַקְבּוּק שָׁנֶל חָמֵשׁ
לָעִתּוֹנַאי הַמִּילִיטַנְט
הַשּׁוֹלֵחַ אֲחֵרִים לָאֵשׁ.
הֲטָבוֹת לְבַעֲלֵי הַמֵּאָה
וַהֲטָבוֹת לְשָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים,
הֲטָבוֹת לְמַעֲלֵי גֵּרָה
וַהֲטָבוֹת לָאַלּוּפִים הַקְּשִׁישִׁים.
הֲטָבוֹת לְכָל מִקְרֶה
וַהֲטָבוֹת לְכָל צָרָה,
הֲטָבוֹת שֶׁאִם כָּל-כָּךְ טוֹב,
אָז לָמָּה, בְּעֶצֶם, כָּל-כָּךְ רַע?

 

דמוקרטיה
הַשּׁוֹר חָפְשִׁי
לִבְחֹר אֶת הַחֲמוֹר. אֲבָל לֹא
חֲמוֹר מְסֻיָּם, אֶלָּא, כְּלָלִית,
אֶת הַמִּפְלָגָה כֻּלָּהּ.
הַמִּפְלָגָה, מִצִּדָּהּ, מִתְחַיֶּבֶת
לָתֵת הֲקַלּוֹת, לְהַכּוֹת
מַפְגִּינִים, לְנַכּוֹת
מַס הַכְנָסָה וְלָחֹג
אֶת שְׁנֵי יַרְחֵי כַּלָּה.

הַכַּלָּה, מִצִּדָּהּ, הִיא לֹא יָפָה
אֲבָל תּוֹרָנִית. שְׂעַר רֹאשָׁהּ
גֻּלַּח מִזְּמַן אֲבָל בְּזִיפֵי הַזָּקָן,
לְעֻמַּת זֹאת, אֵין נוֹגְעִים.

'וְלַמָּוֶת לֹא תְּהִי מֶמְשָׁלָה'.
לֹא כָּךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, מְאַבֵּד
אֶת הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר לְמִפְלְגוֹתֵיהֶם גַּם יַחַד.

 
'הארץ', 22.3.74

הרצון הגדול לצמוח
הָרָצוֹן הַגָּדוֹל לִצְמֹחַ,
הַשְּׁאִיפָה לֹא לְהִשָּׁאֵר קָטָן
מַצְמִיחִים כָּאן טִיפּוּס-אָדָם דַּל מֹחַ
אֲבָל עִם קֵבָה לָעִנְיָן.

מַעֲרֶכֶת עִכּוּל מְשֻׁכְלֶלֶת,
כֶּרֶס מְהַלֶּכֶת
כְּמוֹ צְבָא נַפּוֹלְיוֹן.

מְכוֹנוֹת לְחַיֵּי שָׁעָה
טוֹחֲנוֹת הַכֹּל לְרִבִּית,
הוֹפְכוֹת אֶת הָאֶחָד לִשְׁבִיעִית
בְּאִשּׁוּר הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית.

אִם תִּרְצוּ אֵין זוֹ אַגָּדָה,
כָּאן שׁוֹלֵט הַמִּינוּס בְּכִפָּה.
אִם עוֹד אֶתְמוֹל הָיִיתָ מְשׁוֹרֵר,

הַיּוֹם אַתָּה עוֹבֵר לַסּוֹחֵר.

מתוך כל השירים ושירים חדשים


נתן אלתרמן
מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ


הָעִיר מְזַמֶּרֶת בַּפַּעַם הָאֶלֶף.
עֵינֵי הַיָּרֵחַ נוּגוֹת.
אֶל חֵיק הָאַסְפַלְט מִתְיַפֵּחַ גּוּר כֶּלֶב.
הַסַּבְתָּא מוֹכֶרֶת עוּגוֹת.

הַסַּבְתָּא זְקֵנָה. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת.
כָּל אֵם לְיַלְדָּהּ מְסַפֶּרֶת סִפּוּר.
עוֹמֶדֶת הַסַּבְתָּא קְטַנָּה וְחִוֶּרֶת
מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַצִּבּוּר.

שְׂפָתֶיהָ דַּקּוֹת. וְהָעִיר מְצַלְצֶלֶת.
מִיָּם וְעַד יָם נוֹהֲרִים הַזּוּגוֹת.
אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים אֲרוּחָה מְבֻשֶּׁלֶת.
אוּלַי רַק הַכֶּלֶב רָעֵב לְעוּגוֹת.

שְׂפָתֶיהָ דַּקּוֹת. וּבַפַּעַם הָאֶלֶף
אֵין יֶלֶד אוֹמֵר לָהּ: – סַפְּרִי לִי סִפּוּר...
עַל חֵיק הָאַסְפַלְט מְנַמְנֵם גּוּר הַכֶּלֶב
מִבְּלִי לְהַפְרִיעַ אֶת שְׁלוֹם הַצִּבּוּר.


אהרן שבתאי
בחירות 2001

אֲנִי בְּעַד פִּיפִּי
יְחִי פִּיפִּי!
לְפִּיפִּי תַּפְקִיד נָאוֹר,
בְּרִיאוּתִי, תַּרְבּוּתִי,
פִּיפִּי דּוֹאֵג
שֶׁהַדָּם יִזְרֹם לְמֵישָׁרִין
כְּשֶׁהוּא נָקִי וּמְנֻמָּק.
לָכֵן בְּחָסוּת פִּיפִּי
הַמִּלִּים רֵיחָנִיּוֹת,
לֹא סְתָם מֵיטַב
הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוֹפֶסוֹרִים
תּוֹמְכִים בְּפִּיפִּי.
וַאֲנִי בְּעַד קָקָה,
קָקָה דּוֹמֶה לָאֲדָמָה שֶׁבּוֹלַעַת
אֶת הַמִּלִּים הַיָּפוֹת
הַמֻּדְבָּקוֹת לְמִצְחוֹ
שֶׁל כָּל מְחֻסָּל,
קָקָה עוֹשֶׂה
אֶת מַה שֶּׁפִּיפִּי עוֹשֶׂה,
אֲבָל בְּאֹמֶץ,
בְּלִי לְהִתְחַבֵּא
מֵאֲחוֹרֵי פְּרוֹפֶסוֹרִים.
הָאֱמֶת אָמְנָם מַסְרִיחָה,
אַךְ הִיא יָפָה
בַּמַּצָּב הַמּוּצָק.
לָכֵן אֲנִי בְּעַד קָקָה.
יְחִי קָקָה!

מתוך ארצנו