ז'אן לה-רונד ד'אלמבר,משה מנדלסון, עמנואל קאנט, מאקס הורקהיימר, מישל פוקו, יורגן האברמס
שישה מאמרים המתמודדים עם תפיסת הנאורות והמודרניזם - שלושה מן המאה השמונה-עשרה, עידן הולדתה של הנאורות, ושלושה מן המאה העשרים, שהעמידה את הנאורות בסימן שאלה הן בהגות והן בניסיון ההיסטורי.
במבואו המקיף סוקר עזמי בשארה את המשמעות והבעייתיות הכרוכים בתפיסות אלה בתקופות השונות. המאמר הראשון לקוח מן המבוא לספר יסודות הפילוסופיה מאת ד'אלמבר, שותפו של דידרו לעריכת האנציקלופדיה הצרפתית.
אחריו באים מאמריהם של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון, כן מאמרו המפורסם של קאנט - שניהם תגובות על משאל שנערך בנושא בסוף המאה השמונה-עשרה - המנסים לשרטט את גבולות החופש שהנאורות רשאית להעניק מבלי לפגוע בקיום החברה האזרחית בגרמניה המלוכנית דאז.
סימני השאלה החריפים ביותר מתחילים לעלות אחרי מלחמת העולם השנייה ובעקבותיה - בין השאר על יד אנשי "אסכולת פרנקפורט", המיוצגים כאן במאמר של מאקס הורקהיימר - ובשנות השמונים של המאה, וביתר תוקף, על ידי מישל פוקו.
מסיים את הקובץ נאום של יורגן האברמס, מן הדור הצעיר של אסכולת פרנקפורט, המבקש לשמר את הערכים החיוניים של המודרנה ולמצוא סינתזה נאותה לזממנו אנו.
ספר אקטואלי ביותר במבוכה הרלטיבסטית של ימינו.