רודי להמן הוא שהניח יסודות לפיסול אורגני פיגורטיבי ומופשט, ארכאי ומודרני בארץ; הדוויג גרוסמן, בת זוגו, מי שהניחה את היסודות ליצירה הקרמית בישראל. הם עלו ארצה מגרמניה ב-1933 ותפסו בהדרגה מקום מרכזי בהיסטוריה של האמנות הישראלית כאמנים, יוצרים ומורים. להמן היה בין היתר המורה של מנשה קדישמן ויגאל תומרקין וגידל דור של פסלים ישראליים.
הספר פיסול כמולדת, המתבסס בין השאר על מכתבים וכתבי יד של שניהם, משרטט ברגישות ובהבנה עמוקה את הפן האישי ואת המארג המשותף של חיי האמנים בסביבה התרבותית והאמנותית שבה הם פעלו ויצרו החל מאמצע שנות השלושים ואילך. הוא כולל היבטים היסטוריים וסוציו-פסיכולוגים וניתן למצוא בו מעין אנליזה של תופעת היצירה בתא הזוגיות. הספר גם מאיר את הפרספקטיבה הפמיניסטית העכשווית המעניקה נופך נוסף של רלוונטיות תרבותית למחקר הנידון.