ספר זה מציג לראשונה סדר יום רב-תרבותי לניתוח החברה בישראל ולארגונה מחדש. הוא מציע לקורא דרך חדשה ומקורית להבנת מבנה החברה בישראל, תוך שילוב תיאוריה פילוסופית מעמיקה עם התבוננות סוציולוגית רגישה. פרקי הספר מתמקדים בשלוש זירות – חינוך, הגירה והקצאת משאבי קרקע ודיור – ומרחיבים את הדיון הרב-תרבותי מן העיסוק בקניין רוחני בלבד אל עבר שאלות של אי-שוויון חומרי. המחבר מצביע על המנגנונים המייצרים בו בזמן הן את הקולקטיב הלאומי וזהותו והן את ההיררכיות הלאומיות, האתניות והמעמדיות שבתוכו. הוא מנתח מנגנונים אלו ומפרק את ההבחנות המקובלות בין זהות למעמד או בין הכרה להקצאת משאבים.