תְּפִלָּה
צִפּוֹר שְׁבוּרַת־כָּנָף
יָשְׁבָה עַל הֶעָנָף
לֹא יָדְעָה כֵּיצַד קָרָה לָהּ הָאָסוֹן
צִפּוֹר קְטַנָה,
עוֹד לִפְנֵי דַּקָּה
בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
חָלְמָה הִיא לְקַנֵּן שָׁם אֶת קִנָּהּ
הַיּוֹם הָיָה סְתָוִי
וּכְמוֹ מֵאָה כְּלָבִים
נָבְחָה הָרוּחַ עַל הָעֵץ וְהֶעָנָף עִם הַצִּפּוֹר
לְפֶתַע, בְּאַחַת,
רֹאשָׁהּ הַקָּט נָחַת
בְּעֵינֶיהָ הַקְּטַנּוֹת כָּבָה הָאוֹר
וְכָךְ יוֹשֶׁבֶת הִיא
בְּרַעַד וּנְהִי,
לֹא תּוּכַל לִפְרֹשׂ כָּנָף
לָצֵאת אֶל הַמֶּרְחָב
עַל מָה
הָפְכוּ לִמְהוּמָה
חַיֶּיהָ הַקְּצָרִים בְּבֹקֶר זֶה שֶׁל סְתָו?
אֱלֹהֵי הָאוֹר,
תֵּן לָהּ, לַצִּפּוֹר
רָקִיעַ עִם זְרִיחַת חַמָּה
תֵּן לָהּ הַמְּעַט,
לַיְצוּר הַקָּט,
תֵּן לָהּ אֱלֹהִים
וְלוּ בַּחֲלוֹמָהּ
וְלוּ בַּחֲלוֹמָהּ
דָּנִי
לדן גלעד, אשר יצא לפֶּטְרָה עם חבריו לְדרך ממנה לא שב
הוּא אָהַב אֶת הַנּוֹף
אֳפָקִים
לְלאֹ סוֹף
כַּצִּפּוֹר לְהַמְרִיא אֶל שָׁם
לוֹהֵט מִצָּמָא
מֶרְחַקִּים הוּא גָּמָא
לַחְקֹר הָאֵין־חֵקֶר אָהַב
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ
עַל כַּנפְֵי חֲלוֹמוֹ
בָּאֲוִיר הוּא בָּנָה מֶרְכָּבָה
וְהוּא לֹא יָדַע
כִּבְאוֹתָהּ אַגָדָּה
שֶׁכְּנָפֶיהָ — כַּנְפֵי־שַׁעֲוָה
הוּא צָעַד בִּשְּׁבִילִים
אֶל לֹא־אָן מוֹבִילִים
וְחָתַר אֶל מֵעֵבֶר לְשָׁם
כְּעַל רוּחַ נִשָּׂא
אֶל רָזֵי הַמַּסָּע
מַסָּע שֶׁלָּנֶצַח לֹא תַּם
אַחֲרֵי הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים,
אַתָּה בָּרָאתָ אֶת הָאָדָם
וְגַם אֶת הַמְהַנְדֵּס הַקָּטָן
אֲשֶׁר גָּר בִּרְחוֹבֵנוּ מוּל בֵּיתֵנוּ
וְנָתַתָּ בּוֹ, בַּמְּהַנְדֵּס הַזֶּה,
תְּבוּנָה לְיַצֵּר מְכוֹנָה
וְאַתָּה,
מְהַנְדֵּס הַמְהַנְדְּסִים,
שָׁתַלְתָּ בָּנוּ מָנוֹעַ
וְקָרָאתָ לוֹ לֵב
אָז מַדּוּעַ זֶה הַלֵּב,
אשֲֶׁר בָּנוּ שָׁתַלְתָּ?
אֵינוֹ יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת מַשָּׂא־הַכְּאֵב?
לֹא אַרְפֶּה וְאַמְשִׁיךְ לִשְׁאֹל.
הֲתוּכַל לְהָשִׁיב, אַתָּה הַכֹּל־יָכוֹל?
אָחִי, זִכְרוֹ לִבְרָכָה
לאברהם
אַל תֹּאמְרוּ לִי:
הוּא אֵינֶנּוּ.
הוּא קַיָּם!
כָּל עוֹד פֹּה בָּעוֹלָם
נִשָּׂא הַשֵּׁם אָדָם
כָּל עוֹד מֵאִיר כּוֹכָב
שֶׁנעלם —
הוּא
קַיָּם
תּוֹדָה
עַל קֶרֶן־אוֹר הָרִאשׁוֹנָה בְּחַלּוֹנִי
עַל רוּחַ קַל הַמַּרְעִיד אֶת וִילוֹנִי
עַל קוֹל צִפּוֹר בּוֹקֵעַ בְּגַנִּי
עַל יוֹם חָדָשׁ אֲשֶׁר מַגִּיעַ לִמְעוֹנִי
עַל הָאוֹרוֹת הַבּוֹקְעִים מִתּוֹך צְלָלִים
עַל אוֹן הַיָּם עַל שְׁלַל צְבָעָיו עַל הַגַּלִּים
עַל שְׂדוֹת הַבֹּקֶר הַחוֹלְמִים מְעֻרְפָּלִים
עַל הַסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹחֲשִׁים בַּגָּן עָלִים
עַל הַטְּלָלִים
עַל הַחַמָּה אֲשֶׁר עוֹלָה בִּמְלוֹא הוֹדָהּ
עַל בְּכִי תִּינוֹק הַמְבַשֵּׂר לֵדָה
עַל חִיּוּךְ שֶׁל יֶלֶד קָט וְשֶׁל יַלְדָּה
עַל צִפִּיָּה אֶל הָאַחַת הַיְחִידָה
סְתָו
כְּבָר נוֹשְׁרִים הֶעָלִים בִּשְׂדֵרוֹת וְגַנִּים
כְּבָר רוֹכְבוֹת בַּמָּרוֹם שַׁיְרוֹת עֲנָנִים
וְכוֹכָב אַחֲרוֹן נֶחְבָּא אֶל כֵּלָיו —
סְתָו
כְּבָר יָצְאוּ לְדַרְכָּם אַחֲרוֹנֵי צִפֳּרִים
וְנָשְׂאוּ הֵם אִתָּם אַחֲרוֹנֵי הַשִּׁירִים
וּפוֹרֵט רַק הָרוּחַ בְּאַלְפֵי מֵיתָרָיו —
סְתָו
מַפְלִיגוֹת אֳנִיּוֹת בְּיַמִּים רְחוֹקִים
מַפְלִיגוֹת, מַפְלִיגוֹת אֶל הָאֵין־אֳפָקִים
נֶאֱבָק, לֹא יָכוֹל עוֹד הַיָּם לְגַלָּיו —
סְתָו
כְּבָר שׁוֹקַעַת הָעִיר בִּשְׁתִיקָה עֲמֻקָּה
עוֹד נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ מִי תְּפִלָּה עַתִּיקָה
עוֹד נוֹשֵׂא בְּלִבּוֹ אַךְ לַשָּׁוְא, לַשָּׁוְא —
סְתָו
עֲיֵפִים וְלֵאִים בַּגַּנִּים הַצְּלָלִים
וְהַכֹּל כֹּה דּוֹמֵם נֶעְתְּקוּ הַמִּלִּים
כְּבָר אֵינֶנּוּ אוֹהֵב הָאֶחָד שֶׁאָהַב —
סְתָו
***
אותו רקיע, שירים מאת שמשון חלפי | עורך ראשי: עוזי שביט (ז"ל) | ערכה והוסיפה פרקים: רחל חלפי
כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ