הסיפור מאחורי הספר ויהי ערב

"בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים,
 שט ירח עגול ובהיר".


אין כמעט ילד שגדל בישראל ואינו מכיר בעל פה את השורה היפה הזאת, הפותחת את "ויהי ערב" שכתבה פניה ברגשטין לפני יותר מ-60 שנה (1949, הוצאת הקיבוץ המאוחד). ורבים מאיתנו זוכרים את הספר בעל פה: את ההתחלה,  דרך המהומה הגדולה שמקימה הילדה בלול התרנגולות ודרמת הכעס של אבא, ועד השורה האחרונה של הספר, המנחמת והמשמחת: "וכשאבא נשק לה, אוהב וסולח, נשק לה גם הירח".
אנחנו זוכרים גם את האיורים בספר- את הירח המביט מלמעלה ומלווה את הילדה וקשה והם חלק בלתי נפרד מהספר שאנחנו זוכרים.
את הספר אייר חיים האוזמן – זה ספר הילדים היחיד עליו הוא חתום ומאז נעלמו עיקבותיו.
עינת אמיתי בת קיבוץ גשר יצאה לחפש את עקבותיו. החיפושים נפתחו  כאשר החלה לאסוף בהתנדבות חומר לתערוכה גדולה על תרבות הילד בקיבוצים, המתוכננת במשכן לאמנות בעין חרוד. שם היא מצאה שקיימת גרסה קודמת לספר.
על השתלשלות החיפוש שלה אחר האוזמן היא מספרת: "הכל התחיל מביקור שעשיתי אצל תרזה פרסאי בקיבוץ שריד. תרזה היא בתה של המאיירת אילזה קנטור (הידועה כמובן בזכות איוריה לספר הפעוטות הקלאסי 'בוא אלי פרפר נחמד', שכתבה פניה ברגשטין וראה אור ב-1945). ..."תרזה סיפרה שאצל אחותה, תמר דאוס, מצויים איורים מקוריים פרי מכחולה של האם ל'ויהי ערב'. לשאלתי, איך זה? הרי אייר את הספר מאייר אחר, חיים האוזמן - סיפרה לי תרזה, שאילזה ופניה הכינו יחד את הספר בסוף 1948, כנראה בהשראת עיבוד לועזי של הנס כריסטיאן אנדרסן. המקור, איוריה של אילזה ולצדם, בכתב ידה של פניה, הסיפור המוכר, נמצא אצל תמר".


זו הגירסה של אלזה קנטור-דאוס


וזה איור של חיים האוזמן

על השתלשלות החיפושים תוכלו לקרוא כאן

רוצים לדעת מה חשבה פניה ברגשטיין על איורי הספר? רוצים לקרוא את כל השתשלות הענייינים?
קראו בבלוג של עינת אמיתי

בימים אלה הספר רואה אור עם האיורים המקוריים של אילזה קנטור-דאוס.