פותח רגע סוגריים | שירים

טעימה מתוך ספר השירים של נמרוד שיין -

פותח רגע סוגריים 

****
בְּדִיּוּק הָיִיתִי
עִם הַשַּׂקִּיּוֹת בַּיָּדַיִם
כְּשֶׁהִיא הִתְקַשְּׁרָה אֵלַי וְסִפְּרָה
שכבר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לֹא שָׁמְעָה מִמֶּנּוּ,
וְאוּלַי אֲנִי יָכוֹל לְדַבֵּר אִתּוֹ בִּשְׁבִילָהּ.

"הוּא הוֹרֵג אוֹתָנוּ," הִיא אָמְרָה לִי וּבָכְתָה
יָשָׁר אֶל תּוֹךְ הַסְּפִיקֶר הַתָּקוּעַ בֵּין הָאֹזֶן לַשִּׁכְמָה.
הִתְיַשַּׁבְתִּי עַל הַסַּפְסָל מוּל הַבַּיִת
וְהִקְשַׁבְתִּי לָהּ.
אֲנִי שֶׁפַּעַם הייתי שֶׁלָּהּ,
לוֹבֵשׁ עַכְשָׁו אֶת הַמַּדִּים הַמְּרֻפָּטִים הָאֵלֶּה.

קְצִין הַנִּפְגָּעִים שֶׁל הָאַהֲבָה.



****

אז למה בעצם התגרשת?
כִּי לֹא רָצִיתִי לָמוּת לְבַד.

***


כלים

הַבֹּקֶר לָרִאשׁוֹנָה
רָאִיתִי אוֹתָךְ עוֹשָׂה כֵּלִים
אֶצְלֵךְ
בַּמִּטְבָּח
שֵׁלָּךְ
כֵּלִים
וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי שָׁם
עִם כּוֹס הַקָּפֶה הַשָּׁחֹר
וְהִבַּטְתִּי בִּתְנוּעַת הַקִּרְצוּף הַמִּתְנַדְנֵד שֶׁל יַשְׁבָנֵךְ
וְאֵיךְ מִלְּפָנִים הִדַּחְתְּ אוֹתָם
וּמֵאָחוֹר אוֹתִי.

עורך הוא שמלתך היפה ביותר

צִיּוּרִים שֶׁרָקַמְתְּ עָלָיו
יַעַר סָבוּךְ וְאַיָּלִים

מַגְלֵשַׁת אֶצְבָּעוֹת אֶל מוֹרַד הַמֹּתֶן

עַכְשָׁו אֲנִי מַרְאָה זוֹכֶרֶת
שֶׁל כָּל מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי
טֶרֶם

עֵירֻמֵּךְ מַחְמִיא לָךְ

אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּש אוֹתָךְ.

מים עוברים בתוך מים
יֶלֶד בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, בִּשְׁעַת הַהַשְׁקָיָה - שְּׁתֵּי מַמְטֵרוֹת הִתִּיזוּ אֶת זִרְמָן זוֹ אֶל מַסְלוּלָהּ שֶׁל רְעוּתָהּ - צָעַק אֶל אִשָּׁה: "תִּרְאִי אִמָּא, מַיִם עוֹבְרִים בְּתוֹךְ מַיִם!" וַאֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לְלַמֵּד וְלוֹמַר שֶׁכְּשֶׁמַּיִם פּוֹגְשִׁים מַיִם, הֵם הוֹפְכִים לְמַיִם אֶחָד. אַתָּה מֵבִין, זֹאת אוֹמֶרֶת, מֵעַכְשָׁו הֵם אוֹתָם הַמַּיִם. וְשֶׁכָּכָה זֶה גַּם בְּאַהֲבָה.

איך בכלל אפשר לתפוס

אִלּוּ אֶת כָּל חַיַּי הַבּוֹגְרִים
הָיִיתִי עוֹשֶׂה בְּאַהֲבָה אַחַת,
מְוַתֵּר עַל עֹנֶג הַחִפּוּשׂ.

לוֹמַר לְעַצְמִי שׁוּב וָשׁוּב:
"הִנֵּה סוֹף סוֹף מָצָאתִי."





אהבה היא רגש מורכב
אֶלָּא אִם הִיא לֹא.
אֶלָּא אִם הִיא אַהֲבָה.

נֹאמַר וְאַתָּה מַבִּיט בָּאוֹר
דֶּרֶךְ עָלֶה.

שְׁכַח אֶת הֶעָלֶה.

נוּ
שֶׁאִמָּא תְּנַשֵּׁק אוֹתִי עַכְשָׁו
בְּבֶרֶךְ הַנֶּפֶשׁ.
שֶׁאַרְגִּישׁ אֶת הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלָּהּ,
לוֹחֲשׁוֹת אֶל הַשִּׁפְשׁוּף:
"זֶה כְּלוּם."

שֶׁתִּטְפַּח בְּרֹךְ עַל יַשְׁבָן הַגַּבַּרְדִּין,
וְתַצְבִּיעַ הָלְאָה עִם הַסַּנְטֵר:
"יַאלְלָה עֲיוּנִי לֵךְ תְּשַׂחֵק."




ועדיין

וַעֲדַיִן אוֹמֵר דְּבָרִים לֹא בַּמָּקוֹם
וַעֲדַיִן מִשְׁתַּדֵּל לֹא לִשְׁכֹּחַ
וַעֲדַיִן זוֹכֵר מָה שֶׁלֹּא צָרִיךְ
וַעֲדַיִן סוֹפֵר אַחֲרֵי שֶׁנִּגְמַר
וַעֲדַיִן גַּם כְּשֶׁאֶצְלִי אֲנִי לֹא מַאֲמִין
וַעֲדַיִן קֹדֶם תִּהְיֶה בֶּנְאָדָם
וַעֲדַיִן כִּתָּה גִּימֶל וּמְכֹעָר
וַעֲדַיִן מְעַשֵּׁן לְבַד חֶבְרָתִי
וַעֲדַיִן מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדִּבּוּר הַיָּשָׁן
וַעֲדַיִן מְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם לֹא רוֹדֵף
וַעֲדַיִן יֶלֶד-שֶׁל פָּחוֹת מִשֶּׁאַבָּא
וַעֲדַיִן דְּמָעוֹת בְּשִׁירִים עֲצוּבִים
וַעֲדַיִן רוֹצֶה עַל אַף שֶׁכְּבָר יֵשׁ
וַעֲדַיִן רֵיק פֹּה וָשָׁם
אֲפִלּוּ שֶׁכָּל הַזְּמַן מִתְמַלֵּא

****

פותח רגע סוגריים שירים מאת נמרוד שיין
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע״מ