עפר
נוֹפַפְתִּי לוֹ בְּיָדִי וְקָרָאתִי בְּכָל כֹּחִי
לְהִתְרָאוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה!
וְלֹא שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלִי
מִפְּנֵי הֶמְיַת הַמֵּתִים
רוח
אִישׁ יְהוּדִי אֲנִי
חוֹצֶה בַּאֲלַכְסוֹן אֶת הַזְּמַן
צָלוּב עַל הָרוּחַ.
מִזְוַדְתִּי אֲרוּזָה. סֻלְיוֹתַי נָכוֹנוּ.
צִפֹּרֶן הַכְּתָב טְבוּלָה בְּדָמִי.
מָה אֶקַּח עִמִּי. מָה אַשְׁאִיר אַחֲרַי:
כְּאֵב — בְּדִידוּת — גַּעְגּוּעַ —
וְרוּחַ
(נְגוּעָה וְנִצְחִית
כְּכַף יַד אִישׁ בְּנַעֲנוּעַ פְּרִידָה)
הָעוֹטֶפֶת לַחֹמֶר, הָעוֹטֶפֶת לַגּוּף,
הַקּוֹשֶׁרֶת אוֹתָם אַהֲבָה.
אחרי לילה שחור
הַבֹּקֶר רָאִיתִי עָלֶה.
מַמָּשׁ.
לֹא יֵאָמֵן.
עֲדַיִן
הַכֹּל אֶפְשָׁרִי.
**
אֲניִ פּוֹחֵד
מִמְּעָרוֹת, מֵעֲטַלֵּפִים, מִמִּמְצָאִים
עַתִּיקִים, מִגִּבּוֹרִים עַתִּיקִים, מִמִּלִּים
כְּמוֹ 'תָּמִיד' כְּמוֹ 'אַף פַּעַם'
אֲניִ אוֹהֵב
בְּחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים.
***
אִישִׁית אֲנִי בְּכִוּוּן אַחֵר.
תָּמִיד בְּכִוּוּן אַחֵר.
מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַכִּוּוּן שֶׁלִּי.
*
מִי שֶׁיֹּאמַר :
"אֱלֹהִים שׁוֹלֵחַ בָּנוּ אֶת הַיֵּאוּשׁ
לֹא כְּדֵי לַהֲרֹג אוֹתָנוּ
אֶלָּא כְּדֵי לְעוֹרֵר בָּנוּ חַיִּים חֲדָשִׁים". —
הוּא בֶּטַח חַי עַל גֶּשֶׁר מֵיתָרִים
*
'מוֹלֶדֶת' הִיא סוּג שֶׁל כְּנִיעָה לְלֹא תְּנַאי:
לִכְאוֹרָה אַתָּה חָפְשִׁי לְוַתֵּר עָלֶיהָ, לְמַעֲשֶׂה
אַתָּה גּוֹרֵר אוֹתָהּ אִתְּךָ לְכָל מָקוֹם.
*
ובַּסּוֹף
אַחֲרֵי מַבּוּל הַמִּלִּים
לְהִשָּׁאֵר עִם מִלָּה אַחַת:
"מַיין קִינְד"
***
לצלוח את המאה / נגיעות שירים מאת יצחק אוורבוך אורפז |
כל כתבי אורפז - מהדורה מחודשת בעריכת אבנר הולצמן
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד