השירה מתדפקת
אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים, בִּדְמוּת
כַּדּוּר נְיָר קָטָן גַּלְגְּלָנִי
קְפִיצִי כָּזֶה מְגֻלְגָּל בְּאֶצְבְּעוֹתַי
כַּדּוּר נְיָר פָּשׁוּט, מִתְנַיֵּר לִקְרַאת
רִחוּף מָהִיר בָּאֲוִיר, שֶׁיִּפֹּל בְּאַקְרַאי
עַל אַפּוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ, עַל רֹאשׁוֹ,
אוֹ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל נוֹסַעַת יוֹשֶׁבֶת בָּאוֹטוֹבּוּס,
יַשִּׁיק לָאֹזֶן, בִּיעָף, קַל שָׁלוּחַ,
מַשִּׁיק כִּמְעַט לִזְרוֹעַ חֲשׂוּפָה אוֹ
לֶחִי אוֹ שְׂעָרָהּ שֶׁל נַעֲרָה, לְיַד עֵינוֹ שֶׁל אִישׁ
שֶׁתָּמֵהַּ, שֶׁתְּמֵהָה:
מַה זֶּה מַה זֶּה שֶׁמְּרַפְרֵף לְיָדָם לְהֶרֶף עַיִן
מֵאַיִן וּמִי? מְחַפְּשִׂים סְבִיבָם וְלֹא מוֹצְאִים
אוֹתִי — כַּדּוּר נְיָר קָטָן זָנִיחַ שֶׁרָץ לַגֹּבַהּ
מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתַי לָאֲוִיר —
כָּל כָּךְ אַקְרָאִי וְחַף
אַקְרָאִי וְחַף