שירים מתוך העוברים על פני - מבחר שירים
ומתוך אותות - מבחר וחדשים
דברי רקע ראשוניים
אִמִּי אִמִּי
מִכְּפַר הַשִּׂיחִים הַיְרֻקִּים בְּיָרֹק אַחֵר
מִקַּן הַצִּפּוֹרִים הַמַּחְלִיבוֹת חָלָב מָתוֹק מִכָּל מָתוֹק
מֵעֶרֶשׂ זְמִירִי אֶלֶף לַיְלָה וְעוֹד לַיְלָה
אִמִּי אִמִּי
שֶׁהִרְחִיקָה רָעוֹת בְּאֶצְבָּעוֹת צְרֵדוֹת
בְּהַלְקָאוֹת חָזֶה וּבְשֵׁם כָּל הָאִמָּהוֹת
אָבִי אָבִי
אֲשֶׁר עָסַק בְּעוֹלָמוֹת, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ שַׁבָּתוֹת בְּעָרָק נָקִי
אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי מֵאֵין כָּמוֹהוּ בְּהִלְכוֹת בֵּית כְּנֶסֶת
אֲנִי אֲנִי
שֶׁהִרְחַקְתִּי עַצְמִי הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
שֶׁכְּשֶׁהַכֹּל הָיוּ יְשֵׁנִים הָיִיתִי מְשַׁנֵּן
הַרְחֵק אֶל תּוֹךְ לִבִּי
מִסּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל בָּאךְ
בִּיהוּדִית מָרוֹקָאִית
תיקון הריחות
מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי,
טַעַם עָרָק וְרֵיחַ זְעַפְרָן צוֹרֵב,
אֲנִי כְּבָר לֹא אוֹתוֹ הַיֶּלֶד,
אָבוּד בֵּין רַגְלַיִם שֶׁמְּשַׂחֵק סְנוֹקֶר
בְּקָפֶה מַרְקוֹ בְּלוּד
עַכְשָׁו חֲבֵרִים
אֲנִי לוֹמֵד לֶאֱכֹל גְּלִידָה מִבְּדֹלַח
מֵאוֹטוֹ שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שֶׁל צִפּוֹרִים בָּעֶרֶב
אֲנִי לוֹמֵד לִפְתֹּחַ דְּלָתוֹת
בְּתֵבוֹת נְגִינָה עַתִּיקוֹת.
עַכְשָׁו
נָשִׁים בְּטַעַם תּוּת שָׂדֶה מְלַמְּדוֹת אוֹתִי
לְהָרִיחַ כְּרִיכוֹת שֶׁל שֶׁקְסְפִּיר
מִן הַמֵּאָה הַשְּׁבַע–עֶשְׂרֵה
מְלַמְּדוֹת אוֹתִי לְשַׂחֵק בְּחָתוּל סִיאָמִי
בְּתוֹךְ סָלוֹן יָרֹק
חֲבֵרִים
שיר באמצע ירושלים
אִישׁ הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב
הוּא אֵינוֹ יוֹדֵע שֶׁאֶלֶף עֵינַיִם מְצִיצוֹת בּוֹ
כְּדַאי שֶׁיֵּלֵךְ לְאַט
שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עָלָיו
שֶׁהוּא מְמַהֵר לְהַשִּׂיג כְּמִיהוֹתָיו
הוּא תָּמִיד
נוֹשֵׂא עִמּוֹ שִׁיר
וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ הַשִּׁיר שֶׁהוּא מֵכִיל
הַשִּׁיר מְשַׁכֵּךְ אֶת תַּאֲוָתוֹ לְרִיצָה לְמֶרְחַקִּים
וְעָלָיו לָדַעַת
שֶׁגַּם אִם יַעֲמֹד מִלֶּכֶת
הוּא יַגִּיעַ
מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּמִיד
בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם.
תקציר שיחה
מַה זֶּה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי
לָרוּץ בְּאֶמְצַע דִּיזֶנְגּוֹף
וְלִצְעֹק בִּיהוּדִית מָרוֹקָאִית
"אָנָא מֶן אֶלְמַגְרַבּ אָנָא מֶן אֶלְמַגְרַבּ"
(אֲנִי מֵהָרֵי הָאַטְלָס אֲנִי מֵהָרֵי הָאַטְלָס)
מַה זֶּה לִהְיוֹת אוֹתֶנְטִי
לָשֶׁבֶת בְּרוֹוָל בְּצִבְעוֹנִין (עַגָּאל וְזַרְבִּיָּה, מִינֵי לְבוּשׁ),
אוֹ לְהַכְרִיז בְּקוֹל: "אֲנִי לֹא קוֹרְאִים לִי זֹהַר
אֲנִי זַיִשׁ, אֲנִי זַיִשׁ (שֵׁם מָרוֹקָאִי)"
וְזֶה לֹא, וְזֶה לֹא,
וּבְכָל זֹאת טוֹפַחַת שָׂפָה אַחֶרֶת בַּפֶּה
עַד פִּקּוּעַ חֲנִיכַיִם
וּבְכָל זֹאת תּוֹקְפִים רֵיחוֹת
דְּחוּיִים וַאֲהוּבִים
וַאֲנִי נוֹפֵל בֵּין הֶעָגוֹת
אוֹבֵד בִּבְלִיל הַקּוֹלוֹת
סוסים חבושי עיניים
בְּכָל אִישׁ עִוֵּר
נָטוּעַ סוּס דּוֹהֵר
הַשּׁוֹאֵף לִשְׁעֹט
לְמֶרְחַקִּים
כשהייתי ילד של אור
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר
כָּל הַצְּבָעִים הִתְדַּפְּקוּ
פְּתַח! פְּתַח!
אֶל אִישׁוֹנַי הַנִּכְמָרִים
הִתְחָרוּ לְהִתְפַּצֵּל כָּחֹל בְּתוֹךְ כָּחֹל
וְהַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב נִבְּטָה אֵלַי קַרְנַיִם
כִּשְׁתֵּי צַמּוֹת בְּהִירוֹת
שֶׁל יְלָדוֹת הַמּוֹלִיכוֹת פָּרָה
עִם מַלְמָד בַּיָּד בָּעִיר לוּד
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר
הַצַּמָּרוֹת דָּחֲקוּ בִּי
עֲלֵה! עֲלֵה! לְהִתְחַבֵּק אִתָּנוּ בַּגְּבָהִים
וְכָל הַגְּדֵרוֹת נְמוּכוֹת מִמֶּנִּי נָמוּךְ מִכָּל נָמוּךְ
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד שֶׁל אוֹר
הַמֶּרְחַקִּים שָׁאֲבוּ אוֹתִי אֲלֵיהֶם
בִּמְהִירוּת שֶׁל זְמַן אַחֵר
הכלב ואדוניו
א
כִּי בְּקֶצֶב אֲדוֹנָיו יֵלֵךְ הַכֶּלֶב הַנֶּאֱמָן
צַעַד אַחַר צַעַד בְּאַרְבָּעוֹתָיו
וְכִי אֲדוֹנָיו יִצְלַע
גַּם הַכֶּלֶב יְגַמְגֵּם בַּהֲלִיכוֹתָיו
יֵרֵד מַדְרֵגָה
רֶגֶל וּמַדְרֵגָה רֶגֶל
מַדְרֵגָה רֶגֶל
שֶׁלֹּא יִמְעַד אֲדוֹנָיו
עַד תַּחְתִּיּוֹתָיו
וְעַד לַמִּשְׁטָח הַיָּשָׁר
יִכְבֹּש תַּאֲוָתוֹ לְמֶרְחַקִּים בְּלִי גְּבוּל
יַעֲצֹר בְּחֻבּוֹ רֵיחַ יַעֲרוֹת עַד
עֲלִילוֹת קְדוּמִים
רֵיחַ צַיִד מַכֶּה מִבִּפְנִים
ב
וּמַה יַּעֲשֶׂה אִישׁ עִוֵּר שֶׁכַּלְבּוֹ חָלָה פִּתְאוֹם
יְעַרְסֵל אוֹתוֹ בְּיָדָיו
יִשָּׂא אוֹתוֹ עַל כַּפָּיו כְּאוֹחֵז בְּעוֹלָל
יְגַשֵּׁשׁ דַּרְכּוֹ לְפָנָיו עַל מִדְרָכוֹת שְׁבוּרוֹת
יְדַדֶּה, יִתָּקֵל בְּעֵץ, יִנָּגֵף בְּאֶבֶן שָׂפָה
יָבִיא אוֹתוֹ אֶל הָרוֹפֵא
אֶל הַמְּנוּחָה הַנְּכוֹנָה
חֶסֶד תַּחַת חֶסֶד
לִוּוּי תַּחַת לִוּוּי
יָשִׁיב לוֹ גְּמוּל
עַל הֲלִיכָתוֹ בַּצַּעַד הַמָּדוּד
בָּרֵיחַ הַנָּכוֹן
עַל שֶׁהֵבִיא לְפָנָיו טַעַם יַעֲרוֹת עַד
וּתְנוּפַת הַמִּתְפָּרְצִים
אֶל הַצַּיִד
על גב קיר נופל
עַל גַּב קִיר נוֹפֵל שְׁאֵרִית הַבַּיִת
אֲנִי עוֹמֵד לְשַׂרְטֵט מְקוֹמוֹת חַיִּים
לְהַעֲמִיד סִימָנִים לִנְשִׁימוֹת לַיְלָה
לִמְהוּמוֹת יוֹם
עַכְשָׁו בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
קַשּׁוּב עַד הַקָּצֶה
דָּרוּךְ מִבִּפְנִים
שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר בִּי מִמְּלֶאכֶת חַיִּים שְׁלֵמָה
שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת
שְׁזוּרוֹת בִּכְאֵבִים גְּדוֹלִים
רַק הֵד עָשָׁן שֶׁל זִכָּרוֹן
אֲנִי עוֹמֵד עַל דֹּפֶן הָרִיק וְאוֹמֵר:
כָּאן הָיְתָה מַחְזִיקָה אִמִּי
אַחִים חוֹלִים בַּלַּיְלָה
וְכָאן הָיָה עוֹמֵד אָבִי עִם תְּפִלִּין
אֶל מוּל הַכֹּתֶל
תָּמִיד אֶל מוּל הַכֹּתֶל
וַאֲנִי רוֹשֵׁם תִּקּוּנִים בְּשֶׁטַח רֵיק
הִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הַמִּטְבָּח
וְהִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הָרַחְצָה
וּלְכַסּוֹת אֶת בֹּשֶת הֶעָפָר
בְּמַרְצָפוֹת שֶׁל תְּמִימוּת
שֶׁל תִּקְוָה לַהֲסָרַת בּוּשָׁה
וְעַכְשָׁו שֶׁמִּן הַבַּיִת נוֹתַר רַק חָלָל
אֲנִי עוֹמֵד
וּמְדַמֶּה לִי עָבָר
וּמְדַמֶּה לִי מָקוֹם
שֶׁנַּעֲשָׂה עָפָר
בבית חינוך עיוורים הילד היושב בפינות
בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְּרִים הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף–הָאַף
מְפַסֵּל בְּלִבּוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה
בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְּרִים הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף–הָאַף
מְשַׂרְטֵט בְּנַפְשׁוֹ עֲתִידוֹת וּגְדוֹלוֹת
בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְּרִים הָיָה הַיֶּלֶד יוֹשֵׁב בַּפִּנּוֹת
אוֹסֵף בִּשְׁאֵרִית רְאִיָּתוֹ
קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אוֹר
לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שְׁמָשׁוֹת
לֶעָתִיד לָבוֹא
בְּבֵית חִנּוּךְ עִוְּרִים הָיָה הַיֶּלֶד נוֹטֵף–הָאַף
צוֹבֵר הֵדִים שֶׁל קוֹל
לַעֲשׂוֹת מֵהֶם
סִימְפוֹנְיוֹת אַהֲבָה
בבית חינוך עיוורים בירושלים מְסַרְטְטִים עֲתִידות
בַּמָּקוֹם
בּוֹ רִיסִים אֲרֻכִּים שֶׁל נַעֲרוֹת קַיִץ
הֵם שְׁמוּעָה רְחוֹקָה
בַּמָּקוֹם
בּוֹ חִיּוּךְ מַזְמִין בְּתָוֵי פָּנִים עֲדִינִים
הוּא אַלְגּוֹרִיתְם סָתוּם
בַּמָּקוֹם
בּוֹ הַכָּחֹל הוּא נִחוּשׁ
וְהָאָדֹם נֻסְחָה לֹא מְפֻעֲנַחַת
בַּמָּקוֹם הַהוּא
הָיִינוּ לוֹחֲצִים יָדַיִם בַּחֹשֶךְ
יָד עַל כָּתֵף, יָד עַל כָּתֵף
הוֹלְכִים וְשָׁבִים, הוֹלְכִים וְשָׁבִים
בְּמִסְדְּרוֹנוֹת אֲרֻכִּים
בְּמִקְצָב שֶׁל מְנַחֲשִׁים בָּאוֹב
אַתָּה אוֹרַקְל, אֲנִי אוֹרַקְל
מְסַרְטְטִים עֲתִידוֹת
צבעים
בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף
וַאֲנַחְנוּ בַּמִּטּוֹת
וְהַגֶּשֶׁם מַכֶּה בַּחַלּוֹנוֹת
מַפְלִיגִים בְּדִבּוּר
עַל מָקוֹם אַחֵר
וְעַל זְמַן אַחֵר
וּמְפַעְנְחִים חִידוֹת
מַהוּ אָדֹם? מַהוּ כָּחֹל?
מַהוּ חָלָק? מַהוּ מְחֻסְפָּס?
וְהָרוֹאִים קְצָת שֶׁבֵּינֵינוּ
שָׁלוֹם וְשִׁמְעוֹן וְאַבְרָם
מְחַפְּשִׂים מִלִּים
לְהַסְבִּיר צְבָעִים
לְמִי שֶׁלֹּא רָאָה מֵעוֹלָם
בבוקר
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם יְקִיצָה
אֲנִי מְשַׁדֵּל רוּחוֹת רָעוֹת
וַאֲנִי אוֹמֵר לְלִבִּי
הִנֵּה אֶתְמַהֲמֵהַּ בִּפְקִיחַת הָעֵינַיִם
אַעֲבִיר בְּעֵינֵי רוּחִי אֶת זִיו הָעוֹלָם
וְטֵלֶסְקוֹפִּים שֶׁל שְׁנוֹת אוֹר
יְלַמְּדוּנִי אֶת חֶמְדַּת הָעוֹלָם
פִּלְאֵי תְּזוּזוֹת הָאֲדָמָה
חַמְצָן מָתוֹק אַבְקַת כּוֹכָבִים
רֶטֶט הָאוֹר בִּנְשִׁיקַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֶרֶב
פְּנֵי נְעָרוֹת בַּתָּוִים הַמְדֻיָּקִים
וְצַבֵּי יָם הַמַּגִּיעִים אֶל הַחוֹף בַּלַּיְלָה
הַמְּטִילִים בֵּיצֵיהֶם
וְחוֹזְרִים וְנֶעֱלָמִים
שְׁתֵּי דַּקּוֹת, שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת בַּבֹּקֶר
לֹא אֶפְקַח אֶת עֵינַי כְּדֵי לֹא לְהִוָּכַח שׁוּב
שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת נִשְׁאָרִים רַק בְּלִבִּי