אהרון אלמוג
על שתיקתם של התימנים
אֶל בֵּית סָבִי בָּאוּ תֵּימָנִים מִמַּחֲנֵה יוֹסֵף
יָשְׁבוּ וְשָׁתְקוּ
כְּשֶׁאֶחָד שָׁר הַשֵּׁנִי חִכָּה
כָּךְ גָּדַלְתִּי בֵּין נְהָמָה
לִשְׁתִיקָה
עַכְשָׁו הִתְקִינוּ לְאָבִי טֵלֵפוֹן והוא יושב
וּמְחַכֶּה לְצִלְצוּל
שְׁמוֹנִים שָׁנָה שתק שָׁתַקו אבותיו
עַכְשָׁו הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו.
מתוך אם תראו סוכה עפה, מבחר (1992-1950)
אריה סיון
סיפור על סבתא
אַתָּה רוֹצֶה לָדַעַת מֶה הָיָה פֹּה פַּעַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה
לִפְנֵי הַכְּבִישׁ וְהַבָּתִּים וְאִילָנוֹת הַסְּרָק?
חוֹל הָיָה פֹּה פַּעַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה, חוֹל בְּתוּלִי
וְסָבָתְךָ הָיְתָה הוֹלֶכֶת פֹּה מִתַּחַת לַשִּׁקְמָה
וְצִפֳּרִים הָיוּ תּוֹקְעוֹת מַקּוֹרֵיהֶן בַּפְּרִי הַלֹּא מוּגָן
וּמְצַיְּצוֹת מֵעַל רֹאשָׁהּ אֶת צִיּוּצֵי הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה מִכֹּל -
הַמִּלְחָמָה עַל שֶׁטַח הַמִּחְיָה.
וְסָבָתְךָ, עַלְמָה תַּמָּה, חָשְׁבָה לְפִי תֻּמָּהּ
כִּי אֵלּוּ הֵן סִימְפוֹנְיוֹת מֻפְלָאוֹת
.לִכְבוֹד הַשַּׁחַר הַבּוֹקֵעַ מֵחָדָשׁ,
אוּלַי אֲפִלּוּ לִכְבוֹדָהּ.
וְזֶה הֵבִיא אוֹתָהּ לְהִתְיַשֵּׁב פֹּה, בַּמָּקוֹם הַזֶּה –
וְאֶת הַשְּׁאָר אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּוַדַּאי.
מתוך: ערבון - מבחר שירים 1997-1957
דרור-פרץ בנאי
נעילה
תִרְאֶה אותִי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמִי
לאֹ עוֹד זָר בְּעִירִי
כִי לִוִויתִי אֶת צְּמִיחַת הַבָתִים הָאֵלֶה
עֵד הָיִיתִי לִמְּתִיחַת כְּבִישִים חֲדָשִים
תִרְּאֶה אוֹתִי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת מְּקוֹמִי
כִי נִגְּמַלְּתִי בְּמֶשֶךְ הַזְּמַן מֵעֲבָרִי
וְּקִיּומִי פֹה שוב אֵינֶנּו מֻתְּנֶה
אֲנָשִים מְּבָרְּכִים אוֹתִי בְּלֶכְּתִי בָרְּחוֹב
יֵש לִי יְּדִידִים מְּעַט
וְּאַף לאֹ שׂוֹנֵא אֶחָד
וְּאִם בְּכָל זאֹת מִישֶהו פַעַם יִתְּרַגֵז אוֹ יֻטְּרַד
אָז לאֹ נוֹרָא
אֲנִי מְדַבֵר בַשָּׂפָּׂה הַזאֹּת כְאִלּוּ נוֹלַדְתִי בָּׂה
כָכָה זֶה בַחַיִּים אִם מִתְּגַבְּרִים
וְּדוֹחִים אֶת הֶבֶל הַסַכָנָה
הַ יּמִים בָאִים כְּמו מַתָנָה
וְהָּאָּדָּם סוֹפוֹ לְהִתְפַיֵיּס עִם קִיּוּמוֹ
מתוך: יפעת ולא משהו אחר, ספרית פועלים, 1982
מירי בן שמחון
נערה מן הקטמונים
נַעֲרָה שְׁחוֹרָה עִם חֲטָטִים בַּפָּנִים
עַלִּיזָה אַלְפַנְדָּרִי
בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹעַד לַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים
מְכַבֶּסֶת אֶת בְּגָדֶיהָ
כְּמִי שֶׁעוֹשָׂה הַטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים
אַחַר כָּך תָּדִיחַ רִצְפָּה
וּתְתַקֵּן פְּרָחִים בָּאֲגַרְטָל
הִיא מַתְאִימָה אֶת צֶבַע הַחֻלְצָה לַחֲצָאִית
הִיא לֹא שָׂמָה עַל הַחֲטָטִים בַּפָּנִים
הִיא שָׂמָה עַל זֶה שִׁכְבָה עָבָה שֶׁל "מֵיק אַפּ"
וְלֹא רוֹאִים כָּל כָּך.
בִּכְלָל זְכֻיּוֹתֶיהָ וְהַצְלָחוֹתֶיהָ לֹא תְּלוּיוֹת בָּזֶה
הִיא מַקְפִּידָה לְמַלֵּא אֶת חוֹבוֹתֶיהָ לְפִי הַסֵּדֶר
וַאֲמוּנָה הֵיטֵב עַל מִי "בְּסֵדֶר" מִי "לֹא בְּסֵדֶר".
מִדֵּי פַּעַם יֵשׁ לָהּ הִתְפָּרְצֻיּוֹת, אֲבָל בְּצֶדֶק
בְּהִתְחַשֵׁב בָּעֻבְדָּה שֶׁכָּל כָּך הַרְבֵּה אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים אֵיך לְהִתְנַהֵג
זֶה הַטֶּבַע שֶׁלָּהּ
הִיא לֹא סוֹבֶלֶת אֶת כָּל אֵלֶּה שֶׁאוֹמְרִים שְׁטֻיּוֹת
שֶׁאֵין לָהֶן טַעַם
וְשֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים עַל הַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם
אִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה מֵהֶתְקֵף לֵב כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה
וְאַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁרָת בְּבֵית סֵפֶר מַמְלַכְתִּי דָּתִי עַל יַד הַבַּיִת
הִיא אוֹהֶבֶת אֶת הָאָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב
שֶׁהִתְקַדֵּם בַּחַיִים
וְהוּא אַדְמִינִיסְטְרָטוֹר בְּמַחְלֶקֶת הַמֶּשֶׁק שֶׁל הָאוּנִיבֶרְסִיטָה
אַחֲרַאי עַל כָּך וְכָך עוֹבְדִים
שֶׁמְּקַבְּלִים אֶת הַמַּשְׂכֹּרֶת מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד.
הִיא כַּתְבָנִית וּמַסְפִּיקָה 120 מִלִּים בְּדַקָּה
הָעֲבוֹדָה זֶה הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בִּשְׁבִילָהּ בַּחַיִּים
כָּל בֹּקֶר בְּ-7:30 בְּדִיּוּק רוֹאִים אוֹתָהּ בַּתַּחֲנָה
(יֵשׁ לָהּ קְבִיעוּת וְגַם הַפֶּנְסִיָּה שֶׁלָּהּ מְסֻדֶּרֶת).
בַּשָּׁעוֹת הַפְּנוּיוֹת הִיא סוֹרֶגֶת גּוֹבְּלֶנִים שֶׁקָּנְתָה בָּעִיר הָעַתִּיקָה בְּשַׁבָּת.
אָשֵׁר מִתְקַשֵּׁר לִפְעָמִים מִן הַמּוּסָך
אֲבָל הִיא לֹא מַרְאָה לוֹ פָּנִים כָּל כָּך
זֶה טוֹב בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּדַע שֶׁהִיא רְצִינִית
וְשֶׁלֹּא יַחֲשֹׁב שֶׁהִיא תַּסְכִּים לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה.
לִפְעָמִים הִיא יוֹצֵאת עִם אָח שֶׁלָּהּ יַעֲקֹב לְסֶרֶט
מְגֻלָּח לְמִשְׁעִי וּבְנַעֲלַיִם מְצֻחְצָחוֹת
וְכָל הַשְּׁכוּנָה רוֹאָה שֶׁהִיא מְבַלָּה
וְהַשֵּׁם שֶׁלָּהּ נִשְׁאָר נָקִי.
כֻּלָּם בַּשְּׁכוּנָה יוֹדְעִים שֶׁעַלִּיזָה הִיא בַּחוּרָה לְלֹא רְבָב
אוֹמֶרֶת "שָׁלוֹם" וּ"מַה שְּׁלוֹם הַיְלָדִים"
יוֹדַעַת לִתְפֹּר וְיוֹשֶׁבֶת בַּבַּיִת
בַּחוּרָה רְצִינִית.
יוֹם יָבוֹא וְהַמַּזָּל שֶׁלָּהּ יָבוֹא גַּם כֵּן
יָבוֹא בָּחוּר לָעִנְיָן וְהִיא תִּתְחַתֵּן
וְתוֹלִיד יְלָדִים שֶׁיִּגְדְּלוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם
וְיַעֲרִיכוּ אֶת הָאִמָּא שֶׁלָּהֶם.
מתוך: מְעֻנְיֶנֶת, לֹא מְעֻנְיֶנֶת
אריה סיון
לִחְיוֹת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל
לִהְיוֹת דָּרוּךְ כְּמוֹ רוֹבֶה, הַיָּד
אוֹחֶזֶת בְּאֶקְדָּח, לָלֶכֶת
בְּשׁוּרָה סְגוּרָה וַחֲמוּרָה, גַּם לְאַחַר
שֶׁהַלְּחָיַיִם נִמְלָאוֹת אָבָק
וְהַבָּשָׂר הוֹלֵךְ וָסָר, וְהָעֵינַיִם מִתְקַשּׁוֹת
לִדְבֹּק בַּמַּטָּרָה.
יֶשְׁנָהּ אִמְרָה: אֶקְדַּח טָעוּן
סוֹפוֹ לִירוֹת. טָעוּת.
בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הַכֹּל יָכוֹל לִקְרוֹת:
נוֹקֵר שָׁבוּר, קְפִיץ חָלוּד
אוֹ הוֹרָאַת בִּטּוּל בִּלְתִּי-צְפוּיָה
כִּפִּי שָׁאֵרַע לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.
מתוך: ערבון - מבחר שירים 1997-1957