["אני שקוע בחיים פרטיים עד צוואר"]
שיר בחלקים ששלחה וולך לחברתה, העורכת והמסאית עזה צבי, ונמצא בעזבונה של צבי כשהוא מוקלד במכונת כתיבה. השיר נשלח יחד עם השיר "רוח אהבתי, מסתובבים דברים", שפורסם בספר 'שני גנים' (1969). זהו שיר נדיר, שכן לוולך כמעט אין שירים מהתקופה המוקדמת הזאת שלא נכללו בספריה.
■
א
אֲנִי שָׁקוּעַ בְּחַיִּים פְּרָטִיִּים עַד צַוָּאר
כְּמוֹ בְּחוֹלוֹת טוֹבְעָנִיִּים אֲנִי שׁוֹקֵעַ בְּחַיִּים פְּרָטִיִּים
לֹא נְמוּכִים מִדַּי אַחֲרוֹנִים יְחִידִים
אֲנִי מַעֲלִיב אֶת עַצְמִי אוֹמֵר שֶׁזֶּה כְּמוֹ חוּט הַצַּעַר
כְּמוֹ חוּט יִמְשֶׁה אוֹתִי אֲבָל מְסוֹבֵב אוֹתִי כַּעֲרָפֶל
אֲנִי מַבְטִיחַ לְעַצְמִי הַבְטָחוֹת אֲנִי אוֹמֵר אֲנִי אֲפַצֶּה
אִם אֲנִי יוֹצֵא בְּעֶזְרַת הַצַּעַר הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצֶה
מִיָּד, אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי בֵּין סְבַךְ, אֲנִי מִתְנַצֵּל לְפָנַי
וּמוֹצִיא רֵיקָנוּת כְּמוֹ סַכִּין אָרֹךְ שֶׁמְּפַלֶּסֶת לִי בַּסְּבַךְ
לִפְעָמִים אֲנִי לֹא עוֹמֵד בָּזֶה הָרֵיקָנוּת זֶה קָשֶׁה
ב
הָרֵיקָנוּת זֶה קָשֶׁה
הָרֵיקָנוּת זוֹ מִין רִבּוֹנוּת
זוֹ מִין רִבּוֹנוּת בְּחָלָל פְּרָטִי
הָרִבּוֹנוּת הַזּוֹ הִיא מִין בְּדִידוּת
תָּמִיד מְטֻפַּחַת מִלִּהְיוֹת מִיָּדִית
מוּכָנָה לִנְשֹׁר לְמַרְגְּלוֹת הָאֲנִי
אֲבָל הָרֵיקָנוּת זֶה כִּשָּׁרוֹן מִלֵּדָה
כְּמוֹ שֶׁמַּנְהִיג הוּא מִין הַשְׁלָכָה.
ג
אֲנִי אוֹסֵר לְהָשִׂיחַ אֶת דַּעֲתִי וְאִם זֶה קוֹרֶה
פִּתְאֹם שׁוּב הַכֹּל שׁוֹקֵעַ בְּחַיִּים פְּרָטִיִּים
עַד שֶׁחוֹזֵר הָאֲנִי כְּמוֹ עוֹף חוֹל מֵהַמְּדוּרָה
["גבר / בבגדים פשוטים"]
נמצא בעזבונה של וולך, בכתב יד. השיר נכתב כנראה בשנת 1969 , סמוך לכתיבת השיר "אני רוצָה לדפוק אותךָ בתחת"
■
גֶּבֶר
בִּבְגָדִים פְּשׁוּטִים
שׁוֹכֵב עַל יָדִי
וְהוֹפֵךְ אֶת הַמִּלִּים
לְמַמָּשׁוּת
תַּדְלִיק אוֹתִי
הוֹפֵךְ אוֹתִי
לַאֲבוּקָה
וּקְטַנָּה אֲנִי
יוֹצֵאת מֵרֹאשִׁי
סוֹחֶבֶת בִּשְׂעַר
רֹאשׁוֹ
שבעה שירים מ'עיתון 77 '
פורסמו ב'עיתון 77 ', גיליון 57 , באוקטובר 1984 .
■
צופן
מְדַבְּרִים עַל הַמָּוֶת
וּמְדַבְּרִים עַל הַחַיִּים
וּמְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁהָיָה
וּמְדַבְּרִים עַל הַהוֹוֶה
וּמְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁהָיָה
וּמְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה
וּמְדַבְּרִים עַל מַשֶּׁהוּ אַחֵר
וּמְדַבְּרִים עַל עַצְמוֹ
וּמְדַבְּרִים עַל סֵפֶר
וּמְדַבְּרִים עַל חֲלוֹם
וּמְדַבְּרִים עַל חֲלוֹם
וּמְדַבְּרִים עַל מַה שֶּׁקּוֹרֶה.
שירי "רציתי יותר"
וולך כתבה את השירים המובאים בחלק זה בסוף ימיה, על מיטת חוליה בבית־החולים תל־השומר, כאשר הסרטן כבר פשׂה בגופה. השירים נכתבו בסדרה של מחברות שחורות, "מחברות המוות", ופורסמו במדור נפרד בסוף הספר 'תת הכרה נפתחת כמו מניפה' (הספריה החדשה לשירה 1992), מבחר מקיף משיריה של וולך שערכה הלית ישורון. לפחות ארבעה שירים שכתבה וולך בגסיסתה עתידים להימנות עם שיריה המוכרים ביותר: "איי החיים", "רציתי יותר", "גם הים נסוג" ו"שׂים סכר גדול".
■
הָלַכְתִּי אֵצֶל מִי שֶׁהִצִּיעַ לִי יוֹתֵר חַיִּים.
הָלַכְתִּי אֵצֶל אֱלֹהִים
הִצִּיעַ לִי אֶת כָּל הַחַיִּים
רָצִיתִי יוֹתֵר רָצִיתִי אֶת כָּל הַחַיִּים.
■
שִׂים סֶכֶר גָּדוֹל
לְיַד מַעַיְנוֹת הַכְּאֵב
אֱגֹר אִתּוֹ
כְּמוֹ מַיִם
שְׁמֹר עָלָיו
שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר
כִּי הוּא חַיֶּיךָ.
שירי 'זאת היונה'
■
לִשְׂמֹחַ עִם הָאֲחָיוֹת וְעִם הַמָּקוֹם.
עַל סַף הַמָּוֶת
מָצָאתִי אֶת הַחַיִּים.
עַל שְׂפַת נָהָר אַגָּדִי
מָצָאתִי אֶת
מַעֲיַן הַחַיִּים
הַזּוֹרֵם אֵלָיו
וְהָלַכְתִּי לְפִיו בִּשְׂפָתוֹ,
אֶל מְקוֹרוֹ.
שָׁם הַחַיִּים
אַהֲבָה.
*
אֲנִי שֶׁרָצִיתִי לְגַלּוֹת אֶת סוֹד הַחַיִּים
מְגַלָּה עַכְשָׁו אֶת סוֹד הַמָּוֶת.
***
השירים שמחוץ לספרים מאת יונה וולך | בעריכת עודד כרמלי, שני פוקר
ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד | 'הבה לאור'
© 2023, כל הזכויות שמורות ליורשי המחברת, לאקו"ם ולהוצאות