חור בגרב

נא להכיר את עצמנו

הַצִּיגִי עַצְמֵךְ, אֶרֶץ, בִּפְנֵי חֶבֶר מַחֲרִיבַיִךְ.
נָא לְהַכִּיר אֶת עַצְמֵנוּ: אַנְשֵׁי מְהָרְסֵינוּ.
יְרַחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם הַטּוֹב שֶׁל עֲבָרֵנוּ הַהִיסְטוֹרִי,
שֶׁהַזְּמַן הֵיטִיב כָּל כָּךְ לְגַהֵץ.
חֲבֵרִים, הַזְּמַן נוֹתַר בֵּינֵינוּ לְלֹא פֵּשֶׁר: תַּעֲלוּמָה
כְּמוֹ הַיְקוּם. נָא לְהַכִּיר אֶת עַצְמֵנוּ: אֵלֶּה הֵם
רַק הַחַיִּים שֶׁטָּמְנוּ לָנוּ פַּח בְּלֹא מַלְכֹּדֶת,
עִם הַצָּרוֹת הַהֶרְצֶלְיָנִיּוֹת שֶׁלָּנוּ. הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמִים
טֶרֶם הֶחֱלִים אוֹתָנוּ מֵחֲלוֹמוֹת עִוָּרוֹן, שֶׁרַק דַּרְכָּם
נוּכַל לְהָקִיץ אֶת הַמְּצִיאוּת הַטְּרוּטָה,
הַיּוֹתֵר קָשָׁה שֶׁיָּדַעְנוּ, עִם תַּהְפּוּכוֹתֶיהָ.
עִם הַסִּימָנִים שֶׁסִּמְּמוּ אֶת רוּחֵנוּ,
עִם הָאוֹתוֹת שֶׁתִּעְתְּעוּ בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ,
עִם הַמַּחֲרִיב וְהַמְהָרֵס שֶׁהוּא חֵלֶק מִבְּשָׂרֵנוּ.
הַזְּמַן בִּכְלָל לֹא עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ.
הוּא נֶעֱלַם.

אשר רייך הוא מן המשוררים המרכזיים בשירה העברית. דרך חור בגרב הוא בוחן בספר שיריו החדש, ה-15 במספר, את הזמן - זמנו האישי וזמנו הקיבוצי, באמצעות שירים חזקים וחריפי ביטוי, הנובעים מן המצב הישראלי העכשווי. כתב יד זה זכה בפרס אקו"ם בעילום שם לשנת 2010.

"אשר רייך משורר נהדר, השירה בספר נהדרת. תמיד נגלית איזו הפתעה ותמיד נרגיש את הדעה הנוקבת."
                                                                                דליס, מאזניים

לפנות שינה
מה שראיתי כל היום שב אלי
בשנה, בחלום ובמות
ועכשו לפנות שנה אני הוזה
או חולם תעתועים
בשפה שלי: בקולות, בהדים,
בלחש שבין שני רגעים.
ערב הביא אותי למקום לא ידוע
בו לא פגשתי בך או בנו מעולם,
ואף לא את עצמי. פה נולדת!
נלחשתי
קטן ככף יד, אגרוף. סוף.

הדימויים צמחו למגדלים רייך הוא מהכותבים המובהקים של השירה התל אביבית. דרך תחבולה ידועה של מטפוריזציה אורבנית, הוא מדמה את העיר לספר שירה