כל חיי
כָּל חַיַּי אֲנִי מַנִּיחַ מַלְכּוֹדוֹת בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים,
בְּחַדְרֵי בֵּיתִי, בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת - שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶרְאֵן.
לְעִתִּים אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת זַעֲקוֹת הַכְּאֵב שֶׁל חֲבֵרַי,
שֶׁל אִשְׁתִּי וּבְנִי, שֶׁל אוֹיְבִים קְרוֹבִים וִידִידִים רְחוֹקִים -
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַכִּירֵם. אִלּוּ יָדְעוּ כִּי רַק אֶת צִלִּי שֶׁלִּי אֲנִי צָד,
אוּלַי לֹא הָיוּ נוֹטְרִים לִי אֵיבָה, וְאוּלַי לֹא הָיוּ צוֹעֲקִים.
שׁוּבוֹ
לֹא הִצְהִיר עַל שׁוּבוֹ,
לֹא דָּפַק בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה.
בְּאֵין שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה נִכְנַס,
נִצֵּחַ עַל מַגַּע־גֵּוֵנוּ;
נִצְמַד אֶל עֵינִי,
עֲצוּמָה עַל מִצְחֵךְ;
נִצְמַד אֶל יָדֵךְ,
פְּקוּחָה עַל אָזְנִי.
נִרְכַּנּוּ אֶל בּוֹאוֹ
כְּהִצָּמֵד גִּבְעוֹל אֶל מַשָּׁבוֹ
וְכָל דְּבָרֵינוּ אֲמוּרִים בַּשֶּׁקֶט,
שֶׁחָזַר.
ד"א
אֵין לְךָ דָּבָר
שֶׁאֵין תַּחְתָּיו דָּבָר
אַחֵר.
מִתַּחַת לַגֶּשֶׁר
זוֹרֵם הַנָּהָר
וּמִתַּחַת לַסַּהַר
הַתַּן מְיֻסָּר
וּמִתַּחַת לַכֶּסֶת
גּוּפֵךְ הַשָּׁר
אֵין לְךָ דָּבָר
אֵין לְךָ דָּבָר
אַחֵר.
תנאי
קֹדֶם אָשִׁיר. אַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי אֲדַבֵּר.
אֲנִי אֶחֱזֹר עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמַרְתִּי
כְּאָדָם הַמְשַׁנֵּן תָּוֵי־פָּנָיו עִם שַׁחַר.
אֲנִי אָשׁוּב עַל שְׁתִיקוֹתַי
כְּשֵׁם שֶׁהַיָּרֵחַ מִתְמַעֵט.
אֲנִי אָנִיף בָּרַבִּים אֶת עוֹף־הַבְּכִי
כְּיֶלֶד הַשּׁוֹלֵף חַרְבּוֹ בְּפוּרִים.
אֲנִי אֲחַזֵּר עַל יָדַיִךְ הַסְּגוּרוֹת
כַּעֲשָׁשִׁית הַמַּשְׁחִירָה בְּלִי־הֶרֶף.
כֵּן, אֲנִי אֶחֱזֹר וְאֶשְׁתֹּק וְאֶבְכֶּה
וְאָשִׁיר. קֹדֶם אָשִׁיר. אֶעֱטֹף אֶת הַמִּלִּים
בְּשַׂקִּיּוֹת־נְיָר, כְּמוֹ רִמּוֹנִים.
וְאַחֲרֵי־כֵן, אוּלַי נְדַבֵּר.
פקודת יום
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת הַצְּרִיחוֹת הַנִּחָרוֹת בִּגְרוֹנֵנוּ
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת יַעַר הָאַנְטֶנוֹת הַצּוֹמֵחַ מֵרֹאשֵׁנוּ
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת קוֹלוֹת הַקְּרִיעָה הָעוֹלִים מִכָּל עֵבֶר
בֶּגֶד, נְיָר, סָדִין, שָׁמַיִם
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת עֵינֵי הַשָּׁכֵן נִדְרָכוֹת מֵאֲחוֹרֵי הַתְּרִיס
שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת צִבְעֵי הַהַסְוָאָה שֶׁמִּתַּחַת לְעוֹר פָּנֵינוּ
שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ אֶת רִשְׁתוֹת הַקֶּשֶׁר הַדְּלוּקוֹת בְּגוּפֵנוּ
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַמְצִיא צֹפֶן שֶׁל מְבֻגָּרִים
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר עַל -
פַּעֲמוֹן רָחוֹק (נָפַל)
אֹרֶן יָרֹק (נֶעְדַּר)
עָנָן קָטָן (נִשְׁבָּה)
קַן צִפּוֹר (נִפְצַע)
כָּאן הַמְפַקֵּד:
קַן־הַצִּפּוֹר נִשָּׂא עַל עָנָן קָטָן,
נָח בָּאֹרֶן הַיָּרֹק, לְקוֹל פַּעֲמוֹן רָחוֹק.
לַיְלָה טוֹב. סוֹף.
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
לְשַׂמֵּחַ אֶת הַיְלָדִים!
מה שקרה
מַה שֶּׁקָּרָה - קָרָה בֶּאֱמֶת
מַה שֶּׁקָּרָה - קָרָה בֶּאֱמֶת
מַה שֶּׁקָּרָה - קָרָה בֶּאֱמֶת
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁיִּהְיֶה בִּי הַכֹּחַ לְהַאֲמִין
שֶׁמַּה שֶּׁקָּרָה - קָרָה בֶּאֱמֶת.
אוקטובר-דצמבר 1973
דּוֹמֵם
אִלּוּ הָיִיתִי צַיָּר,
הָיִיתִי חוֹשֵׁב עָלַיִךְ
וּמְצַיֵּר אֶת צֵל הַמִּסְנֶנֶת
עַל אֲרִיחֵי הַכִּיּוֹר הַלְּבָנִים:
חִשּׁוּק אָפֵל
וּבְתוֹכוֹ סְבָכָה כְּסוּפָה.
כָּל מִי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַצִּיּוּר
הָיָה אוֹמֵר:
אֵין צֵל שֶׁל סָפֵק
שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָהּ.
האלטרוּאיסט
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בִּי פִּצְצַת זְמַן. כֵּיוָן שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הַמּוֹעֵד,
אֲנִי חוֹמֵק מִפְּגִישׁוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים, הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב בְּזִיגְזָגִים.
זִיג - אֲנִי מְנַפְנֵף שָׁלוֹם לְיַלְדִּי וְחוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ בְּרִיצָה.
זָג - אֲנִי מַשְׁאִיר אֶת אִשְׁתִּי בְּמַעֲבַר־חֲצִיָּה וּמְמַהֵר אֶל גַּן צִבּוּרִי
שׁוֹמֵם. הֵם אֲפִלּוּ לֹא יוֹדְעִים שֶׁהִצַּלְתִּי אוֹתָם. אֲבָל כֹּחוֹתַי
כָּלִים מֵרֹב הַצָּלַת נְפָשׁוֹת. בָּרוּר לִי שֶׁבְּקָרוֹב אֶצְטָרֵךְ
לְפָרֵק אֶת עַצְמִי.
*
רַק בִּזְכוּת הַשִּׁכְחָה
חַיֵּינוּ הֵם חַיִּים,
וְהֵם חַיִּים בִּזְכוּת הַזִּכָּרוֹן.
***
אין לך דבר אחר מבחר משירי ט. כרמי | עורכת: ליאת קפלן
© כל הזכויות במבחר שמורות ליורשי המחבר ולהוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ