קרוב יותר למשהו בוער | שירים

שירים מתוך:

קרוב יותר למשהו בוער - מבחר וחדשים
מאת יעל גלוברמן

מי שמקַוֶה
לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה
כָּל יוֹם הוּא שְׁעוֹן חוֹל גָּדוֹל
שֶׁהַלַּיְלָה הוֹפֵךְ עַל פָּנָיו:
הַשָּׁעוֹת עוֹבְרוֹת מִצַּד לְצַד,
מַה שֶּׁהִתְאַסֵּף מִתְפַּזֵּר.
מִי שֶׁמְּקַוֶּה
מַשְׁתִּיק אֶת הַקּוֹלוֹת סְבִיבוֹ
כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְהֵד.
הוּא נֶאֱחָז בִּצְלָלִים,
אוֹסֵף אוֹתָם לְגוּף
וְאוֹמֵר: אַתָּה.

תמונות מחיי נישואים

מִישֶׁהוּ מְשַׁקֵּר, בַּחוּץ בְּתוֹךְ דִּירָה אַחֶרֶת
וְשׁוּב בִּפְנִים, בְּתוֹךְ דִּירָה
שֶׁהַלֵּב עוֹבֵר אֵלֶיהָ בִּתְנוּעָה שֶׁל מַצְלֵמָה
בְּסֶרֶט תִּעוּדִי עַל נִשּׂוּאִים
שֶׁעָלָיו אֲנִי עוֹבֶדֶת כְּבָר שָׁנִים.
מִישֶׁהוּ עוֹמֵד זָקוּף מוּל הָרְאִי
וּמְדַבֵּר אֶל מַחֲצִית פָּנֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה
כְּמוֹ לַיָּרֵחַ.

הִיא נִשְׁעֶנֶת אֶל הַקִּיר מֵאֲחוֹרֵי גַּבּוֹ.
הַצֵּל שֶׁהוּא מֵטִיל חוֹצֶה אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם
וְהַמִּלִּים צוֹנְחוֹת אֶל הַשָּׁטִיחַ רַכּוֹת וַהֲפוּכוֹת,
מַבְלִיחוֹת כְּמוֹ דָּבָר לֹא מְשֻׁמָּשׁ שֶׁהִשְׁתַּמֵּר בַּחֹשֶךְ,
פִּסּוֹת בִּטְנָה שֶׁהוּא פּוֹרֵם מִמְּעִיל יָשָׁן
שֶׁפַּעַם אָהֲבוּ שְׁנֵיהֶם:

הוּא רוֹאֶה אֵיךְ הִיא גּוֹהֶרֶת, מַדְלִיקָה
אֶת מְנוֹרַת הַלַּיְלָה, מַחֲלִיקָה אֶת כִּסּוּי
הַמִּטָּה שֶׁהוּא עוֹזֵב. אֲבָל הִיא רוֹאָה
אֶת פָּנָיו שֶׁבַּמַּרְאָה מְכֻסּוֹת
בִּטְבִיעוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ.


תנוחות של אהבה

הֶחָבֵר שֶׁלִּי אַמְנוֹן
הוֹלֵךְ וּמִתְעַוֵּר.
מַה שֶּׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב בָּעוֹלָם
זֹאת שִׁירָה.

כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא
אִם תִּגַּשׁ אֵלָיו,
מֵאָחוֹר

הוּא נִרְאֶה
כְּאִלּוּ הוּא מַסְנִיף
קוֹקָאִין.

הוּא גּוֹהֵר עָמֹק כָּל כָּךְ אֶל הַדַּף,
אַתָּה רוֹאֶה אָדָם בְּלִי רֹאשׁ, עֲרֵמַת צִפּוֹר, מַצָּב,
שְׁתֵּי שְׁכָמוֹת חַדּוֹת מִזְדַּקְּרוֹת זוֹ אֶל זוֹ בִּשְׁתֵּי אִבְחוֹת,
נוֹגְעוֹת כִּמְעַט, שְׁתֵּי כְּנָפַיִם שֶׁל עֶצֶם, מְקֻפָּלוֹת,
וְהָעֹרֶף, בֵּינֵיהֶן,
                        מוּשָׁט

שירי רחוב

1. אחיות
הֵן יוֹשְׁבוֹת זוֹ מוּל זוֹ
שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, כְּמוֹ שְׁתֵּי וַרְיַאצְיוֹת
עַל אוֹתוֹ נוֹשֵׂא
לוֹעֲסוֹת
גִּרְסָאוֹת שֶׁל חַסָּה


2. עייפוּת
אִישׁ דּוֹחֵף מִשְׁקָפַיִם בְּמַעֲלֵה חָטְמוֹ
כְּמוֹ עֶגְלַת יְלָדִים רֵיקָה.
מֵעַל רֹאשׁוֹ הַשָּׁמַיִם מִתְפַּשְּׁטִים כְּמוֹ כֶּתֶם.
קָשֶׁה לוֹ לַחֲצוֹת אֶת הַפָּנִים.


3. רעָב
בִּקְצֵה הַמִּסְעָדָה
אִשָּׁה שְׁמֵנָה בּוֹדֶקֶת
אִם מִישֶׁהוּ רוֹאֶה אוֹתָהּ אוֹכֶלֶת.
אִם רוֹאִים לָהּ
אֶת הַתֵּאָבוֹן.

לילה

הַיָּדַיִם שֶׁלִּי קְפוּצוֹת לְאֶגְרוֹפִים. מִכָּךְ נוֹבֵעַ
שֶׁאֲנִי לֹא אַגִּיעַ, שֶׁאַתָּה לֹא תִּגַּע,
שֶׁהַצָּמָא יִשָּׁאֵר נוֹרָא,
שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּאן מַגָּע, מִלְּבַד
הִשְׁתַּלְּחוּת הָאֵיבָרִים הַמְאֻלָּפִים,
תַּרְנְגוֹלֵי הַקְּרָב שֶׁל הַמִּין
הָאֱנוֹשִׁי. הַגּוּף הָאַמִּיץ
לֹא יַצִּיל אוֹתָנוּ, אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
אֲבָל לְרֶגַע, בְּזִירַת חֶלְקַת הָעוֹר,
הַתְּשׁוּקָה מַשִּׁיקָה לַגַּעֲגוּעַ.

שולחן הכתיבה

שֶׁלֹּא כְּמוֹ אִיקָרוֹס, אֲנִי לוֹמֶדֶת
לָעוּף עַל הָרַגְלַיִם. לִפְעָמִים עַל אַרְבַּע.
בְּכָל זֹאת, הָעֶרְגָּה אַחַת:
בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִתְהַפְּכוֹת לַחְתֹּר
קָרוֹב יוֹתֵר
לְמַשֶּׁהוּ בּוֹעֵר

חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר, וְהָאֲוִיר סוֹעֵר סְבִיבִי.
שׁוּב, מְסֻכָּן לְהִתְקַדֵּם אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם
כָּחֹל כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה.
הָאִי הַזֶּה עָשׂוּי כֻּלּוֹ שְׁבָרִים חַדִּים.
דְּבָרִים שֶׁנִּטְרְפוּ בּוֹנִים אוֹתוֹ
אֲבָל עָלָיו אוּכַל לְהִתְקַיֵּם.
אֲנִי שׂוֹחָה אֶל הַשֻּׁלְחָן הַמְשֻׁנָּן
נֶאֱחֶזֶת וְעוֹלָה, מַעֲלָה אֶת כָּל הַגּוּף.

אוּלַי הַפַּעַם אוּכַל לִקְפֹּץ
בְּלִי לְהַתִּיק אֶת הָרַגְלַיִם מִן הַבַּיִת,
מִן הָאַהֲבָה. אֲנִי קוֹרֵאת לַלּוּלְיָן
הַפּוֹסֵעַ עַל חֶבֶל הַשִּׁדְרָה.

לֹא מַיִם מַקִּיפִים אוֹתִי,
פָּנַיִךְ מַקִּיפִים אוֹתִי
מִכָּל הָעֲבָרִים.
בַּלַּיְלָה הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ
אָחוֹרָה, אֶל מֵעֵבֶר לַכָּתֵף –

אִם אֵין לִי הַיְכֹלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת הָאֱמֶת
אֲנִי אֲשַׁנֶּה אֶת הַמֶּרְחָק אֵלֶיהָ.

בלי

לֹא שׁוֹמְעִים נְבִיחוֹת בָּעִיר תֵּל אָבִיב,
גַּם לֹא בְּלֵילוֹת שֶׁאֲוִיר צָהֹב עוֹמֵד בָּרְחוֹבוֹת
וְהַלֵּב מְיַלֵּל מִדְּיוּנַת הֶחָזֶה כְּמוֹ תַּן.
אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּלִי לְדַבֵּר
עַל חוֹף מְרֻצָּף בֶּטוֹן, נָקִי לַחֲלוּטִין מֵחוֹל,
לְיַד יָם בְּלִי גַּלִּים,
לוֹגְמִים קָפֶה נְטוּל קָפֶאִין
וְאוֹכְלִים אֲבַטִּיחַ בְּלִי גַּרְעִינִים
בְּמַזְלֵג מְשֻׁתָּף.
אַתָּה מְחַיֵּךְ אֵלַי בְּלִי שֶׁהַחִיּוּךְ יַגִּיעַ לָעֵינַיִם.
מָה הַכְּלָבִים עוֹשִׂים בָּעִיר הַזֹּאת בִּמְקוֹם לִנְבֹּחַ?
אֲנִי מְנַשֶּׁקֶת אוֹתְךָ בְּלִי אַהֲבָה
בְּלַיְלָה בְּלִי יָרֵחַ.

חלל

★
אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל
בְּלִי הַזַּעַם, שֶׁמְּחוֹרֵר אֶת הָאֲוִיר
כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת עַל חַיַּיִךְ, אִמָּא
אֲנִי עוֹלָה עַל הַגַּג
עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם
אֲנִי עוֹשָׂה לֵאלֹהִים סִימָנִים כְּחֻלִּים

חילוּל: השֵּׁם
        לְנערה בקוסובו

לַנַּעֲרָה שֶׁמּוּטֶלֶת כָּרֶגַע עַל גַּבָּהּ
לֹא אִכְפַּת אִם קוֹרְאִים לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה לָהּ
שׁוֹאָה, זְוָעָה, סוֹף הָעוֹלָם אוֹ אֹנֶס
יוֹתֵר מִשֶּׁאִכְפַּת לָהּ אֵיךְ קוֹרְאִים
לַחַיָּל, שֶׁמְּחַסֵּל אוֹתָהּ כְּמוֹ מָנָה שֶׁל עוֹף

לַבֹּץ, שֶׁבּוֹ כְּתֵפֶיהָ נִקְבָּרוֹת בַּהֲטָחוֹת קְצוּבוֹת
קָרְאוּ פַּעַם אֲדָמָה קָרְאוּ מוֹלֶדֶת
לָאֲדִישׁוּת הַשְּׁטוּחָה מֵעַל עֵינֶיהָ הַלְּטוּשׁוֹת קָרְאוּ שָׁמַיִם
וְהַשְּׁמוּעָה אָמְרָה
שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלֹהִים

מִי שֶׁיּוֹשֵׁב עַל גֶּדֶר הַתַּיִל שֶׁל זְוָעָה אַחֶרֶת
וּמִתְדַּיֵּן תַּחַת אֵיזֶה שֵׁם רָאוּי לוֹ לְמַיֵּן
אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
שֶׁמִּתְרַחֵשׁ, כָּרֶגַע,
עוֹמֵד בְּמַעֲגַל הַחַיָּלִים הַצּוֹחֲקִים
וּמְקַטְלֵג זְוָעוֹת.

שְׂרֵפָה, זָרִים, שְׂרֵפָה.
הַנַּעֲרָה בּוֹעֶרֶת.
גַּם אִם תָּקוּם, כְּמוֹ אִמִּי הִיא תִּשָּׁאֵר שׁוֹכֶבֶת
הַרְבֵּה שָׁנִים. בַּמִּטְבָּח הַמּוּאָר
תִּשְׁלַח אֶל בְּנָהּ זְרוֹעוֹת שֶׁמְּכֻסּוֹת
בְּצַלְּקוֹת טִגּוּן וְהִתְאַבְּדוּת.



לִילִית

אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַהַתְחָלָה, תַּגִּיד
כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם הָיוּ אֵד מָתוֹק,
הֶהָרִים הָיוּ כַּדּוּרִים שֶׁל אֵשׁ
וְתָפְחוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ כְּמוֹ חֲלָצַיִם
וְהַמַּיִם נִקְווּ בְּתִקְוָה כָּזֹאת
בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים בְּיוֹתֵר –
זוֹכֵר אֵיךְ הָרוּחַ
בָּאָה מִשָּׂדוֹת רְחוֹקִים כְּבֵדָה וּמְסֻחְרֶרֶת
וּדְבוֹרִים זְהֻבּוֹת עָלוּ בְּפָנִים לוֹהֲטוֹת
מִיַּרְכֵי הַפְּרָחִים
וְהַדְּבַשׁ, הַדְּבַשׁ זִמְזֵם. וְאַתָּה
לֹא פָּחַדְתָּ אָז מִן הַתְּשׁוּקָה
שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְּךָ.

רגע

דַּוְקָא אֶת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַהוּא אֲנִי זוֹכֶרֶת
כְּשֶׁבְּבַת אַחַת
אַרְבַּע מִטְרִיּוֹת נִפְתְּחוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת,
אֲדֻמּוֹת כֻּלָּן. הִסְתַּכַּלְנוּ זֶה בָּזֶה בְּשֶׁקֶט.
בְּקֹשִי הִצְלַחְנוּ לְחַכּוֹת שֶׁהָאוֹרְחִים יֵצְאוּ
וְנִהְיֶה לְבַד.
יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הָאֹשֶר, אֲנִי זוֹכֶרֶת
אֶת הַיְדִיעָה הַמְסַחְרֶרֶת
שֶׁאֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים.

מצב הנעדרים

מַסִּיקִים עַל מַצַּב הַנֶּעֱדָרִים
כְּפִי שֶׁמַּרְכִּיבִים שֶׁלֶד דִינוֹזָאוּר:
מִפְּרִיטִים שֶׁנִּמְצְאוּ
בַּמָּקוֹם שֶׁבָּלַע אֶת תְּנוּעָתָם הָאַחֲרוֹנָה,
בָּאֵזוֹר שָׁם צָעֲדוּ, צָדוּ וְנָשְׁמוּ
כְּפִי הַנִּרְאֶה, לִפְנֵי שֶׁנֶּעֶלְמוּ
מֵעַל לִפְנֵי הָאֲדָמָה:

פֹּה, שָׁם, פְּרִיט וְעוֹד פְּרִיט
מוּרָם לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם, מָעֳבָר מִיָּד לְיָד
וְאָז, בִּזְהִירוּת, מְצֹרָף
לְפָּאזֶל שֶׁל שְׁבָרִים.

עַמּוּד שִׁדְרָה שֶׁל מַשֶּׁהוּ נִכְחָד
צוֹמֵחַ בְּאֶמְצַע הַמִּדְבָּר, עַל רֶקַע הַשָּׁמַיִם,
הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּהַּ, חֻלְיָה אַחַר חֻלְיָה,
נִבְנֶה לְאַט וּבִשְׁקִידָה
מֵחֶלְקִיקֵי בְּעֶצֶם.

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ
אֲנַחְנוּ מִסְתּוֹבְבִים סְבִיבוֹ, מַקִּיפִים
דָּבָר חָסֵר שֶׁמִּזְדַּקֵּר, הַטּוֹטֶם
שֶׁל הַשֵּׁבֶט הַזֶּה.




כל אחד צריך להתגבר על הביוגרפיה שלו

1. חדר
הַחֶדֶר הוּא אָהִיל גָּדוֹל, מוּאָר בְּרֹךְ
וְאַתְּ קוֹרֶנֶת בְּלִבּוֹ, נוּרַת הָאֶלֶף וַאט שֶׁל יַלְדוּתִי
עוֹר הַזְּכוּכִית שֶׁלָּךְ, הַמִּתְחַמֵּם לְמַגַּע עֵינַי
הוּא פַּעֲמוֹן, שֶׁבְּתוֹכוֹ עוֹד פַּעַם
הָעֵט שֶׁלִּי מִתְנוֹעֵעַ כִּמְטֹרָף
כְּמוֹ עִנְבָּל, כְּמוֹ לָשׁוֹן שֶׁל מְקוֹנֶנֶת,
כְּמוֹ זַחַל גַּחְלִילִית בְּתוֹךְ אַגָּס

אור ראשון

הַחֶסֶד הַזֶּה, לְהִתְעוֹרֵר עִם שַׁחַר
כְּשֶׁשּׁוּב הַכֹּל מֻקְדָּם.
אַתְּ עוֹמֶדֶת עַל מִרְפֶּסֶת
וְצִפּוֹר שֶׁקָּמָה מִתּוֹךְ הָעֲרָפֶל
קוֹרֵאת לָךְ לְהַתְחִיל.

כחול

אֲנִי הַצִּפּוֹר שֶׁמְּאִטָּה, וְכָךְ
מְאַבֶּדֶת אֶת מְקוֹמָהּ בַּלַּהַק הַקָּרִיר
שֶׁמִּתְרוֹמֵם כְּמוֹ יָד גְּדוֹלָה, חוֹלֵף מֵעַל לָעִיר,
בּוֹעֶרֶת כְּמוֹ פָּנִים,
לְרֶגַע מְעֹרָה לְגַמְרֵי בַּשָּׁמַיִם –
הוֹלֶכֶת וּקְטֵנָה בַּמֶּרְחָק הַמִּסְתַּחְרֵר
בֵּינָהּ לְבֵין הַשְּׁאָר,
אֲבוּדָה בְּעֵינֵי הַצִּפֳּרִים

צִפּוֹר שִׁכּוֹרָה מִסְתַּלְסֶלֶת בָּאֲוִיר,
לוֹגֶמֶת שָׁמַיִם בִּטְעִימוֹת קְטַנּוֹת קְטַנּוֹת

אֲנִי הַצִּפּוֹר הַמְסֻרְבֶּלֶת
שֶׁמִּסְתּוֹבֶבֶת אָחוֹרָה בְּאֶמְצַע הַמָּעוֹף,
שׁוֹלֶפֶת נוֹצָה מִזְּנָבָהּ, כְּדֵי לִכְתֹּב
כַּמָּה מִלִּים
עַל חַיֵּי הַצִּפֳּרִים

נא לא למחזר, שיר אהבה

אֲנִי רוֹצָה לָשֶׁבֶת אִתְּךָ בְּעוֹד שָׁנִים
עַל סַפְסָל בַּשְּׂדֵרָה, גּוּפֵינוּ מְעַט שְׁעוּנִים
זֶה אֶל זֶה וְרָאשֵׁינוּ נוֹגְעִים

אֲנִי רוֹצָה שֶׁנִּהְיֶה עַתִּיקִים וּקְמוּטִים, הַגּוּף
שְׁתֵּי שַׂקִּיּוֹת אַשְׁפָּה מִתְכַּלּוֹת וּבִפְנִים
הָאַהֲבָה שֶׁלָּנוּ
אַנְאוֹרְגָנִית וּבִלְתִּי מִתְפָּרֶקֶת כְּמוֹ
הַמֶּלַח הַנִּצְחִי אוֹ פֶּחָמִים, כְּמוֹ
אוּרַנְיוּם וְקַלְקַר וְזָהָב וּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה
שִׁירִים

זה שהאור

כָּל בֹּקֶר, מִזֶּה שְׁנָתַיִם,
אַתָּה עוֹזֵב אֶת הַכָּרִית לְצִדִּי
בְּרֶגַע שֶׁאֲנִי מַפְסִיקָה לַחְלֹם.
בְּבַת אַחַת, בִּתְנוּפָה שֶׁל גְּלִימָה הֲפוּכָה,
אַתָּה לֹא פֹּה.

אַתָּה חָסֵר, וְהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה.
עֻבְדָּה.
הַהֶעְדֵּר שֶׁלְּךָ הוּא בּוֹר, וְיֵשׁ בּוֹ מָקוֹם בִּשְׁבִילִי.

זֶה שֶׁהָאוֹר עוֹזֵב אֶת הַכּוֹכָב כָּל עֶרֶב
לֹא אוֹמֵר שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְרַגְּלִים
לַחֹשֶךְ הַגָּדוֹל.
זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים זְמַן מָה וְהָרוּחַ הָעוֹבֶרֶת
עוֹזֶבֶת לְלֹא הֶרֶף
אֶת פָּנֵינוּ וְאֶת הָאֲדָמָה, לֹא אוֹמֵר שֶׁהַלֵּב
מַפְסִיק לִצְעֹק.

**

חדשים

אַל, שיר אהבה

הַלַּיְלָה מִזְדַּהֶה בְּשָׁלֹש נְשִׁימוֹת מְהִירוֹת.
אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת הַדֶּלֶת.
תּוֹךְ רֶגַע
מְאֻחָר מִדַּי.
יֵשׁ רַק נְסִבּוֹת, וְגַם הֵן נִפְרָמוֹת תּוֹךְ הֲלִיכָה
כְּשֶׁאַתָּה מִתְקָרֵב אֵלַי,
חוֹצֶה אֶת מַחְצֶלֶת הַקַּשׁ בַּכְּנִיסָה.
קֹדֶם הָיָה רַע, כֵּן
אַחַר כָּךְ יִהְיֶה נוֹרָא,
אֲבָל עַכְשָׁו
אֲנַחְנוּ לֹא מְסֻגָּלִים לְחַכּוֹת
לָגַעַת זֶה בָּזֶה.



רזומה
            לדורותי פארקר

שֶׁמֶשׁ עִם סִימָנֵי חֲלֻדָּה
זוֹרַחַת עַל מוֹלֶדֶת עִם נִזְקֵי עָשָׁן.
אֲנִי נוֹלַדְתִּי כָּאן.

הָאָרֶץ לֹא מֻבְטַחַת,
אֲפִלּוּ הַדִּירָה לֹא מְבֻטַּחַת,
הַמַּפְתֵּחַ עָקֹם וְהַדֶּלֶת בְּקֹשִי נִפְתַּחַת.

אַהֲבָה בְּחַיַּיִךְ בְּקֹשִי נוֹכַחַת,
הַגְּבָרִים שֶׁעוֹלִים לְפִתְחֵךְ - מִן הַפַּח אֶל הַפַּחַת,
מִמִּשְׂרָה שֶׁהָיְתָה בְּטוּחָה אַתְּ עוֹד רֶגַע מֻדַּחַת.

קַיִץ חַם, הַתִּינֹקֶת צוֹוַחַת,
חֲבֶרְתֵּךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר - כְּבָר שָׁנָה מְצֻבְרַחַת,
כְּשֶׁאַתְּ קוֹרֵאת לַכַּלְבָּה לְלִטּוּף, הִיא בּוֹרַחַת

הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעוֹבֵד לְהַפְלִיא,
מְתַקְתֵּק כְּמוֹ שָׁעוֹן,
הוּא הַפַּחַד.


2022

תוחלת
        למאיר ויזלטיר

כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ שִׂחַקְנוּ
בָּעֵשֶׂב הַגָּבוֹהַּ
עַל הָאֲדָמָה
שֶׁבַּלַּיְלָה נִטָּמֵן בָּהּ,
לֹא עָמֹק
אֲבָל סוֹפִי.

אֲבָל
    הַיּוֹם
        אָרֹךְ,
            אָמַרְתָּ


31.3.23

מצב הנעדרים 2023

צלמוות
sms מהגיא
אִירָא רָע
אִירָא רָע
אִירָא רָע
אֵין אִישׁ עִמָּדִי
אַיֶּכָּה אַיֶּכָּה
הָלוֹ הָלוֹ
אֲנִי פֹּה לְבַדִּי


האב
צַעַר, צַעַר, כָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה סְבִיבוֹ זֶה צַעַר
צַעַר בַּשָּׁמַיִם וְצַעַר עַל הָאֲדָמָה, צַעַר מִתְנוֹעֵעַ
וְצַעַר שֶׁקָּפָא

הוּא נִגָּשׁ לַחַלּוֹן וְצַעַר
מְלַטֵּף אֶת הַכֶּלֶב וְצַעַר
הוּא פּוֹתֵחַ אָרוֹן וּמְקָרֵר וּמַחְשֵׁב
וְצַעַר צַעַר צַעַר צַעַר
בַּכֹּל לַכֹּל הַכֹּל

קצרים ומרים

לכתוב בזמן מלחמה
תִּכְתְּבִי, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְעַצְמִי, תִּכְתְּבִי,
רַק זֶה יַצִּיל אוֹתָךְ עַכְשָׁו אֲבָל
מִי צָרִיךְ עַכְשָׁו מִלִּים.
אֲנָשִׁים סוֹבְלִים דְּבָרִים בִּלְתִּי נִסְבָּלִים.
עֲנַן פֶּחָם מַעֲכִיר אֶת הָעוֹלָם
וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא עוֹזֶרֶת. הַנְּשִׁימָה קָשָׁה, וּמְסֻכָּן
לְהַיְשִׁיר מַבָּט לְאֹרֶךְ זְמַן.
הָרְחוֹב גּוֹאֶה, מַגִּיעַ לְגֹבַהּ הֶחָזֶה.
אֲנִי כָּל כָּךְ עֲצוּבָה שֶׁאִם אֶכְתֹּב עַכְשָׁו,
יֵשׁ לִי חֲשָׁשׁ, לֹא הַגִּבּוֹר יָמוּת,
אֶלָּא הַקּוֹרֵא



הכתובת היתה על הקיר
תָּמִיד הָיִינוּ כָּאֵלֶּה, אֱנוֹשׁוּת יְקָרָה.
הַסְּטוֹרִי הוּא פְּרֵה־הִיסְטוֹרִי, אֵין לָנוּ תִּקְוָה.
יוֹם אֶחָד עוֹד נִמְצָא
אֶת נֻסְחַת הַפְּצָצָה הָאָטוֹמִית
עַל קִיר מְעָרָה עַתִּיקָה.

***

קרוב יותר למשהו בוער,  מבחר משירי יעל גלוברמן ושירים חדשים | אחרית דבר: שחר־מריו מרדכי  | הביא לדפוס: ארז שוייצר
© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ