נתן יונתן
ליאור יונתן, בנו, נפל בסיני בשעות הראשונות של מלחמת יום הכיפורים.
מתוך:מילים יפות מבכי ואושר
שני אלונים
לזכר אמנוֹן,
חבר של ליאור
פַּעַם עַל גְּדוֹת הַוָּאדִי
שְׁנֵי אַלּוֹנִים בַּסֶּלַע,
שְׁנֵי אַלּוֹנִים יָדַעְתִּי
שָׁם בְּמוֹרַד הַוָּאדִי.
אֶת הָאֶחָד הָרַעַם
פַּעַם הִכָּה צַמֶּרֶת,
גֶּזַע אָחִיו קָרוּעַ -
בָּאוּ בּוֹ אֵשׁ וָרוּחַ.
קַיִץ שִׁלַּח שִׁנַּיִם,
מֵי הַגְּשָׁמִים הוֹלְכִים הֵם,
עוֹד הֵם עוֹמְדִים הַשְּׁנַיִם -
שְׁנֵי אַלּוֹנִים אַחִים הֵם.
תַּם הַסִּפּוּר, אֵינֶנּוּ.
מִי כָּאַלּוֹן יִתְּנֵנוּ.
שְׁנֵי אַלּוֹנִים יָדַעְתִּי
שָׁם בְּמוֹרַד הַוָּאדִי.
יש פרחים
הֲרָאִיתָ אֵיזֶה יֹפִי
שֶׁרָעַד בְּרוּחַ סְתָו -
שְׂדֵה זָהָב דָּעַךְ בָּאֹפֶל
וְהִדְלִיק נֵרוֹת חָצָב.
הֲרָאִיתָ אֵיזֶה אֹדֶם
שֶׁצָּעַק לַמֶּרְחַקִּים -
שְׂדֵה דָּמִים הָיָה שָׁם קֹדֶם
וְעַכְשָׁו הוּא שְׂדֵה פְּרָגִים.
אַל תִּקְטֹף, נַעֲרִי, אַל תִּקְטֹף.
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁבְּנֵי חֲלוֹף,
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁעַד אֵינְסוֹף
נִשְׁאָרִים בַּמַּנְגִּינָה.
הֲרָאִיתָ מַה הִשְׁחִיר שָׁם -
שְׂדֵה קוֹצִים הוּא, נַעֲרִי,
שֶׁהָיָה עָזוּב בַּקַּיִץ
וְעַכְשָׁו הוּא שְׂדֵה חָרִישׁ.
הֲרָאִיתָ מָה הַלֹּבֶן -
נַעֲרִי, זֶה שְׂדֵה בּוֹכִים,
דִּמְעוֹתָיו הָפְכוּ לְאֶבֶן,
אֲבָנָיו בָּכוּ פְּרָחִים.
אַל תִּקְטֹף, נַעֲרִי,
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁבְּנֵי חֲלוֹף.
יֵשׁ פְּרָחִים שֶׁעַד אֵינְסוֹף
נִשְׁאָרִים.
דוד אבידן
תיכון-חובה 1973 / מחזור-סיום
מתוך: כל השירים 3
אִישׁ צָעִיר גּוֹמֵר בַּגְרוּת הוֹלֵךְ לְהִנָּזֵק
לֹא בּוֹעֵר לוֹ בֵּינָתַיִם לֹא אוֹהֵב לְהִדָּחֵק
אֵין לוֹ מַיִם בַּבִּרְכַּיִם
אֵין לוֹ סִיד בַּמִּפְרָקִים
הוּא יִהְיֶה בֵּין הַמַּכִּים וְהַמֻּכִּים
אִישׁ צָעִיר גּוֹמֵר בַּגְרוּת הוֹלֵךְ לְהִפָּגַע
אֵין לוֹ רַחַשׁ בָּאָזְנַיִם עוֹרַתֹּף עוֹד לֹא פָּקַע
אֵין לוֹ פִּיחַ בָּעֵינַיִם
אֵין לוֹ דָּם עַל הַבְּגָדִים
הוּא חֻנַּךְ לִהְיוֹת אָדוֹן בֵּין עֲבָדִים
אִישׁ צָעִיר גּוֹמֵר בַּגְרוּת הוֹלֵךְ לֹא לַחֲזֹר
יֵשׁ לוֹ דֹּאַר כָּל יוֹמַיִם וְשֵׂעָר אָרֹכְשָׁחוֹר
חֲבֵרָה בְּגִבְעָתַיִם
חֲבֵרִים בְּפַּלְמָחִים
הוּא שַׁיָּךְ לְעַם הַשַּׁיָּכִים
אִישׁ צָעִיר גּוֹמֵר בַּגְרוּת הוֹלֵךְ לְהִגָּמֵר
כְּבָר הָלְכוּ לוֹ תּוֹךְ יוֹמַיִם פֹּה חָבֵר וְשָׁם חָבֵר
תִּסְפְּרוּ לוֹ עַד אַלְפַּיִם
תְּסַכְּמוּ לוֹ עַל מַחְשֵׁב
הוּא מַחְזִיק עוֹד בֵּינָתַיִם הוּא יוֹשֵׁב
אִישׁ צָעִיר גּוֹמֵר בַּגְרוּת מֻחְזָר בַּאֲרִיזָה
שְׁתֵּי רַגְלַיִם שְׁתֵּי יָדַיִם לֹא שָׁמַן וְלֹא רָזָה
רוֹחֲצִים אוֹתוֹ בְּמַיִם
מַחְלִיקִים אֶת הַמַּדִּים
יִקְבְּרוּ אוֹתוֹ שָׁלֵם בֵּין יְהוּדִים
הערות שפויות על המלחמה המופרעת
דובר צה"ל מודיע
כֹּחוֹתֵינוּ – אָזְלוּ
מה מוּפרע, מי מוּפרע
הִגְדַּרְתִּי פַּעַם אֶת מִלְחֶמֶת-יוֹם-הַכִּפּוּרִים כַּ"מִּלְחָמָה
הַמֻּפְרַעַת". אֲנִי זוֹמֵם אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא בְּהִזְדַּמְּנוּת
סֵפֶר-שִׁירִים שָׁלֵם בְּשֵׁם "שִׁירֵי הַמִּלְחָמָה הַמֻּפְרַעַת".
מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי הַצְּדָדִים הַלּוֹחֲמִים הָיוּ וְנִשְׁאֲרוּ מֻפְרָעִים.
מִשּׁוּם שֶׁהִפְרִיעוּ לָנוּ לְהִסְתַּדֵּר בִּלְעָדֶיהָ.
מִשּׁוּם שֶׁהִפְרִיעוּ לָנוּ לִפְתֹּחַ בָּהּ.
מִשּׁוּם שֶׁהִפְרִיעוּ לָנוּ לְסַיֵּם אוֹתָהּ.
מִשּׁוּם שֶׁמַּפְרִיעִים לָנוּ אֲפִלּוּ לְהַגְדִּיר אוֹתָהּ.
אִם לֹא יַפְרִיעוּ לִי לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר הַשָּׁפוּי הַנָּ"ל,
הוּא יֵצֵא לָאוֹר, בְּלִי הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת, עִם לְפָחוֹת
אַלְפַּיִם עֳתָקִים מְשֻׁרְיָנִים עַל הַגְּבוּל וְעִם כַּוָּנָה
בְּרוּרָה לַחֲצוֹת אוֹתוֹ וְלֹא לְבַזְבֵּז זְמַן עַל כִּתּוּרִים.
זמר קיומי
פִּתְאֹם אַתָּה חוֹזֵר אֶל אִשְׁתְּךָ
אֶל אִשְׁתְּךָ שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ
שֶׁאָהֲבָה אוֹתְךָ כָּל הַשָּׁנִים
וְשֶׁיָּלְדָה לְךָ שְׁלֹשָה בָּנִים
עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר אֶל אַרְבַּעְתָּם
וְהֵם לֹא נִשְׁתַּנּוּ וְהֵם אוֹתָם
הֵם אוֹהֲבִים אוֹתְךָ וְזֶה אֶת זֶה
וְגַם אַתָּה אוֹתָם אַתָּה כָּזֶה
עַכְשָׁו אַתָּה חוֹזֵר לְיוֹם אֶחָד
לְיוֹם אֶחָד קָצָר וּמְיֻחָד
וְהֵם אִתְּךָ וְגַם אַתָּה אִתָּם
אַתָּה וְהִיא שְׁלָשְׁתָּם וְאַרְבַּעְתָּם
וְאַחַרְכָּךְ אַתָּה אוֹמֵר שָׁלוֹם
אַתָּה חוֹשֵׁב שָׁלוֹם זֶה רַק חֲלוֹם
אַתָּה חוֹזֵר לַיְחִידָה וְאָז
נוּעַ נוּעַ בְּנִי הַכֹּחַ זָז
נוּעַ נוּעַ בְּנִי אַתָּה מוּנָע
עוֹבֵר מִמִּתְקָפָה לְמִגְנָנָה
אַתָּה בּוֹלֵם וְאָז אַתָּה נִבְלָם
וְזֶה הַכֹּל אֵין צֶדֶק בָּעוֹלָם
אלישע פורת
חושניה, הַמסגָד
לזכר רצוּחֵי חושניה
מתוך הספר חושניה, המסגד
חוּשְׁנִיֶה, הַמִּסְגָּד, מַבְהִיר
מִטִּיחַ כְּמוֹ עַיִן לְבָנָה
בְּתוֹךְ עֲנַן בַּזֶלֶת מַאֲפִיר,
האֵיקַלִיפּטוּסִים גְּמוּדִים כָּל
כָּךְ, מָרִים כָּל כָּךְ,
שְתוּלִים עַל מֵי רָעַה
בְּאֱרֶץ מְזָרָה אֶת
רַעֲלָהּ. חוּשְׁנִיֶה, הַצְּרִיחַ
כְּמוֹ עַיִן הָרוֹאָה
אֶת הֶעָפָר, הַחֲבַלִים
הָרוֹטְטִים בָּרוּחַ שֶאֵין
לָהּ מַעְצוֹר, נִימֵי הַדָּם
הַמִּתְחַפְּרוֹת עָמֹק בְּתוֹךְ
שָרְשֵי הַתְּאֵנִים הַמִּתְמַתּקוֹת
לְאַט לְאַט וְנִבְקָעוֹת.
חוּשְׁנִיֶה, הַמִּסְגָּד, מַשְחִיר.
חושניה, רמת הגולן, אוקטובר 1973
תרצה אתר
מתוך מִלְחָמָה זֶה דָּבָר בּוֹכֶה
אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה
אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה,
נָסַעְתִּי לְבַקֵּר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בַּמֻּצָּב
יֵשׁ לָהֶם פְרִיגִ'ידֶר וְתִקְרָה חוּמָה
וּלְכָל אֶחָד נוֹתְנִים דִּסְקִית
וְקָפֶה בְּלִי חָלָב.
אַבָּא נִשֵּׁק אוֹתִי
וְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל הַכְּתֵפַיִם
וְאַבָּא חִבֵּק אוֹתִי בְּכָל כֹּחוֹ
וּבִקֵּשׁ שֶׁאַחְזִיק מַעֲמָד בֵּינְתַיִם.
כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִן הַמֻּצָּב
אָמַרְתִּי: אַבָּא, אַבָּא, אוֹהֵב אוֹתָנוּ,
אִמָּא, אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת אַבָּא
וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַבָּא יָשׁוּב בְּקָרוֹב
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא הָיָה מֻכְרָח לָלֶכֶת
אֲבָל מִלְחָמָה זֶה דָּבָר בּוֹכֶה,
וַאֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.
אִמָּא כּוֹתֶבֶת לְאַבָּא מִכְתָּב
אִמָּא כּוֹתֶבֶת לְאַבָּא מִכְתָּב
שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מָחֳרָתַיִם,
הַבֻּבּוֹת בָּאָרוֹן לֹא אָכְלוּ כְּבָר זְמַן רַב,
הַלֵּיצָן בַּקֻּפְסָה לֹא רָקַד כְּבָר חָדְשַׁיִם.
הַצּוּרוֹת נִרְדָּמוֹת עַל הַקִּיר שֶׁמִּמּוּל
וְלֹא מַפְחִידוֹת יוֹתֵר אַף אֶחָד
וַאֲחִי וַאֲנִי וְאַרְנָב וְחָתוּל
יוֹשְׁבִים צַד בְּצַד,
יָד בְּיָד
בַּחֹשֶׁךְ.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.
אַבָּא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּשַׁבָּת
וְשַׁבָּת זֶה אוּלַי מָחֳרָתַיִם,
אָז אֲחִי וַאֲנִי כְּבָר הֵכַנּוּ לְבַד
הַפְתָּעָה עִם צִיּוּר שֶׁל חַלּוֹן עִם שָׁמַיִם.
וְגַם שְׁבִיל בַּצִּיּוּר, מִתְפַּתֵּל מֵרָחוֹק
וּבַשְּׁבִיל הוֹלֵךְ אִישׁ וְשׁוֹרֵק לוֹ שִׁיר
וַאֲחִי וַאֲנִי, שֶׁהוּא קְצָת עוֹד תִּינוֹק
תּוֹלִים הַצִּיּוּר עַל הַקִּיר
בַּבֹּקֶר.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.
אַבָּא שֶׁלִּי יָבוֹא בְּשַׁבָּת
אַבָּא שֶׁלִּי יָבוֹא בְּשַׁבָּת,
בָּטוּחַ וּקְצָת אוּלַי
וְזֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ
אֲבָל לֹא לְהַגְזִים מִדַּי.
כִּי עַד שַׁבָּת יָכֹל לִהְיוֹת
שֶׁיָּחוּלוּ שִׁנּוּיִים,
וְאָז אֲנַחְנוּ נִתְאַכְזֵב
וּנְמָרֵר לְאִמָּא אֶת הַחַיִּים.
... אֲבָל בַּסּוֹף הוּא בָּא
וְהוּא נִרְאָה קְצָת אָפֹר וְיָשָׁן
וּמַה הוּא עָשָׂה עַד סוֹף הַשַּׁבָּת?
יָשַׁן
וְיָשַׁן
וְיָשַׁן.
וַאֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט,
וְהִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט
הַרְבֵּה שָׁעוֹת... כָּל הַזְּמַן...
וּכְשֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר, הוּא לָבַשׁ אֶת הַמַּדִּים
שֶׁעָזַרְנוּ לְאִמָּא לְכַבֵּס וּלְגַהֵץ
וְהוּא נִרְאָה חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְגָבוֹהַּ וְנוֹצֵץ.
יוחאי אופנהיימר
מתוך: גולדה אמרה לא
שָׁלְפוּ אֶת שַׂק הַבְּרֶזֶנְט, הִנִּיחוּ עַל
הָאֲלוּנְקָה. "רֶגַע, תַּחְתֹּךְ פֹּה, שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ.
מָה אַתָּה מִסְתַּכֵּל עָלַי, זֶה לֹא הַבֵּן שֶׁלְּךָ?
תֵּן אֶת הַמִּסְפָּרַיִם,
עַכְשָׁו תָּאִיר". בְּקֹשִׁי
זִהֲתָה. מָה שֶׁרוֹאִים בַּצִּלּוּם זֶה עוֹד כְּלוּם.
נִדְמֶה שֶׁהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ. הָעֵינַיִם לֹא סְגוּרוֹת. אוֹ שֶׁבִּגְלַל הַתְּזוּזָה נִפְקְחוּ.
כִּסּוּ אֶת הַבּוֹר.
יָשְׁבוּ הַפּוֹעֲלִים מֵאָחוֹר וַעֲלֵיהֶם
הַבְּרֶזֶנְט. "מִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁתִּין, זֶה עַכְשָׁו.
לֹא עוֹצֶרֶת בַּדֶּרֶךְ". הַשַּׂק אָרֹךְ, אֲבָל הַגּוּפָה קְצָרָה,
כְּאִלּוּ אֵין רַגְלַיִם.
הִגִּיעוּ לְהַר הֶרְצְל, שׁוּרוֹת
פְּנוּיוֹת. חִכָּה שָׁם קַבְרָן. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל
אוֹמֵר. תָּמִיד אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לְבַעַל מוּסָךְ.
"אַתָּה בָּטוּחַ? כָּכָה? בְּלִי מִשְׁפָּחָה, קְרוֹבִים, בְּלִי
מִסְדַּר כָּבוֹד, חֲבֵרִים, בִּגְנֵבָה? בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שׁוּב פַּעַם לְוָיָה".
"זֶה מָה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ, לֹא? תַּעֲשֶׂה
אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלְּךָ". עָנְתָה אָמֵן וְעוֹד פַּעַם
אָמֵן. כָּל הַקַּדִּישׁ הַזֶּה. בְּלִי רַגְלַיִם
נִקְבַּר. כְּאִלּוּ הִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ: מָה אַתְּ
עוֹשָׂה?
בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. "מְדַבְּרִים
מֵהַצָּבָא. שָׁמַעְנוּ שֶׁאַתָּה מְפַרְסֵם
כַּתָּבָה עַל מִשְׁפַּחַת דַּמָארִי. הַצֶּנְזוֹר
מְבַקֵּשׁ לְהַמְתִּין, שֶׁאֲנָשִׁים לֹא יַעֲשׂוּ דִּין לְעַצְמָם,
יַתְחִילוּ לְהוֹצִיא גּוּפוֹת וְלִקְבֹּר".
יֵשׁ בְּרֵרָה? חָשַׁב הָעוֹרֵךְ, עוֹד יִסְגְּרוּ לִי אֶת הָעִתּוֹן,
וְאָז מָה?
אֲבָל סְגַן הָעוֹרֵךְ הִזְדַּקֵּף, "מִי
יִסְגֹּר אֶת הָעִתּוֹן,
מָה אַתָּה מְקַשְׁקֵשׁ?"
**
גּוֹלְדָה יוֹשֶׁבֶת עַל כֻּרְסָה לְבָנָה, מַחְזִיקָה
תִּיק יָד וּבוֹ מִמְחָטָה וְכַדּוּרֵי אַסְיַאלְגַן, חֲפִיסַת
סִיגַרְיוֹת דּוּבֶּק, פִּנְקָס
וּבוֹ רְשִׁימַת כָּךְ וְכָךְ מָטוֹסִים, כָּךְ וְכָךְ טַנְקִים
וּפְגָזִים, אֲפִלּוּ רוֹבִים חֲסֵרִים.
עוֹנֶדֶת מַחְרֹזֶת פְּנִינִים עַל חֻלְצָה אֲפֹרָה.
מַזְכִּירָתָהּ הָאִישִׁית בּוֹחֶרֶת אֶת הַשִּׂמְלָה הַמַּתְאִימָה וְהַכּוֹבַע,
כֵּן, הַכּוֹבַע.
"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן מְטֹרָף", הוֹדִיעָה לְשָׂרֶיהָ
וּלְאַחַר שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת יָשְׁבָה בְּאָמֶרִיקָה
עַל כֻּרְסָה לְבָנָה.
הַנָּשִׂיא בּוֹחֵן אֶת נַעֲלֶיהָ כְּשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת.
"אֲדוֹנִי הַנָּשִׂיא", הִיא מִזְדַּקֶּפֶת עַל כֻּרְסָה
כְּפִי שֶׁאָבִיהָ הָיָה עוֹשֶׂה. לֹא תָּמִיד
זֶה עָזַר לוֹ.
יָצְאָה רַכֶּבֶת אֲוִירִית. צַלָּמֵי טֶלֶוִיזְיָה
הִמְתִּינוּ לִמְטוֹסֵי עֲנָק. כְּשֶׁהֵגִיחוּ
הַטַּנְקִים הַחוּצָה אָמְרָה אִמָּא שֶׁל יוֹסִי
שֶׁיֵּשׁ לָהּ צְמַרְמֹרֶת וְיוֹסִי לָחַשׁ לְעַצְמוֹ יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבֹרָךְ
לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עָלְמַיָּא.
הַכּוֹבַע שֶׁל גּוֹלְדָה הִתְאִים לְהַלְוָיוֹת
וּבְכָל זֹאת הִתְרַגֵּשׁ.
שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה רָעֲדָה, לֹא הִפְסִיקָה.
***
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ