רגעים ג' | שירים

רגעים ג' | נתן אלתרמן

שִׁיר שֶׁל נֵיטְרָלִי

מִסְּבִיבִי נוֹפְלִים וְנוֹפְלִים רָאשִׁים
וּלְרֹאשִׁי עוֹד לָשֶׁבֶת עַל כְּתֵפַי מַרְשִׁים.
וְכָל זְמַן שֶׁרֹאשִׁי עַל כְּתֵפַי יוֹשֵׁב,
מוּבָן שֶׁרֹאשִׁי עַל נֵיטְרָלִיּוּת חוֹשֵׁב.

אֲנִי מִסְתַּדֵּר בְּצוּרָה נוֹחָה
בִּשְׁבִיל לְחַכּוֹת לְתוֹרִי בִמְנוּחָה,
וּכְכָל שֶׁהַתּוֹר מִתְקָרֵב וּמִתְקַצֵּר,
נַעֲשֶׂה אֲנִי נֵיטְרָלִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

וְרַק כְּשֶׁיִּפֹּל מִכְּתֵפַי הָרֹאשׁ,
אָבִין שֶׁזֶּה הָיָה בָּרוּר מֵרֹאשׁ.

י' בניסן ת"ש
18.4.1940



הָעוֹלָם גָּדוֹל

אֶתְמוֹל בַּבַּלְקַן הָאֲוִיר הִתְרַתֵּחַ,
הַיּוֹם
עַל הֹדּוּ־סִין נָשְׁבָה הָרוּחַ.
מִשָּׁעָה לְשָׁעָה הַמַּצָּב מִתְפַּתֵּחַ
עַל פִּי 
תָּכְנִית הַפִּתּוּחַ.

מִדֵּי פַעַם בְּפַעַם
קוֹנְטִינֶנְט אַחֵר
נוֹשֵׂא אֶת קוֹלוֹ וּמַכְרִיז - אֲנִי חַי!
וְצָרִיךְ הָאָדָם אֶת עֵינָיו לְסַחְרֵר
מִבֶּלְגְרַד לִבְּרָזִיל וּמִלּוּב לְשַׁנְחַי,
וּמַרְגִּישׁ הָאָדָם אָז יוֹתֵר וְיוֹתֵר
שֶׁהָעוֹלָם גָּדוֹל,
גָּדוֹל מִדַּי...

שֶׁגָּדוֹל הָעוֹלָם, וְהָאָדָם קָטֹן
וְיוֹתֵר מִדַּי
קִבֵּל בְּמַתָּנָה.
וְאוּלַי מִטִּבְעוֹ הוּא נוֹצַר לִשְׁכֹּן
בְּדִירָה
הַרְבֵּה יוֹתֵר קְטַנָּה.

יוֹתֵר קְטַנָּה
וַאֲטוּמָה כְּדִיר
וּפְתָחֶיהָ כֻּלָּם נְעוּלִים.
שֶׁיּוּכַל לְהַכּוֹת שָׁם רֹאשׁוֹ בַּקִּיר,
מִבְּלִי לְשַׁבֵּר רָהִיטִים וְכֵלִים.

כִּי כָזֶה הָאָדָם הַנִּקְרָא כֹּל יָכוֹל
וְקָשֶׁה אֶת אָפְיוֹ לְשַׁנּוֹת.
רַק חֲבָל קְצָת עַל זֶה הָעוֹלָם הַגָּדוֹל
שֶׁנָּפַל בְּיָדָיו הַקְּטַנּוֹת.

ט' באב ת"ש
13.8.1940



הַמְלֶט אֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר אֶת הַמּוֹנוֹלוֹג

הַמְלֶט מוֹפִיעַ וּמַתְחִיל לְאַט לְאַט:

לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, הִנֵּהִי הַשְּׁאֵלָה...
(הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ: קַצֵּר־נָא, בִּלְשׁוֹנְךָ הָאִיצָה!).
- לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת... (גּוֹבֶרֶת הֲמֻלָּה).
(קְרִיאוֹת מִסַּפְסְלֵי הָאוֹפּוֹזִיצְיָה).

- לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת... (קוֹלוֹת: עִם מִי לִהְיוֹת?).
(לְמִי לִהְיוֹת? עַל מִי הִיא הָאוֹרְיֶנְטַצְיָה?).
- לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת...
(אַחְדוּת? פִּלּוּג? מוֹלֶדֶת? פֶדֶרַצְיָה?).

...לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת... (בָּעָם אֵשׁ אוֹכֵלָה).
(אֵשׁ אוֹכֵלָה בָּעָם, עַד קִיר אַחֲרוֹן הִגִּיעָה!).
...לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת, הִנֵּהִי הַשְּׁאֵלָה...
(קוֹל רַעַשׁ: לְהַצְבִּיעַ, לְהַצְבִּיעַ!).

הָאוֹפּוֹזִיצְיָה: לֹא! הַהַצְבָּעָה בְטֵלָה!
הָרֹב: הַהַצְבָּעָה קַיֶּמֶת וְעוֹמֶדֶת!

קוֹלוֹ שֶׁל הַמְלֶט שׁוּב: ...הִנֵּהִי הַשְּׁאֵלָה...
כֻּלָּם: אֶת הַשְּׁאֵלָה לְוַעֲדָה מַתְמֶדֶת!

הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ מַכֶּה בַפַּעֲמוֹן הַלִּירִי,
הַמּוֹנוֹלוֹג טוֹבֵעַ בִּנְהִימָה זוֹעֶמֶת.
חֲבָל עָלָיו... בְּכָל זֹאת מוֹנוֹלוֹג שֶׁקְסְפִּירִי
וְחֵלֶק מִטְּרָגֶדְיָה מְפֻרְסֶמֶת...

הַמְלֶט יוֹרֵד מִן הַבָּמָה. הָאֲסֵפָה עוֹבֶרֶת לְסֵדֶר הַיּוֹם.

כ"ו בחשון תש"ג
6.11.1942


מִכָּל הָעַמִּים

בִּבְכוֹת יְלָדֵינוּ בְּצֵל גַּרְדּוֹמִים
אֶת חֲמַת הָעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ.
כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים,
אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים,
מִנּוֹרְבֶגִים, מִצֶּ'כִים, מִבְּרִיטִים.
וּבִצְעֹד יְלָדֵינוּ אֱלֵי גַּרְדּוֹמִים,
יְלָדִים יְהוּדִים, יְלָדִים חֲכָמִים,
הֵם יוֹדְעִים כִּי דָּמָם לֹא נֶחְשָׁב בַּדָּמִים,
הֵם קוֹרְאִים רַק לָאֵם: אַל תַּבִּיטִי!

וְאוֹכֵל הַגַּרְזֶן בַּיָּמִים וּבַלֵּיל,
וְהָאָב הַנּוֹצְרִי הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר רוֹם
לֹא יָצָא מֵהֵיכָל עִם צַלְמֵי הַגּוֹאֵל
לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד בַּפּוֹגְרוֹם.

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד, יוֹם אֶחָד וִיחִידִי,
בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד זֶה שָׁנִים כְּמוֹ גְּדִי
יֶלֶד קָט,
אַלְמוֹנִי,
יְהוּדִי!

וְרַבָּה דְּאָגָה לִתְמוּנוֹת וּפְסָלִים
וְאוֹצְרוֹת אָמָּנוּת פֶּן יֻפְצָצוּ,
עֵת אוֹצְרוֹת אָמָּנוּת שֶׁל רָאשֵׁי עוֹלָלִים
אֶל קִירוֹת וּכְבִישִׁים יְרֻצָּצוּ.

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת: אַל תַּבִּיטִי, הָאֵם,
אֵיךְ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת הֻנַּחְנוּ.
חַיָּלִים וָתִיקִים וִידוּעִים לְשֵׁם,
רַק קְטַנִּים בְּקוֹמָה אֲנַחְנוּ...

עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת עוֹד דְּבָרִים אֲחָדִים:
אֱלֹהֵי הָאָבוֹת, יָדַעְנוּ
שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים,
אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים
לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ.
וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים
כִּי אֵין
אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ...

וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים
וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,
וְאַתָּה תְּבַקְּשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים
וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד.

י"ח בכסלו תש"ג
27.11.1942


עוֹבְרוֹת הַשָּׁנִים

יַחְלְפוּ הַיָּמִים, יִתְחַלְּפוּ הַזְּמַנִּים,
וּמִסֵּפֶר נוֹבֵל וּמְשֻׁמָּשׁ
תַּלְמִידִים עַצְלָנִים יִלְמְדוּ נִים לֹא נִים
אֶת תּוֹלְדוֹת הַשָּׁנִים, הוֹי תּוֹלְדוֹת הַשָּׁנִים,
הָעוֹבְרוֹת לְעֵינֵינוּ מַמָּשׁ.

וּמוֹרֶה מְרֻפָּט, מִקָּתֶדְרָה חִגֶּרֶת,
יְאַנְפֵּף וִיאַנְפֵּף וְהַטַּף יְשַׁנֵּנוּ...
וְשֵׁמוֹת כְּמוֹ בְּלִיץ אוֹ דַנְקֶרְק בַּמַּחְבֶּרֶת
יֵרָאוּ, רַבּוֹתַי, קְצָת אַחֶרֶת, אַחֶרֶת,
מִשֶּׁהֵמָּה נִרְאִים בִּזְמַנֵּנוּ.

וְיַרְצֶה הַמּוֹרֶה אֵיךְ הַ"צִּיר" גָּח קָדִימָה,
וְיִרְשֹׁם בַּיּוֹמָן שֵׁם תַּלְמִיד שֶׁנִּרְדָּם...
כִּי "צִירִים" יִשָּׁבְרוּ, מִי מִחוּץ וּמִי פְּנִימָה,
וְכוֹבְשִׁים יַעֲלוּ וְיָסוּסוּ, הָהּ אִמָּא,
יוֹמַן הַמּוֹרֶה יִשָּׁאֵר עַד עוֹלָם.

וְאוֹתוֹ הַתַּלְמִיד יִקָּרֵא אֶל הַלּוּחַ
וּמוֹרֵהוּ יַמְטִיר עַל רֹאשׁוֹ הַנִּבְעָת:
מַה זֶּה קְוִיסְלִינְג? (עֲנֵה וְדַיֵּק בְּנִסּוּחַ!),
מַה סִּפַּרְתִּי עַל הֶס? אָן הָיָה הוּא שָׁלוּחַ?
וְאֵיפֹה הִיא בֶּנְגָזִי? וּמַה זֶּה מִקְלָט?


מִי הָיָה יוֹסֵף גֶבֶּלְס, הַקּוֹץ הַבֶּרְלִינִי?
מִי הָיָה הֶרְמַן גֶרִינְג? אֵיפֹה הוּא נִטְמַן?
מַה זֶּה בַּלְדוּר פוֹן שִׁירַךְ? (אִמִּי הוֹשִׁיעִינִי)...
מִי פוֹן פַּפֶּן הָיָה? מִי הָיָה מוּסוֹלִינִי?
(כֵּן, גַּם זֹאת יִשְׁאֲלוּ עוֹד, אַחַי, עִם הַזְּמַן)...

וְאָבִיב אָז יִהְיֶה, רַבּוֹתַי, וְהָרוּחַ
תְּרַדֵּף אַנְקוֹרִים בֵּין גַּגּוֹת וְעָנָן,
וְאוֹתוֹ הַתַּלְמִיד שֶׁנִּקְרָא אֶל הַלּוּחַ
לֹא יִהְיֶה, לֹא יִהְיֶה אָז אֲפִלּוּ בָּטוּחַ
מֶה הָיָה לוֹ לְהִיטְלֶר, שָׂפָם אוֹ זָקָן.

אָז יֵרֵד הַמּוֹרֶה מִקָּתֶדְרָה חִגֶּרֶת
וְיַזְעִיף אֶת פָּנָיו וְיִטֹּל אֶת הָעֵט,
וּבְעַד כָּל תְּקוּפָתֵנוּ הַזֹּאת הַסּוֹעֶרֶת
הַתַּלְמִיד יְקַבֵּל "לֹא מַסְפִּיק" בַּמַּחְבֶּרֶת,
אַף כִּי לָנוּ הָיָה זֶה מַסְפִּיק בְּהֶחְלֵט...

כ"ד בטבת תש"ג
1.1.1943

מתוך: רגעים ג' | נתן אלתרמן | עורכת: דבורה גילולה | הוצאת הקיבוץ המאוחד