עכשיו סוסי מלחמה
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה
דּוֹהֲרִים
דּוֹהֲרִים
בִּבְשָׂרוֹ.
הֵם יָצְאוּ בַּחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלַּיְלָה
מֵאֻרְווֹת גּוּפוֹ
לִרְמֹס בִּפְרָסוֹת קָשׁוֹת
לִרְמֹס בִּפְרָסוֹת קָשׁוֹת,
וְכָל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁנֶּחְגָּגוֹת עַכְשָׁו עַל בִּטְנוֹ
וְכָל הַצַּלָּקוֹת
וּנְקֻדּוֹת הַדָּם שֶׁהִתְקָרֵשׁ בְּבֶהָלָה.
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה
עַכְשָׁו סוּסֵי מִלְחָמָה.
שיר אושר
אֲנַחְנוּ מֻנָּחִים עַל הָעוּגָה
כְּמוֹ בֻּבּוֹת חָתָן כַּלָּה.
גַּם אִם תָּבוֹא הַסַּכִּין
נְנַסֶּה לְהִשָּׁאֵר בְּאוֹתָהּ הַפְּרוּסָה.
יסמין. שיר על נייר זכוכית
פַיְרוּז מְרִימָה שְׂפָתַיִם
לַשָּׁמַיִם
שֶׁיַּמְטִירוּ יַסְמִין
עַל אֵלֶּה שֶׁפַּעַם נִפְגְּשׁוּ
וְלֹא יָדְעוּ שֶׁהֵם בְּאַהֲבָה.
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ בַּפִיאַט שֶׁל מֻחַמַּד
בְּצָהֳרֵי רְחוֹב אִבְּן גַּבִּירוֹל.
זַמֶּרֶת לְבָנוֹנִית שָׁרָה בִּמְכוֹנִית אִיטַלְקִית
שֶׁל מְשׁוֹרֵר עֲרָבִי מִבָּאקָה אֶל־עַ'רְבִּיֶה
בִּרְחוֹב עַל שְׁמוֹ שֶׁל מְשׁוֹרֵר עִבְרִי שֶׁחַי בִּסְפָרַד.
וְהַיַּסְמִין?
אִם יִפֹּל מִשְּׁמֵי אַחֲרִית הַיָּמִים
יִהְיֶה לְרֶגַע
רַמְזוֹר
יָרֹק
בַּצֹּמֶת הַבָּא.
שיר לילדה שכבר נולדה
בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתְּ חִמְּמוּ פּוֹעֲלֵי הָאֹשֶר
אֶת כַּפּוֹת הַיָּדַיִם מוּל הָאֵשׁ שֶׁהֻצְּתָה
בְּגַפְרוּר חַיַּיִךְ.
לַיְלָה לַיְלָה אֲנִי מִתְהַפְּנֵט מִקּוֹל נְשִׁימָתֵךְ
כְּמוֹ הָיְתָה הִבְהוּב מִגְדַּלּוֹר לְמַלָּח שֶׁכִּמְעַט נִטְרַף
בְּשִׁנֵּי הַיָּם.
גן עדן לאורז
סָבְתָא שֶׁלִּי אָסְרָה לְהַשְׁאִיר אֹרֶז בַּצַּלַּחַת.
בִּמְקוֹם לְסַפֵּר עַל הָרָעָב בְּהֹדּוּ וְעַל הַיְלָדִים
נְפוּחֵי הַבֶּטֶן שֶׁהָיוּ פּוֹעֲרִים פֶּה עַל כָּל גַּרְגִּיר,
הִיא גָּרְרָה בַּחֲרִיקוֹת מַזְלֵג אֶת כָּל הַשְּׁאֵרִיּוֹת
לְמֶרְכַּז הַצַּלַּחַת וּבְעֵינַיִם כִּמְעַט דּוֹמְעוֹת
סִפְּרָה אֵיךְ יַעֲלֶה הָאֹרֶז הַלֹּא אָכוּל
לְהִתְלוֹנֵן אֵצֶל הָאֱלֹהִים.
עַכְשָׁו הִיא מֵתָה, וַאֲנִי מְדַמְיֵן אֶת שִׂמְחַת הַמִּפְגָּשׁ
בֵּין שִׁנֶּיהָ הַתּוֹתָבוֹת לְשׁוֹמְרֵי הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת בְּשַׁעַר
גַּן הָעֵדֶן שֶׁל הָאֹרֶז.
הֵם יִפְרְשׂוּ מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ שְׁטִיחַ אֹרֶז אָדֹם
וְשֶׁמֶשׁ אֹרֶז צָהֹב תַּכֶּה עַל
לֹבֶן גּוּפָן שֶׁל יְפֵהפִיּוֹת הַגָּן.
סָבְתָא שֶׁלִּי תִּמְרַח שֶׁמֶן זַיִת עַל עוֹרָן וְתַחֲלִיק
אַחַת אַחַת לַסִּירִים הַקּוֹסְמִיִּים בְּמִטְבָּחוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
סָבְתָא, מִתְחַשֵּׁק לִי לוֹמַר לָהּ, אֹרֶז הוּא צֶדֶף שֶׁהִתְכַּוֵּץ
וְאַתְּ נִפְלַטְתְּ כָּמוֹהוּ
מִיָּם חַיַּי.
שיר פטריוטי
אֲנִי עִירָקִי־פִּיגָ'מָה, אִשְׁתִּי רוֹמָנִיָּה,
וְהַבַּת שֶׁלָּנוּ הִיא הַגַּנָּב מִבַּגְדַד.
אִמָּא שֶׁלִּי מַמְשִׁיכָה לְהַרְתִּיחַ אֶת הַפְּרָת וְהַחִדֶּקֶל,
אֲחוֹתִי לָמְדָה לְהָכִין פִּירוּשְׁקִי מֵאִמּוֹ הָרוּסִיָּה
שֶׁל בַּעֲלָהּ.
הֶחָבֵר שֶׁלָּנוּ, מָרוֹקוֹ־סַכִּין, תּוֹקֵעַ מַזְלֵג
מִפְּלָדָה אַנְגְלִית בְּדָג שֶׁנּוֹלַד בְּחוֹפֵי נוֹרְבֶגְיָה.
כֻּלָּנוּ פּוֹעֲלִים מְפֻטָּרִים שֶׁהוּרְדוּ מִפִּגּוּמֵי הַמִּגְדָּל
שֶׁרָצִינוּ לִבְנוֹת בְּבָבֶל.
כֻּלָּנוּ חֲנִיתוֹת חֲלוּדוֹת שֶׁדּוֹן קִישׁוֹט הֵעִיף
עַל טַחֲנוֹת הָרוּחַ.
כֻּלָּנוּ עֲדַיִן יוֹרִים בְּכוֹכָבִים מְסַנְוְרֵי עֵינַיִם
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהֵם נִבְלָעִים
בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.
נקמת הילד המגמגם
הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי
בַּפֶּה,
לְזֵכֶר גַּלְגַּלֵּי הַשִּׁנַּיִם שֶׁפּוֹרְרוּ הֲבָרוֹת
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן וְהֵרִיחוּ אֶת אֲבַק הַשְּׂרֵפוֹת
בָּרֶוַח בֵּין הַלֹּעַ לַשְּׂפָתַיִם הַחֲשׁוּכוֹת.
חָלַמְתִּי אָז לְהַבְרִיחַ אֶת הַמִּלִּים שֶׁנֶּאֶרְזוּ כִּסְחוֹרוֹת גְּנוּבוֹת
בְּמַחְסְנֵי הַפֶּה,
לִקְרֹעַ אֶת אֲרִיזוֹת הַקַּרְטוֹן וְלִשְׁלֹף אֶת
צַעֲצוּעֵי הָאָלֶ"ף־בֵּי"ת.
הַמּוֹרָה הָיְתָה מַנִּיחָה יָד עַל כְּתֵפִי וּמְסַפֶּרֶת, שֶׁגַּם משֶׁה
גִּמְגֵּם וּבְכָל זֹאת הִגִּיעַ לְהַר סִינַי.
הָהָר שֶׁלִּי הָיָה יַלְדָּה שֶׁיָּשְׁבָה
לְיָדִי בַּכִּתָּה, וְלֹא הָיְתָה לִי אֵשׁ בִּסְנֵה הַפֶּה
כְּדֵי לְהַבְעִיר לְנֶגֶד עֵינֶיהָ
אֶת הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׂרְפוּ בְּאַהֲבָתִי אוֹתָהּ.
***
הנבדל של האהבה | רוני סומק | סדרת מבחר זוטא
© הזכויות בספר זה שמורות למחבר ולהוצאת הקיבוץ המאוחד בע"מ