נכון לכתיבת שורות אלו

האהבה שלי היא רכבת שירדה מהפסים

וְהִיא מַמְשִׁיכָה לִשְׁעֹט בַּשָּׂדוֹת.
נִיחוֹחַ עוֹר הָעֵשֶׂב הַנִּקְרָע בַּנְּחִירַיִם.
הַנּוֹסְעִים נִדְהָמִים,
מַדְבִּיקִים אֶת הָאַף לַזְּגוּגִית.
אֶחָד - כְּמוֹ מִי שֶׁיָּצָא מִדַּעֲתוֹ - נִשְׁעָן לְאָחוֹר,
עוֹצֵם עֵינַיִם בְּעֹנֶג מָתוֹק.
אַחֵר, מְבֹהָל, מַשְׁקִיף קָדִימָה וְצוֹעֵק:
"זְהִירוּת - מָצוֹק! מָצוֹק!"

בית

אִם הַמַּפְתֵּחַ לֹא מַקְשֶׁה עָלֶיךָ
בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה.
אִם אַתָּה פּוֹשֵׁט מְעִיל וְהַכִּסֵּא לוֹבֵשׁ אוֹתוֹ
בְּהַכָּרַת תּוֹדָה.
אִם אַתָּה שׁוֹכֵב חוֹלֵם עַל הַסַּפָּה
וְתִקְווֹתֶיךָ חוֹלְמוֹת לְצִדְּךָ.
אִם הַקִּירוֹת סְבִיבְךָ כְּמוֹ רֶחֶם
וְאַתָּה לֹא חוֹשֵׁב עַל הַיְצִיאָה.
אִם גַּם בַּחֹשֶךְ אַתָּה מַצְלִיחַ
לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ לַחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה.
אִם בָּאָה אֵלֶיךָ אַהֲבָתְךָ וְאוֹמֶרֶת שֶׁ
נָּעִים אֶצְלְךָ.
אִם כְּשֶׁאַתָּה נִרְדָּם כָּל הַחֲדָרִים
מַמְשִׁיכִים לִחְיוֹת אִתְּךָ



****

אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִתָּךְ דְּבָרִים פְּשׁוּטִים,
כְּמוֹ לְהָדִיחַ כֵּלִים.
אֲנִי בַּסְּפוֹג וְאַתְּ בַּמַּגֶּבֶת.
לְסַדֵּר בַּחֲזָרָה עַל מַדָּפִים.
שֶׁהָרַדְיוֹ יְנַגֵּן שִׁיר יָפֶה
שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים.

אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אִתָּךְ, דְּבָרִים
פְּשׁוּטִים כְּמוֹ לְהָרִיחַ
אֶת אֵדֵי הַסַּבּוֹן עַל צַוָּארֵךְ
הַלַּח אַחֲרֵי מִקְלַחַת.

אֲנִי רוֹצֶה, לַעֲשׂוֹת אִתָּךְ דְּבָרִים
פְּשׁוּטִים כְּמוֹ לָבוֹא לְתוֹכֵךְ,
לְהֵרָדֵם,
לִישֹׁן,
לַחְלֹם,
לְהִתְעוֹרֵר.
קָפֶה?

משורר בחדרו

הוּא רוֹשֵׁם אֶת מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה
חַדְרוֹ מוּאָר
הִנֵּה יָדִית הַדֶּלֶת
הִנֵּה חַלּוֹן
הִנֵּה אֲגַרְטָל
פְּרָחִים יֵשׁ בּוֹ
חַדְרוֹ מֻסָּק
הִנֵּה שֻׁלְחָן
כִּכַּר לֶחֶם
הִנֵּה מִטָּה
מַצָּעֶיהָ סְתוּרִים

חַדְרוֹ הוּא אַתְּ

מתוך: נכון לכתיבת שורות אלו, מאת נמרוד שיין. עורכת: טל ניצן
כל הזכויות שמורות