שני שירים מתוך
הרעם האילם
מאת סטפאן מלארמה
כוסית ברכה
לֹא-כְלוּם, רַק קֶצֶף, שִׁיר בְּתוּלִי
שֶׁאַךְ מַתְוֶה אֶת גְּבוּל כּוֹסוֹ;
כְּשֵׁם שֶׁגְּדוּד סִירֶנוֹת שׂוֹא-
וָשׁוֹב צוֹלֵל הָפוּךְ מוּלִי.
נָשׁוּט בְּצַוְתָּא, הוֹ רֵעִים –
אֲנִי כְּבָר יַרְכָּתִי, אַתֶּם
חַרְטוֹם הָרַהַב הַקּוֹטֵם
גַּלִּים בַּסַּעַר הַמַּרְעִים.
בַּעֲבוֹתוֹת שִׁכְרוּת יָפָה,
וּבְלִי לִפְחֹד מִסַּחֲפָהּ
אֲנִי מֵרִים כּוֹסִית כָּעֵת –
בְּדִידוּת, כּוֹכָב אוֹ חוֹף-גְּזֵרָה –
לְכָל אֲשֶׁר הִצְדִּיק פֹּה אֶת
תּוּגַת בַּדֵּנוּ הַצְּחוֹרָה.
*
תַּחְרָה נֶעֶשְׂתָה לֹא-הָיְתָה
בִּסְפֵקוֹת הַמִּשְׂחָק הַתְּמִידִי
בְּחָשְׂפָהּ כְּחִלּוּל יְחִידִי
הֶעֱדֵר עוֹלָמִי שֶׁל מִטָּה.
הַסִּכְסוּךְ הַלָּבָן הַתּוֹכֵף
בֵּין מִקְלַעַת לְבֵין רְעוּתָהּ
בַּשִּׁמְשָׁה הַחִוֶּרֶת נִרְתָּע
וּבְלֹא שֶׁיִּטְמֹן, מְרַחֵף.
אֲבָל מִי שֶׁחֲלוֹם בּוֹ יִפְרֹשׂ
זְהָבוֹ, בְּקִרְבּוֹ נָם קַתְרוֹס
בַּעַל רִיק מוּזִיקָלִי חָלוּל
כָּךְ שֶׁנֹּכַח שִׁמְשָׁה וּבְלֹא
בֶּטֶן-אֵם שֶׁאֵינֶנָּה שֶׁלּוֹ
יִלּוֹדוֹ לְהָגִיחַ עָלוּל.