שנית הים לא ייבקע

בספר שיריה הרביעי של המשוררת אורה ערמוני, שנית הים לא ייבקע, מהלכים  השירים הלוך ושוב בין מכמני יופיו ושיפעתו של הטבע הגלילי על גילוייו החיצוניים ונסתרותו הרוחנית, לבין  הוויית חייהם של היושבים על גבולה המאיים תמידית של ארץ הלבנון, אשר כופה על היושבים  בסמוך לו אתגר של הסתגלות למצבי מתח קיצוניים, עוינות, והגדרת מכשולים פיזיים ונפשיים, המקיפים את היישוב ומקננים באדם שבתוכו.

אלו מוצאים את ביטוים בשירתה של ערמוני, שבאחת היא גם שירה פוליטית, מתריסה ולוחמנית,
"... לַכֶּלֶב הָעוֹקֵב אַחֲרַי / הַכֹּל נִרְאֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר פָּשׁוּט, / הוּא מֵרִים רֶגֶל, מְסַמֵּן אֶת הַטֶּרִיטוֹרְיָה שֶׁלוֹ / בְּהַשְׁתָּנָה. / לוּ יָכֹלְתִּי כָּמוֹהוּ לְהַשְׁתִּין עַל הַגְּבוּלוֹת." (מתוך: "שלמות הארץ"). וגם שירה אישית, אינטימית,  חמימה וקשובה להלכי נפש  דקים ועדינים מאוד. "... זוֹ לֹא אֲנִי. / אֲנִי שְׁלֵוָה. / אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהַפְּקָעוֹת שֶׁטָּמַנְתִּי / בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה / יְבַצְבְּצוּ בְּעִתָּן. / אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁעֲלֵי הַדֻּבְדְּבָן יַאֲדִימוּ, יַזְהִיבוּ, / וּבֹקֶר אֶחָד יַעֲמֹד הָעֵץ מוּל חַלּוֹנִי / וְהוּא עֵירֹם וְיָפֶה כְּגֶבֶר חוֹבֵק אִשָּׁה."
(מתוך: "יום אחד יצלצל הטלפון").

שירי הספר חפים מקישוטיות יתר ומקיימים דיאלוג  עמוק עם הדהודי המקורות. הם מובילים את הקורא אל הוויית טבע מרוחק מסאון ההמון, וקוראים לו להתבונן  מבעד למילים  בנהיית  הכותבת אחר  השקט  המבורך של מפגש אנושי פשוט, רגיש, שאף מושיט יד לאדם שמעבר לגבול.
קיבוץ מלכיה, שאורה ערמוני חברה בו  מזה  חמישים שנה, חשוף כולו לעיני האויב, ודווקא מתוך כך נחשפת הנפש על רבדיה, והאדם נדרש להביט פנימה באומץ, ולהבין ש"שנית הים לא ייבקע", נסים לא יתרחשו, והכול תלוי במעשה האנושי.

לספר זה קדמו:
"לי רז" (1977, טרקלין), "במדבר דברים" (2002, כרמל) , ו"עוברת אורח" (2006, כרמל).
כמו כן ראו אור  שני ספרי ביוגרפיה והגות: "חבר ואיש סוד" - שיחות עם סיני (2008, הוצאת הקיבוץ המאוחד ויד טבנקין) ו"כמו שני סלעים" – סיפורם של בתיה ויודקה הלמן בשליחות הקיבוץ וההתיישבות, (2010, הוצאת יד יצחק בן צבי).       

אורה ערמוני, ילידת רעננה (1938) הגיעה למלכיה עם גרעין המחנות העולים בשנת 1957. הייתה מורה ומחנכת, וכן עורכת וכתבת בעיתונים "ידיעות הקיבוץ" ו"על הצפון".

באת ונגעת, בלאט
יהודית פלד על הספר

המשוררת מהקיבוץ בוראת עולמות במילה
ספר "מרשים, בשל וחכם, ומסכם בין דפיו חיים שלמים"