זברג'ט, גיבור הרומן מלון המולדת, מעביר את ימיו מאחורי דלפק הקבלה במלון המולדת שאותו הוא מנהל. אל המלון נכנסים ובאים אורחים שונים המעוררים את סקרנותו, ובייחוד הוא מצפה לשובה של האישה שבאה ברכבת שהגיעה באיחור מאנקרה. אלא ששיירת האורחים הבלתי-נגמרת חולפת לצדו וזברג'ט נותר מבודד ומרוחק, תלוש בעולם. על הרומן כולו שורה תחושה של שרירותיות וחוסר פשר, ויש המשווים לפיכך את גיבור מלון המולדת לגיבור "הזר" של קאמי.
מלון המולדת הוא הרומן שהקנה ליוסוף אטילגן את מעמדו כאבי הרומן המודרני הטורקי. רבים רואים במאפייני הניכור שבו סמל לאי הנחת החברתי והרוחני בטורקיה של המאה העשרים .כתיבתו של אטילגן היא צלולה ומינימליסטית מצד אחד, ומצד אחר היא סוטה לסמטאות סיפוריות מרוחקות לכאורה. סגנון הכתיבה הייחודי והדמויות הקשות והחזקות במציאות נטולת משמעות, הם שהכניסו את מלון המולדת לקאנון הספרות הטורקי של המאה העשרים .
הרומן ראה אור בשנת 1973; בשנת 1986 עובד לסרט בטורקיה.
"אני אוהב את אטילגן, הייתי לסופר בזכות זה שהלכתי בעקבותיו. הוא מצליח לכתוב פרוזה מקומית, אף שהוא שואב ומושפע מפוקנר וממסורות מערביות." אורחן פאמוק
יוסוף אטילגן, יליד העיר מניסה, 1921 ,חיבר בחייו שני רומנים, ספר ילדים, וקובץ מעשיות. לאחר מותו באיסטנבול, 1989, ראה אור רומן לא גמור פרי עטו.
אחרית דבר
נגה אלבלך ושרון שדה על אטילגן וספרו מלון המולדת