האם כל מחקר הנעשה על נשים ועל ידי נשים הינו מחקר פמיניסטי? האם יש שיטות לאיסוף ולניתוח נתונים המתאימות יותר מאחרות למחקר שמבקש להיות נאמן לסדר יום פמיניסטי? כיצד ניתן לתת ביטוי למחויבות לסדר יום פמיניסטי בבחירות בשאלות המחקר, באוכלוסיות המחקר ובכלי המחקר? האם ישנן דרכי דיווח וכתיבה ייחודיות למחקרים פמיניסטיים? אילו סוגיות, דילמות ואתגרים מאפיינים עריכת מחקר פמיניסטי? בשאלות אלה ואחרות עוסקת אסופת המאמרים החשובה ורבת העניין מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות.
עמדה פמיניסטית, הכוללת טענות על מהות העולם, על השאלה מהו ידע ועל הדרך הערכית ללמוד על העולם, מחייבת בחירה מודעת של מתודולוגיות מחקריות. למרות שבשלושים השנים האחרונות נכתבו בישראל מחקרים וספרים רבים המחויבים לסדר יום פמיניסטי, הן על ידי נשים הן על ידי גברים, מורגש חסרונו של דיון מפורש בשאלות הקשורות למתודולוגיות של המחקר הפמיניסטי. דיון כזה, שהתפתח בשנים אלו בעולם, טרם הוטמע ועובד בהקשר הישראלי, וחסר בקורסים רבים העוסקים בשיטות מחקר.
הספר מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות, פרי עבודתם של חוקרים וחוקרות מתחומי ידע שונים, בא למלא את החסר הקיים ולהפגיש בין הדיון הער המתקיים מחוץ לישראל על שאלת מאפייניו המתודולוגיים של המחקר הפמיניסטי, לבין מחקרים פמיניסטיים ישראליים. הספר פורש ובוחן את ההכרעות המתודולוגיות שעושות חוקרות פמיניסטיות בישראל, כדי להציע ולאפשר לחוקרות אחרות בסיס לבחירות מתודולוגיות מודעות, ותורם נדבך נוסף, ותלוי הקשר מקומי, לדיון התיאורטי בדבר מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות.
עורכות הספר, פרופ' מיכל קרומר-נבו, ד"ר מיה לביא-אג'אי וד"ר דפנה הקר הן חוקרות מובילות במדעי החברה ובמשפטים, אשר תרמו רבות להתפתחות המחקר הפמיניסטי בישראל במחקר, כתיבה והוראה.
האם שמעת על מאבק האישאות בהאהנות?
שרון גבע על הספר