כמה מילים אישיות מאייל גפן על ספרו החדש שלושים יום בפריז
הוא מסע קילוף לא סלחני אחרי ארבעים שנה של התנהלות חזירית דורסת ומחוקת גבולות.
במעלה הדרך אתה מגלה שלהיות אדם מאד יעיל זה דבר נתעב..
לפני חמש שנים סגרתי בכל נפץ וקלקול את החברה שלי .
מאז גרתי בפריז חודש בשנה .
הספר הוא מסע של פגישות ושיחות על החיים המאוחרים שלי עם אנשים בפריז.
כל השיחות ששוחחתי בספר היו שיחות עם אנשים שלא קיימים.
זאת לא החלטה ספרותית ערמומית, לא רציתי להרגיש שאני חונה תחת עצים שעלוותם הכבדה מספקת מחסה ומסתור, רציתי שתבער בבני שיחי אש, שהיו בהם כוחות של תשוקה וחיות. רציתי פרטיות, פרטיות היא גנבה, בסדר אני גנב.
רציתי לזהות את מיקום הלב של מי שיושב מולי, את הלב שלי.
רציתי לקחת ממני רק מה שאני צריך לא מה שאני יכול.
השיחות האלה גרמו לי לקריסטליזציה.
היו אלה רגעים מזוקקים של התאהבות מחודשת.
המוח הוא יצרן המחלות ויצרן התרופות הכי גדול בעולם ,
הספר הוא תיק מחלה שמספר דרך פגישות ושיחות עם אנשים לא קימיים על הרגלים וצרכים ועל תרופות שלקחתי בפריז כדי לחזור לשפיות.
אתה לא יכול ללמד אדם שום דבר. אתה רק יכול לעזור לו למצוא את זה בתוך עצמו.. גלילאו
יש פה בתוך הלינק מילים אישיות . מאד .
אייל גפן:
שחקן, במאי, צייר וסופר.
פרסם עד היום 4 ספרים.
בחמש שנים האחרונות הוא מטפל ויועץ שיווקי לאנשי עסקים.
מורה למשחק. מלמד כתיבה שיווקית.
הציג עד היום 12 תערוכות ציור בארץ ובעולם.
ציור אחד שלו תלוי אצל מדונה בבית.