חיים גורי אַף שֶׁרָצִיתִי עוֹד קְצָת עוֹד
רְאִי
מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.
מָה עוֹד
מָה עוֹד תּוּכַל לוֹמַר וְלֹא אָמַרְתָּ, מֵאָז רֵאשִׁיתְךָ, בָּעֲיֵפוּת הַזֹּאת.
רֹב הַחֶשְׁבּוֹנוֹת לֹא נִגְמְרוּ.
יֶשְׁנוֹ מַשֶּׁהוּ הַבָּא מִן הַהִתְעַקְּשׁוּת לֹא לְוַתֵּר, בְּאוֹתָהּ הֶמְשֵׁכִיּוּת.
אַתָּה לֹא תִּהְיֶה לְאַחֵר.
אֵין שׁוּם סִכּוּי לְהִתְרַגְּעוּת, בֵּין הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת.
אַתָּה כְּמוֹ הַיָּם הַמִּתְחַדֵּשׁ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר,
הָאוֹגֵר בְּשַׁלְוָתוֹ אֶת הַסְּעָרָה שֶׁבּוֹא תָּבוֹא,
שֶׁתַּעֲמִיד בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה אֶת הַחוֹפִים,
בְּהִתְפָּרְעוּתָהּ הַבִּרְיוֹנִית, מוֹחֶקֶת הַגְּבוּלוֹת, מִקַּדְמַת דְּנָא.
הַכֹּל מַתְחִיל בַּיֹּפִי וּבַפַּחַד.
גַּם הָאֲהָבוֹת הָהֵן שָׁבוֹת אֵלֶיךָ, נֶאֱחָזוֹת בְּאֶתְמוֹלֶיךָ.
מֵהֶן הַמְבַקְּשׁוֹת לְתַקֵּן אֵיזוֹ טָעוּת, שֶׁאֵין לָהּ כַּפָּרָה.
לַמְרוֹת הַשָּׁעָה הַמְאֻחֶרֶת מַה שֶּׁלֹּא הָיִיתָ
יִתְבַּקֵּשׁ בְּךָ לָשׁוּב וְלִהְיוֹת.
אַתָּה זִכָּרוֹן פֶנוֹמֶנָלִי הַמְסָרֵב לִדְעֹךְ עַד בּוֹא יוֹמְךָ,
עוֹד פֶּתַח תִּקְוָה שֶׁאַתָּה רָאוּי לָהּ, לְפָחוֹת, לְפִי בַּקָּשָׁתְךָ,
לְפִי הַבִּיוֹגְרַפְיָה שֶׁלְּךָ.
יֶשְׁנוֹ מַשֶּׁהוּ פָּתֶטִי בְּמִלְחֲמוֹתֶיךָ,
בַּהֲלִיכָה הַזֹּאת הַמְצַוָּה לָלֶכֶת,
לְהִתְרַחֵק מִן הַמְּנוּחָה, זוֹ שֶׁהָיְתָה תָּמִיד שְׂנוּאָה עָלֶיךָ.
אַתָּה תַּמְשִׁיךְ לָנוּעַ כְּמוֹ עוֹד, לָנוּעַ כְּמוֹ יוֹתֵר, בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה מְאֹד.
אַתָּה מַבִּיט בָּרְאִי, מַכִּיר בְּקֹשִי אֶת דְּמוּתְךָ.
אַתָּה שׁוֹכֵחַ גַּם שֵׁמוֹת הַמַּמְשִׁיכִים לִזְכֹּר אוֹתְךָ.
מְנַחֲמִים אוֹתְךָ, שֶׁאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת, שֶׁזּוֹ תּוֹפָעָה מֻכֶּרֶת בְּגִילְךָ.
בֵּינְתַיִם, אֵיכְשֶׁהוּ, עוֹדְךָ קַיָּם.
שָׁמַעְתָּ בָּאוֹמְרִים, שֶׁעֲדַיִן הָאָדָם יוֹדֵעַ עַל מֹחוֹ
מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ קֶצֶף־הַגַּלִּים עַל מְצוּלוֹת־הַיָּם.
הַעֲמָדַת פָּנִים
זֶה אַתָּה. הַטָּעוּת הַמֻּכֶּרֶת. הַעֲמָדַת־הַפָּנִים.
הָרֶנְטְגֶן הָעוֹבֵר בָּאֲפֵלוֹת בָּקִיא בְּךָ בְּעוֹד פְּרָטִים שׁוֹנִים.
כַּמָּה מֵאֵלֶּה נִזְקָקִים לִדְמֵי־שְׁתִיקָה.
אֲנִי הֲרֵי מַכִּיר אוֹתְךָ מֵאָז, עוֹד מֵהַפַּלְמַ"ח, הַבְּלוֹרִיתִי.
לֹא פַּעַם אַתָּה נִרְאֶה לִי כְּזָקוּק לְעֶזְרָה,
אַף שֶׁהִמְשַׁכְתָּ לָלֶכֶת וַאֲפִלּוּ הִגַּעְתָּ עַד כָּאן.
יַחֲסִית לְגִילְךָ אַתָּה נִרְאֶה לִי לֹא רַע.
כָּעֵת, רֹאשׁ מֻרְכָּן, אַתָּה הוֹלֵךְ וְעוֹבֵר אֶל הַשָּׁם הָאַחֵר.
הַכֹּל כֹּה אַחֶרֶת, יָא אַלְלָה! וְאַתָּה הָאִישׁ הַזּוֹכֵר.
כְּמוֹ לְ ־ י.ח. בְּרֶנֶר שְׁמוּרָה גַּם לְךָ זְכוּת־הַצְּעָקָה.
אָז צְעַק קְצָת!
מִישֶׁהוּ, אֵיכְשֶׁהוּ, בֵּין הָרְעָשִׁים, אוּלַי יִשְׁמַע אֶת קוֹלְךָ,
אַף שֶׁהַכֹּל נֶאֱמַר, יַקִּירִי, וְזֶהוּ זֶה, פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר.
אָז מַה תַּעֲשֶׂה.
הַנֶּפֶשׁ חֲפֵצָה, אָמַר יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו, וְהַבָּשָׂר רָפֶה.
זֶה עֲדַיִן אַתָּה, הַהוֹלֵךְ וְרוֹצֶה בְּכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדְךָ,
מְצַפֶּה לַבַּקְשִׁישׁ, כֹּה רוֹצֶה!
רַק אַל תִּשָּׁבֵר לִי, רַק אַל תִּשָּׁבֵר!
אַתָּה עוֹד סִכּוּי אֶפְשָׁרִי.
אַתָּה מִי שֶׁהָיִיתָ תָּמִיד, אֵינְךָ הָאִישׁ הָאַחֵר.
רַק אַל תִּשָּׁבֵר לִי, רַק אַל תִּשָּׁבֵר!
*
אֶרֶץ שִׁבְעַת הַמִּינִים. אֶרֶץ הַסַּכִּינִים.
אֶרֶץ עוֹבְדֵי הָאֱלֹהִים. אֶרֶץ עֲנוּשֵׁי הָאֱלֹהִים.
אֶרֶץ הַחֲבָל. אֶרֶץ הָאֲבָל.
אֶרֶץ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל.
אֶרֶץ מַיִם בִּמְשׂוּרָה. אֶרֶץ קַיִץ־תַּבְעֵרָה.
"אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ", לְפִי הַהַשְׁמָצָה הַמֻּכָּרָה.
"אֶרֶץ הָאָבוֹת, שֶׁבָּהּ תִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת!".
אֶרֶץ הַמָּשִׁיחַ הָעוֹמֵד אוֹ־טוֹ־טוֹ לָבוֹא.
אֶרֶץ הָעֶרְגָּה. אֶרֶץ הַמְּרִיבָה הַחֲגוּגָה.
אֶרֶץ בְּנֵי שָׂרָה וּבְנֵי הָגָר.
אֶרֶץ הַיְשֵׁנָה לָהּ בִּבְגָדִים וּבְנַעֲלַיִם.
אֶרֶץ כּוֹנְנוּת־סְפִיגָה.
סִכּוּי סָבִיר
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.
תּוֹדָה אִישִׁית
וְשָׁם, לֹא הַרְחֵק, מֵעֵבֶר לְכֵפֵי הַתִּקְווֹת הַטּוֹבוֹת,
בַּדִּמְדּוּמִים הָהֵם, אַתְּ תֵּרָאִי לִי כְּהִתְגַּלּוּת,
אַתְּ תֵּרָאִי לִי עוֹלָה בָּאוֹבִיּוּת הַהִיא.
הֲרֵי יֶשְׁנָהּ שָׁעָה כָּזֹאת הַנֶּאֱסֶפֶת, מִכָּל הַמֶּרְחַקִּים,
לִהְיוֹת לַחֲגִיגָה.
הֲרֵי עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם הַדָּבָר.
כַּמָּה חִכִּיתִי לָזֶה, כַּמָּה חִכִּיתִי, כַּמָּה חִכִּיתִי לָזֶה!
אָז, בְּעָמְדִי בְּחֻמִּי, כְּמוֹ רַק
לֹא רוֹצֶה שָׁם שׁוּם עוֹד.
וְאַתְּ הָיִית אִתִּי לֹא נֶחְדֶּלֶת, מֵעֵבֶר לַחֹלִי, לָעֶבְרָה וְלַזַּעַם
וּלְמִשְׁלְחוֹת הַמַּלְאָכִים הָרָעִים,
לְיַד הַצַּעַר שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ, וְהָיָה לַשִּׂמְחָה הַיְדוּעָה,
לְאוֹתָהּ הוֹדָיָה עַל שֶׁנִּגְלָה וְהָיָה לִי,
עִם מַה שֶּׁהָיָה וְנִמְשַׁךְ עִמָּדֵךְ, לֹא נִגְמָר לִי.
אַלְבּוֹם מִשְׁפַּחְתִּי
אֲנִי צוֹפֶה מִמֶּרְחַקַּי עַל הַשָּׁעָה הַהִיא.
אֲנִי מְדַפְדֵּף בִּתְמוּנוֹת נוֹשָׁנוֹת,
בְּכַמָּה שִׁנּוּיִים שֶׁחָלוּ בֵּינְתַיִם גַּם בָּךְ וְגַם בִּי.
וְשָׁם, גַּם אֵלֶּה שֶׁהִסְתַּלְּקוּ מֵאִתָּנוּ, שְׁקֵטִים,
וְשָׁם, גַּם אֵלֶּה שֶׁנִּקְרְאוּ בָּרַעַשׁ הַגָּדוֹל,
בְּמֶרְכְּבוֹת־הָאֵשׁ הַשָּׁמַיְמָה, מְשֻׁלָּמִים כִּמְחִיר.
וְהַשָּׁלֹש שֶׁנּוֹסְפוּ, שֶׁהֵגִיחוּ מִמֵּךְ בִּבְכִי,
לִהְיוֹת לְנִפְלָא חִיּוּכַי,
לִהְיוֹת הֶמְשֵׁכֵךְ, לִהְיוֹת הֶמְשֵׁכִי.
אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב אֶת פְּרָטֵי הַפְּרָטִים
וְאֶת כָּל שֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ,
מַה שֶּׁהוּאַר וְנוֹדַע וּמַה שֶּׁחָשַׁךְ וְנִסְתַּר.
וַעֲדַיִן יָדֵךְ בְּיָדִי עַד כְּלוֹתִי.
עוֹבְרִים כִּירֻשָּׁה לְאַלְבּוֹם מִשְׁפַּחְתִּי.
וְהַשָּׁלֹש שֶׁהָיוּ הֶמְשֵׁכֵךְ, שֶׁהָיוּ הֶמְשֵׁכִי.
עַד פִּסְגוֹת הַהֲכִי.
וְאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ מֵהֶן, שֶׁנּוֹסְפוּ,
הָאֶחָד, הֶחָמֵשׁ.
תִּפְאֶרֶת מַתָּת, אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים.
וּתְפִלּוֹתַי מְגָרְשׁוֹת הַשֵּׁדִים,
בַּסְּבִיבָה הַקְּרוֹבָה.
כְּתָמִיד.
בְּבוֹא יוֹם נִמָּשֵׁךְ כִּתְמוּנוֹת עַל הַקִּיר,
נִתְגּוֹרֵר בְּאַלְבּוֹם מִשְׁפַּחְתִּי.
ועוד מבחר משיריו>
ועוד שירים>