המוזיקה לפני הכל - מדור מיוחד על שירה ומוזיקה שירה, פרוזה, מסות, תרגומים בפתח הו! 17: מדור מיוחד על שירה ומוזיקה. מהלחנת שירי משוררים בישראל ועד מסורת הפיוטים היהודיים, מהבלוז של הנשים השחורות בדרום ארצות הברית ועד הרֶמְבֶּטיקו של אנשי השוליים ביוון, מהבארדים הרוסים ועד אריק לביא, פוליאנה פראנק ואהובה עוזרי: מיטב הכותבים מנסחים במילותיהם את הרגע שבו נפגשת המלה עם הצליל.
אֲנִי חושֵֹׁב כִּי הַמּוּזִיקָה יודַֹעַת עָלֵינוּ כָּל מַה שֶּׁיֵשּ לָנוּ לָדַעַת עַל עַצְמֵנו.
אבות ישורון, "מוזיקה כל מה"
עוד בהו! 17 : . שירים חדשים מאת מיטב הכותבים והכותבות בישראל . . מדור תרגומי שירה קלאסית ועכשווית . . פרסום ראשון של טיוטות מן הארכיון של אבות ישורון . . ועוד שלל יצירות ופרסומים ראשונים | |
אורין רוזנר
נגד
אֲנִי אֲחַסֵּן אֶת יְלָדַי נֶגֶד כָּל הַמַּחֲלוֹת,
נֶגֶד כְּלָבִים מַקְצִיפִים וּכְלָבִים מַחֲלִידִים
וּכְלָבִים מַאְדִּימִים וְהוֹזִים,
חֲנוּקִים מִדְּמָעוֹת.
נֶגֶד אַהֲבָתִי הַמֻּחְלֶשֶׁת, הָאָנֹכִית מִדַּי,
נֶגֶד אַהֲבָתִי הַמּוּמֶתֶת,
נֶגֶד זִכְרוֹנָם הָרִאשׁוֹן:
מִטָּה נִפְתַּחַת, גּוּף נִפְרָד מִגּוּף
וַהֲלִיכָה אִטִּית אֶל חֲדַר הָאַמְבַּטְיָה, לִשְׁטֹף בְּמַיִם וּבְסַבּוֹן.
נֶגֶד לִבִּי. נֶגֶד רֵאוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁלִּי,
נֶגֶד יְלָדַי שֶׁהִשְׁתַּקְתִּי וַעֲדַיִן נוֹשְׁמִים.
אֲנִי שׁוֹאֶפֶת וְהֵם שׁוֹאֲפִים,
אֲנִי נוֹשֶׁפֶת וְהֵם נוֹשְׁפִים,
רְכוּבִים עַל כְּלָבִים גְּדוֹלִים.
וְרַק הַגּוּף זוֹכֵר
אֶת סוֹף נְבִיחָתָם.
דברים שאין להם שפתיים
בְּגִיל שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה בִּקַּשְׁתִּי לְנַשֵּׁק
דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שְׂפָתַיִם,
אֶת הָרָהִיטִים הַטְּרוּפִים בְּחַדְרִי,
אֶת מְעוֹפְפֵי הַלַּיְלָה, אֶת כַּף יָדִי.
מֵרֹב בּוּשָׁה קִלַּפְתִּי אֶת שְׂפָתַי
עַד שֶׁהִתְנַשְּׁלוּ וְזָחֲלוּ
מִתּוֹךְ חַדְרִי אֶל הַיָּם.
הָלַכְתִּי עִם נֶשֶׁל שְׂפָתַיִם.
הָלַכְתִּי עִם גֶּלֶד הַיַּלְדָּה הַלָּבָן.
וְכֻלָּם יָדְעוּ
שֶׁשְּׂפָתַי הִשְׁתַּגְּעוּ,
שֶׁהֵן נוֹשְׁקוֹת לָאַלְמֻגִּים
וְלַמַּיִם וְלַקֶּצֶף הַמּוּזָר.
הילה להב
מלכת הכינים המתות
מתוך המחזור "רוזריום"
א.
הִיא גְּדֵלָה וְהִיא גְּדֵלָה וְהִיא הוֹלֶכֶת
וְהִיא נִמְתַּחַת. בְּגַלִּים. כְּמוֹ רֶשֶׁת. גַּלְגַּלִּים
עוֹשִׂים אֶת זֶה, שֶׁכָּכָה הִיא תֵּלֵךְ
וְהִיא הוֹלֶכֶת נְחוּשָׁה עַכְשָׁו.
כָּל פַּעַם מִישֶׁהוּ קוֹרֵא שֶׁתִּסְתּוֹבֵב
כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהּ שֵׁם.
רָאִיתִי אֶת זֶה. מֵהַגַּב.
מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לִכְתֹּב.
מַה שֶּׁדִּבַּרְתִּי אֱמֶת.
ב.
וְהִיא קָמָה.
גְּבִרְתֵּנוּ שֶׁל הַיָּם
גְּבִרְתֵּנוּ שֶׁל הַטּוֹב
לֹא קָרָאנוּ לָהּ אִמָּא
כִּי הַדָּם יָבַשׁ עַל שְׂפָתֵינוּ
כֵּן יִלַּלְנוּ פָּרוּעַ
בִּגְלַל שֶׁהָיִינוּ תַּנִּים.
ד.
הָיוּ אֲרָצוֹת קְטַנּוֹת בַּבְּרֵכָה הַגְּדוֹלָה
וְהָיְתָה רַק שָׂפָה אַחַת
וְשֶׁלֶט כָּחֹל.
לָעַסְנוּ בְּלִי הַפְסָקָה.
מִי שֶׁהִלְעִיט אוֹתָנוּ תּוֹלָעִים מִפֶּה לְפֶה
קָרָאנוּ לוֹ אַבָּא.
שָׁטַחְנוּ תְּחִנָּה לְפָנָיו.
לָמַדְנוּ לָצוּד.
ז.
הָיִינוּ קְשׁוּרִים בֶּחָצֵר
וְהָיִינוּ כָּל כָּךְ רְעֵבִים
וְיָדַעְנוּ שֶׁרַק בִּפְקֻדַּת הָאָדוֹן נִנָּצֵל
הִתְאַמַּנּוּ שָׁעוֹת בִּנְבִיחָה
עַד שֶׁאֶחָד נָבַח: "תְּקֹף"
וְשִׁסִּינוּ בָּהֶם אֶת עַצְמֵנוּ.
הָיִינוּ צְרִיכִים לֶאֱכֹל.
דורי מנור
שני שירים מתוך המחזור "סדנת שירה"
הטרנדים ואתה
דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים חַיִּים
הֵם בְּעֶצֶם מֵתִים לְגַמְרֵי.
דְּבָרִים שֶׁנִּדְמֶה שֶׁמֵּתוּ
בְּעֶצֶם חַיִּים גַּם עַכְשָׁו.
מַה שֶּׁשָּׂרַד עִדָּנִים
יָכֹל לְהַפְרִיחַ פֶּרַח.
מַה שֶּׁדִּשֵּׁן עִתּוֹנִים
לֹא יַפְרִיחַ דָּבָר.
הָנַח לְכוֹתְרוֹת הַמּוּסָף,
וּקְרַא אֶת כּוֹתֶרֶת הַנֵּצַח:
עָלֶה נֶחֱרָז בְּעָלֶה,
אַבְקָן לְאַבְקָן נִכְסָף.
הָאָרֶץ עַכְשָׁו רוֹעֶשֶׁת,
מָחָר הִיא תִּשְׁקֹט מֵחָדָשׁ.
הָנַח לָהּ לִרְעשׁ בְּשֶׁקֶט:
אֵין בָּזֶה כָּל חָדָשׁ.
דַּי לְשִׁירְךָ בִּתְרֵיסַר
קוֹרְאִים כְּדֵי שֶׁיִּפְרַח.
זְרַע, יַקִּירִי, בְּגַנְּךָ הָעַתִּיק
אֶת פֶּרַח הָאַמְפִיבְּרַךְ.
מה המשקל שיציל אותך?
כמה מים / שֹקֵל ענן?
אבות ישורון
"הוא צעד בין המוקשים לקצבו של שיר [...] וניצל."
בנימין הרשב על אברהם סוצקעווער
מַה חָפְשִׁי בֶּחָרוּז הַחָפְשִׁי?
מַה זֶּה "חָפְשִׁי" בִּכְלָל?
אַל תֵּלֵךְ שׁוֹלָל, יַקִּירִי.
אַל תֵּלֵךְ שׁוֹלָל.
כָּל נֶפֶשׁ בּוֹחֶרֶת מַשָּׂא מִשֶּׁלָּהּ,
הַלֵּב הַפּוֹעֵם בּוֹחֵר.
לֹא חֹפֶשׁ וְלֹא שִׁעְבּוּד, יַקִּירִי:
יֵשׁ פֹּה דָּבָר
אַחֵר.
כַּמָּה שׁוֹקֶלֶת נֶפֶשׁ אַחַת?
כַּמָּה שׁוֹקֶלֶת אֵשׁ?
מָה הַמִּשְׁקָל שֶׁל שָׁמֶיךָ, וּמַה
כֹּבֶד הַדָּם הַגּוֹעֵשׁ?
מָה הַמִּשְׁקָל שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ?
כַּמָּה שׁוֹקֵל אִישׁוֹן?
שָׂא אֶת שִׁירֶיךָ כְּמוֹ שֶׁבֶר עָנָן
טֶרֶם גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן.
שָׂא אֶת שִׁירֶיךָ בַּדָּם כְּמוֹ נַשָּׂא
שֶׁל חֹלִי בִּלְתִּי מִתְפָּרֵץ.
שָׂא אֶת שִׁירֶיךָ כְּמוֹ הֵד שֶׁל עָנָף
הַנֶּאֱחָז בָּעֵץ.
חַיִּים וּמָוֶת בְּיַד הַמִּשְׁקָל.
חֲשֹׁב עַל אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר
שֶׁרָץ בֵּין מוֹקְשִׁים וְעָצַם אֶת עֵינָיו
וְכָל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ כִּדְרֵר
פַּקְעוֹת אָנַפֶּסְטִים עַל דַּל לְשׁוֹנוֹ
וְיַמְבִּים בֵּין קַרְסֻלָּיו,
חֲשֹׁב עַל אוֹתוֹ מְשׁוֹרֵר שֶׁנָּשָׂא
אֶת עֹל הַכְּבִידָה כְּמוֹ צְלָב
וְלֹא נֶעְצַר עַד אֲשֶׁר הוּטַח
מִשְּׂדֵה הַמּוֹקְשִׁים אֶל הַכְּחוֹל,
סוֹפֵר הֲבָרוֹת וְשׁוֹעֵט עַל כָּנָף,
בָּרִיא וְשָׁלֵם
כִּבְיָכוֹל.
מָה הַמִּשְׁקָל שֶׁיַּצִּיל אוֹתְךָ?
שְׁאַל, יַקִּירִי, שְׁאֵלָה.
אַל תְּבַקֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת אוֹ כְּבָלִים —
לְכָל הַיּוֹתֵר גְּאֻלָּה.
ולדימיר מיאקובסקי
ענן במכנסים (הקדמה)
מרוסית: יפים ריננברג
דַּעְתְּכֶם,
הַמְפַנְטֶזֶת עַל מֹחַ רָפוּי וְרוֹטֵט
כְּמֶלְצַר כַּרְסְתָנִי הַנִּרְדָּם עַל מוֹשָׁב מְשֻׁמָּן,
כֵּן אוֹתָהּ, אֲקַנְטֵר בִּסְמַרְטוּט הַלֵּבָב הַשּׁוֹתֵת
אֶתְלַגְלֵג לָרְוָיָה, חֻמְצָתִי וְחֻצְפָּן.
אֵין בְּנִשְׁמָתִי אַף שַׂעֲרַת שֵׂיבָה,
רַחֲמִים שֶׁל זְקֵנִים בָּהּ — אַיִן!
מַחֲרִישׁ בְּקוֹלִי אֶת בָּאֵי עוֹלָם.
יָפֶה, גָּבוֹהַּ,
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם.
עֲדִינִים שֶׁלִּי!
אַתֶּם אוֹהֲבִים עַל כִּנּוֹר.
גַּסֵּי הָרוּחַ — עַל מְצִלְתַּיִם.
הֲתוּכְלוּ כָּמוֹנִי לְקַלֵּף תָּ'עוֹר?
לַהֲפֹךְ אֶת עוֹרְכֶם — כָּל כֻּלּוֹ לִשְׂפָתַיִם!
אָז בּוֹאוּ לִלְמֹד כְּבָר!
בּוֹאִי, חוֹשֶׂפֶת,
בּוֹאִי מַלְאָכִית מְהֻגֶּנֶת כְּמוֹ גְּבוּל,
בּוֹאִי גַּם אַתְּ, רְגוּעָה כְּמוֹ שֶׁפִית,
דַּפְדְּפִי בִּשְׂפָתַי כְּמוֹ בְּסֵפֶר בִּשּׁוּל.
אִם תִּרְצוּ —
אֶתְפָּרֵעַ כְּכֶלֶב מֻטְרָף,
אֶת גְּוָנַי אֲשַׁנֶּה כְּשָׁמַיִם!
אִם תִּרְצוּ —
אֶתְעַדֵּן עַד לְלֹא רְבָב.
לֹא גֶּבֶר — עָנָן בְּמִכְנָסַיִם.
אֲנִי לֹא מַאֲמִין בְּקִיּוּם הָרִיבְיֶרָה!
שׁוּב אֲנִי מְשׁוֹרֵר שִׁירָה
לִגְבָרִים — דְּהוּיִים כְּזֶרַע,
לְנָשִׁים נְדוֹשׁוֹת כְּמוֹ אִמְרָה.
יחזקאל רחמים
קטעים נבחרים מתוך המחזור "אמא שלי"
*
אִמָּא שֶׁלִּי מֵתוּ לָהּ. בִּנְעוּרֶיהָ מֵת לָהּ
אָבִיהָ, יְחֶזְקֵאל, שֶׁלֹּא קָם מִנִּתּוּחַ; וּמֵתוּ לָהּ
שְׁנֵי וְלָדוֹת תְּאוֹמִים שֶׁהִפִּילָה; וּמֵת לָהּ חוֹתְנָהּ,
עַבְּדְאַלְלָה, שֶׁיּוֹם אֶחָד הִגִּיעַ אֶל דִּירָתָהּ
בְּיָפוֹ ג' בְּסוֹף יוֹם עֲבוֹדָה בְּבִנְיָן, אָמַר
לָהּ "אֲנִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם לָמוּת. רַק שֶׁתֵּדְעִי."
וּבֶאֱמֶת מֵת. אִמָּא שֶׁלִּי הָיְתָה אָז בְּהֵרָיוֹן
עִם טִירָאנָה וְנִסְּתָה לְהָרִים אוֹתוֹ מֵהָרִצְפָּה;
וּמֵתָה לָהּ טִירָאנָה הַתִּינֹקֶת, בַּת חֲמִשָּׁה
חֳדָשִׁים, שֶׁנּוֹלְדָה חוֹלָה; וּמֵת לָהּ בַּעְלָהּ,
דָּוִד (נוֹהָד), שֶׁלַּיְלָה אֶחָד עָלָה אֶל הַגָּג;
וּמֵת לָהּ בְּנָהּ, עוֹבַדְיָה, מִמַּחֲלָה אוֹטוֹאִימוּנִית
מִתְמַשֶּׁכֶת; וּמֵת לָהּ אָחִיהָ, דָּוִד (דֵּייב),
בִּתְאוּנַת טִיסָה בִּשְׁמֵי חֵיפָה; וּמֵתוּ לָהּ
עוֹד כַּמָּה, בִּדְרָכִים יוֹתֵר רְגִילוֹת.
אִמָּא שֶׁלִּי, מֵתוּ לָהּ.
*
אִמָּא שֶׁלִּי, כַּמָּה מַהֵר
גִּדַּלְתִּי כְּתֵפַיִם לְמַעֲנָהּ.
וְכַמָּה שֶׁהִיא נִשְׁעֲנָה.
*
אִמָּא שֶׁלִּי בּוֹכָה בַּסָּלוֹן.
עִם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת בַּיָּד הִיא קוֹרֵאת
לְאִטָּהּ פִּסּוֹת מֵחַיֶּיהָ שֶׁלָּהּ
בִּכְתַב עֵת סִפְרוּתִי
אֶלִיטִיסְטִי.