זוכה פרס ג'בוטי הבינלאומי
האלבום הרטרוספקטיבי - קניספל 2015-1950 , מלווה תערוכה מקיפה של האמן במוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
"אנו מעניקים את חסותנו לאלבום הרטרוספקטיבי קניספל 2015-1950. תמיכתנו נתונה לא רק בשל איכותן הנודעת של יצירותיו של גרשון קניספל, כי אם גם בגלל היותן כלי רב השפעה בשירות המאבק לזכויות האדם.
לא באקראי פתחנו בשלהי 2013 את האירועים הממלכתיים לציון יובל להפיכות הצבאיות שהילכו עלינו אימים והעכירו את שמי היבשת שלנו, בתערוכת יצירותיו של קניספל כשאנו נחושים במאבקנו למנוע את חזרתן.
עתה, כשזכויות האדם נרמסות באכזריות ברחבי תבל, חוצה תערוכתו את גבולותיהן של מדינות נוספות כלקח שזכרו לא ימחה."
ז'ואו בטיסטה דה אנדרדה, נשיא מרכז ההנצחה של אמריקה הלטינית.
גרשון קניספל הוא אמן רב-אנפין, מבכירי אמני ישראל במחציתה השנייה של המאה ה 20 .
בין השנים 1956-1948 , היה קניספל אחד האמנים הבודדים שפנו לציור תנאי חייהם וקליטתם הבעייתית של עשרות אלפי ניצולי השואה ובני עדות המזרח להם נשקפה סכנה בארצותיהם. ביחד עם חמישה-שישה אמנים אחרים,ובהם מרסל ינקו, יוסף הירש, שמעון צבר ורות שלוס, ביקש קניספל לעורר את דעת הקהל - ולוּ רק באמצעות ציוריו - למצוקתם של העולים קשי היום במעברות העוני, באוהלים ובפחונים שבהם ניתן להם בקושי המינימום הדרוש לקיומם היום יומי. וכל זאת במדינת ישראל הצעירה חסרת האמצעים.
אותם ימים העדיפו מרבית אמני ישראל לשאוב את השראתם מחבריהם באסכולת פריז האופנתית, שגם בה היה ליהודים חלק ניכר.
תרומתם של קניספל וחבריו נזכרת בספרי ההיסטוריה ובתערוכות שנערכו בנושא זה.
בהמשך דרכו עזב האמן את ישראל ברצותו ללמוד מהישגיהם של אמניה הגדולים של אמריקה הלטינית בציורי פרסקו ובאמנות חוצות המקורבת לאידיאולוגיה הסוציאליסטית שלו. ונזכיר כאן בעיקר את האמנים דוד אלפרו סיקיירוס המקסיקני, קנדידו פורטינרי הברזילאי והאדריכל הברזילאי אוסקר נימאייר, ממנו למד רבות ועמו שיתף פעולה עשרות שנים.
בעת פרוץ ההפיכה הצבאית הברוטאלית בברזיל, שהיתה מנוגדת תכלית ניגוד לכל מה שהאמין בו, נאלץ קניספל לעזוב את ארץ הגירתו, שבה נשקפה לו סכנת חיים ופגיעה ביצירתו. במנוסתו זו הותיר אחריו עשרות יצירות אמנות על גבי חזיתות מבני ציבור, פסלי חוצות וציורי קיר בהיכלי ציבור בעריה השונות של ברזיל, אותם יצר במשך שנות שהותו שם. ביצירות אלה שברשות הרבים נחשף לראשונה כישרונו המונומנטלי שעלה בקנה אחד עם אמנותם של גדולי יוצריה של אמריקה הלטינית.
ואל לנו להתעלם מיצירותיו האחרות של האמן, שאותן יצר לאורך שישים שנות פעילותו האמנותית - רישומיו, הדפסיו, ציורי הכַּן ו"שיריו המצוירים", כפי שכינה אותם המשורר אלכסנדר פן, שהעריך מאוד את יצירתו. כל אלה הקנו לו מעמד בין לאומי ופרסי יוקרה שהוענקו לו בבייאנלות הבין לאומיות בברלין, במוסקבה ובסאו פאולו.
פרשנותו הוויזואלית ליצירתם של ברטולט ברכט, ולאדימיר מאיאקובסקי, אלכסנדר פן, פבלו נרודה וכותב שורות אלה, היתה גם היא לשם דבר.
משנשתנו התנאים הפוליטיים בברזיל, חזר האמן למולדתו השנייה, שבה נתחדשה האפשרות ליצירה חופשית.
יצוין עוד כי בברזיל פנה גם ליצירה מונומנטלית שביסודה השואה - בעיקר, אבל לא רק, של העם היהודי.
הספר שלפנינו מקיף לראשונה את מכלול יצירתו המגוונת של גרשון קניספל, כשהוא יוצא לאור בהפקתם של מוסדות התרבות של אמריקה הלטינית. כאן מתועד מסע מרתק לאורך שישה עשורים רצופים המתאפיין בנחישות, בעקביות ובעמדות ביקורתיות בלתי מתפשרות.
נתן זך
פרופ' נתן זך הוא משורר, מבקר אמנות, עמית מוזיאון תל אביב לאמנות ולשעבר מנהל המוזיאון הפתוח בתפן