בתו של אבא קובנר, שלומית, ביקשה מאביה שלא ייתן לה מתנות ליום הולדת אלא יכתוב לה כל שנה שיר. כך מגיל שש-עשרה עד שלושים כתב אבא קובנר לבתו שירים. קשר ישיר זה בין האב היוצר לבתו פותחים בפנינו פן לא ידוע בשירתו של אבא קובנר. שירה ישירה, שירת אבא לבתו.
אחרי שנים רבות אנו מביאים את השירים הללו של רב אמן ואיש מרכזי בהוויה של ישראל, שירה פרטית.
מוקי צור העורך של הספר מוסיף "מאד התרגשתי לקרוא שירים אלו שהם כל כך קובנרים בכתב, בדימויים, בהתכוונות המורכבת, אך אלו שירים שהייתי רוצה לכתוב לבני ובנותיי ונדמה לי כי גם הדור הצעיר היה רוצה לכתוב שירה כזאת להוריו."