הספר מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בגליל בתקופה הרומית הקדומה הוא פרי עבודה רבת שנים של ד"ר ינון שבטיאל במרחבי הגליל, בה שולבו מחקר היסטורי, ארכיאולוגי וספלאולוגי (מערנות). המחבר מציג תיעוד ותיאור של כל האתרים שנמצאו עד כה בגליל בהם התגלו חללים תת-קרקעיים שנחצבו והוכשרו על ידי יהודים לצורך מציאת מקלט ומסתור במהלך התקופה הרומית הקדומה בארץ ישראל. בספר ימצא הקורא השענות על שניים מחיבוריו של יוסף בן מתתיהו, "המלחמה היהודית" ו"חיי יוסף", שמכוונת לאפשרות שהאוכלוסייה היהודית בגליל הייתה זו אשר הכשירה שני סוגים של חללים תת-קרקעיים לשימושם בעתות מצוקה: האחד קיבל במחקר את המונח 'מקלטי מצוקים' והשני 'מערכות מסתור'. במהלכו של מחקר השדה הרחב, שנעשה על ידי המחבר, ומתואר ומתועד באופן מלא בספר, הסתבר שהשיטה הראשונה מעידה על הכשרתן של מערות טבעיות שנפערו בראשי צוקים תלולים, שלרובן הגדול התאפשרה ההגעה רק באמצעות שימוש בחבלים, או בגלישה, או בטיפוס אלפיני. בתוך המקלטים התגלו ממצאים רבים ששפכו אור על השימוש הנרחב בהם בתקופה הרומית הקדומה. השיטה השנייה בה נקטו יהודי הגליל, במקומות בהם לא היו צוקים תלולים, הייתה חציבה של מערכות מסתור לתת הקרקע. גם כאן הובאו בספר עדויות וממצאים המוכיחים שברבים משרידיו של היישוב היהודי בגליל, שאותו מתאר בהרחבה יוסף בן מתתיהו, התגלו מערכות מסתור מסוגים שונים. בעקבות מחקרן של מערכות המסתור האלה התברר שהן דומות למערכות המסתור שהתגלו בשפלת יהודה. בספר ימצא הקורא תוכניות, איורים ותמונות של החללים התת-קרקעיים, משני הסוגים וכן נשזר בו הקשר בין השימוש בחללים אלה בתקופות המצוקה שידעו היהודים בגליל, לאורך כל התקופה הרומית הקדומה, ובעיקר בתקופת מרד החורבן.
ד"ר ינון שבטיאל הוא מרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית צפת ומהוותיקים שבחוקרי המרכז לחקר מערות שבמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו, שהורחבה ועודכנה לספר זה, הונחתה על ידי פרופ' חנן אשל ז"ל ופרופ' בועז זיסו מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר שבטיאל עוסק בחקר המערות ומרצה עליהן בחוגים רחבים למעלה משלושים שנים. כתב ופרסם עשרות מאמרים, מעל במות אקדמיות מגוונות בתחום זה.