מתכון להסרת דאגה
לִפְרֹס אֶת הַיּוֹם לִפְרוּסוֹת:
לָלֶכֶת רַק עַל הַקַּוִּים.
לָלֶכֶת רַק עַל הַחַיִּים.
פְּרוּסַת שַׁחֲרִית:
לֹא לְהִבָּהֵל מִצִּלְצוּל הַשָּׁעוֹן בַּבֹּקֶר.
הַיְלָדִים אֶצְלִי? אֶצְלוֹ? אֶצְלִי.
לְהוֹצִיא אֶת הַכֶּלֶב, לְהַאֲכִיל אֶת הֶחָתוּל,
לִשְׁטֹף פָּנִים, לִבְחֹר בְּגָדִים לִי וְלַיְלָדִים, לְהָעִיר אוֹתָם,
לַעֲרֹךְ גַּם לָהֶם בַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן אֶת פְּרוּסַת הַבֹּקֶר. שֶׁתִּהְיֶה בְּנַחַת.
פְּרוּסַת עֲבוֹדָה:
לָקַחַת אֲוִיר בְּבֵית קָפֶה.
לְאַרְגֵּן פְּגִישׁוֹת עֲבוֹדָה בְּבֵית קָפֶה. לַעֲנוֹת לְאִימֵילִים בְּבֵית קָפֶה.
לַעֲשׂוֹת רַק אֶת מַה שֶּׁנָּחוּץ.
לְהַשְׁאִיר זְמַן לְמַה שֶּׁמְּהַנֶּה - בֵּית קָפֶה.
תּוֹרַת הַחַיִּים כִּפְרוּסָה: לִשְׁכֹּחַ אֶת בֶּהָלַת הַמָּחָר.
פְּרוּסַת מִנְחָה, פְּרוּסַת עַרְבִית:
לֹא לִשְׁכֹּחַ שֶׁהַיּוֹם הַיְלָדִים בָּאִים אֵלַי.
לְהַסְווֹת סְעָרוֹת.
לַעֲבֹר בַּסּוּפֶּר.
לְהָכִין שְׁנִיצֶלִים.
לְהַזְכִּיר לָהֶם לְהָכִין שִׁעוּרִים?
אוּלַי לָנוּחַ.
לִזְכֹּר שֶׁעוֹד מְעַט הֵם הוֹלְכִים לִישֹׁן.
לִזְכֹּר שֶׁעוֹד מְעַט שְׁעַת הַוּוֹדְקָה.
קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה:
חֲלוֹמוֹת הֵם הִזְדַּמְּנוּת לִנְסִיעָה אֶל מְצִיאוּת אַחֶרֶת.
בסדרת ריתמוס ראה אור ספר השירים אחטא ואשוב - ספר השירים השלישי של וייס (ספרי השירה הקודמים שלה: 'שמירה' ו'שפתי תפתח' ראו אור באותה סדרה. כן ראו אור שלושה ספרי עיון פרי עטה; 'מתחייבת בנפשי – קריאות מחוייבות בתלמוד', ידיעות ספרים 2006. 'אוכלים לדעת – תפקידן התרבותי של הסעודות בספרות חז"ל, הקיבוץ המאוחד 2010. ואמהות בטיפול – מסע פסיכולוגי-ספרותי עם גיבורות התלמוד, עם אבנר הכהן, ידיעות ספרים 2012)
ד"ר רוחמה וייס , רוחמה וייס חיה בירושלים, גרושה ואם לשניים. גדלה בבית דתי-אורתודוקסי. כיום היא מרצה לתלמוד בהיברו יוניון קולג' בירושלים (מכון להכשרת רבנים רפורמיים), מנהלת שם את התכנית 'סוגיות חיים' – לימודי תעודה בבליותרפיה תלמודית, ובעלת טור שבועי ב- וואי נט (יהדות). רוחמה היא גם אמנית מיצג (עבודות המייצג שלה עוסקות במרחב שבין האישי, הנשי והתלמודי; 'בית המדרש של הסוטָה', בית המדרש של ילתא –
שירה יוצאת דופן בכנותה
הסיפור שמאחורי הספר