בממואר אישי וחשוף מתעדת המחברת את תהליך הפרידה שלה מאִמהּ, מהסוף להתחלה: המסע נפתח תשעה חודשים לאחר מות האם, וחוזר בהדרגה אל ראשית הדברים, שבה טמון המפתח לברית בין הבת לאם. זהו ספר על אהבה ועל מוות, על קשרים שנפרמים ונארגים מחדש, על דיבור ועל שתיקה; על החיים, על סופם ועל מה שנשאר לאחר סופם וממשיך לחיות בכוח הזיכרונות והאהבה.
ניצה אייל בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. בתפקידה כחוקרת במכון הרצג לחקר ההזדקנות והזיקנה באוניברסיטת תל אביב כתבה והובילה מחקרים בתחום ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם בשלבי החיים. בין ספריה: החיים כנהר (הוצאת ידיעות אחרונות, 1997), נפלאות הזיכרון ותעתועי השיכחה (הוצאת אריה ניר, 2004), תמונות פסיכולוגיות (הוצאת אריה ניר, 2010).
ספר בסדרת אדום דק
תגידי, מה עם אמא שלך? את מביאה לה פרחים היום?
טעימה מהספר