וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁנִּסִּיתִי הַכֹּל - נָסַעְתִּי לְטִיבֶּט
וְרָכַבְתִּי עַל גָּמָל וְצָבַעְתִּי בְּכָחֹל אֶת הַנַּעֲלַיִם וְגִדַּלְתִּי
זָקָן וְיָשַׁנְתִּי כָּל הַיּוֹם וְשַׂמְתִּי אֶת הָרֹאשׁ מִתַּחַת לַמַּיִם
וְנִגַּנְתִּי בְּכִּנּוֹר וְהִפְלַצְתִּי לְתוֹךְ מְאַוְרֵר וְהָרַגְתִּי
אֶת הַכֶּלֶב שֶׁאֵין לִי וְאֶת הַכַּלְבָּה שֶׁבְּתוֹכִי וְעִרְבַּבְתִּי
חֶמְלָה בְּזַעַם וְלִמַּדְתִּי תְּ'עַצְמִי לַעֲשׂוֹת טְווֹרְקִינְג כְּמוֹ
בִּיּוֹנְסֶה וּלְרוֹצֵץ אֶת רֹאשִׁי הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי
בְּגַרְזֶן, פִּתְאוֹם זֶה בָּא לִי - כְּמוֹ גּוֹנְג חַשְׁמַלִּי בְּצוּרַת
לַהַבְיוֹר בְּמַכַּת קָרָטֶה מֵעַל לָרֹאשׁ: בּוּקוֹבְסְקִי צָדַק:
הַכֹּל - רַק לֹא לִכְתֹּב שִׁירָה. וְאָז הָיָה לִי בָּרוּר
יוֹתֵר מִתָּמִיד שֶׁהִתְמַכְּרוּת חַיַּי הִיא שֶׁאֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת
וְהָיָה לִי צָלוּל כְּסַיְדֶּר שֶׁמֶשׁ מְזֻקָּק
שֶׁעַד סוֹף יָמַי אֲחַטֵּט וְאֶנְבֹּר בַּפְּצָעִים
וְאַקִּיז מֵהֶם שִׁירִים בִּמְקוֹם מֻגְלָה
(אֶהְיֶה מִין טְרוּבָּדוּרִית עוּץלִיגוּץלִית
כָּזֹאת שֶׁהוֹפֶכֶת קַשׁ וּגְבָבָה וְחָרָא לְזָהָב)
וְאֶתֵּן לְזֶה - לִמְלֶאכֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת
שֶׁהִיא שִׁירָה - לַהֲרֹג אוֹתִי
בְּרַכּוּת.
נעם פרתום (1986) משוררת, פרפורמרית ומנחת סדנאות כתיבה באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות נוספים ברחבי הארץ. זוכת פרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם, פרס רמת-גן לספרות בקטגוריית "שירת ביכורים" ועיטור אנדרסן הבינלאומי לתרגום. ביחדנס הוא ספרה השני.
זוכת פרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול. מנימוקי השופטים:
נעם פרתום היא משוררת חדשנית ופורצת דרך, הלשה בכתיבתה את השפה העברית בפראות מרנינה, כפי שאיש לא עשה לפניה. שיריה ותרגומיה מצטיינים בעושר חסר תקדים, בתעוזה וביצירתיות מרהיבה, שתמיס גם סרבני שירה מושבעים. כתיבתה משפריצה רגש לכל הכיוונים, לוקחת את הקורא למסע אמיץ וחושפני – בתוך לבה, על פני גופה, סביב קרוביה ואהוביה ושנאותיה – מסע שמותיר את הקורא חסר נשימה ונפעם מעוצמת הכישרון.
שפטו בפרס: עטרה אופק (יו"ר), יורם מלצר, ד"ר איתמר דרורי.
בירח הדבש, קצת לפני החתונה (דה אוֹשן)
טעימה מהספר