אגי משעול
*
אָז כָּכָה:
אֲנִי לֹא רְגִילָה לִישֹׁן עִם אֲנָשִׁים
כִּי הַנְּשָׁמָה מְשַׁנָּה תְּנוּחוֹת
וּבַבֹּקֶר אֲנִי צְרִיכָה שֶׁיַּעַזְבוּ אוֹתִי
לבְַד.
הַלֵּב אוּלַי שָׁבוּר אֲבָל אַל תִּרְאֶה אוֹתִי
כָּכָה וְעִם כָּל הַכָּבוֹד לָרַבִּי מִקּוֹצְק
ישֵ שָׁלם מִזה
כִּי אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת וְיוֹדַעַת
כּמְוֹ נמְָלָה
לָרֶדֶת שְׁאוֹלָה עִם סַרְגֵּל קַשׁ
וְלַעֲלוֹת חֲזָרָה עִם גַּרְגֵּר חִטָּה.
פגישה
אַתְּ דּוֹמָה קְצָת לַכֶּלֶב שֶלָּךְ שֶקָּצֶהוּ הָאֶחָד
נוֹבֵחַ עָלַי וְהַשֵּנִי – מְכַשְכֵּש אֵלַי בִּזְנָבוֹ
וַאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְמִי לְהַאֲמִין:
לְפִּיךְ הַמְּחַיֵּך אוֹ לְעֵינַיִך הָעֲצוּבוֹת,
לִפְנֵי הַיַּלְדָה שֶלָּךְ הַמְּצִיצוֹת עוֹד מִפָּנַיִךְ הָאֵלֶּה אוֹ
לְקוֹלֵךְ הַחֶלְמוֹנִי שֶעָבַר לְמַפְתֵּחַ פָה
אֵיך קִנֵּאנוּ בְּעַצְמֵנוּ מֵרוֹב עִנְיָנִים שֶהֵיטִיבוּ
לְהַסְתִּיר אָז אֶת הַכְּלוּם
מִקַּו הַחַיִּים שָלָנוּ נִמְתְּחוּ חוּטִים אֶל הַמֵּמַד הַשִּשִּי
בּוֹ מַמְשִיכוֹת לְהִתְקַיֵּם גַּם כָּל הָאֶפְשָרוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת
וְעַכְשָיו לֹא תָּמִיד יֵש לְמִי לְסַפֵּר אֶת הַחֲלוֹם בַּבֹּקֶר
בְּעָלִים הָפְכוּ לִקְרוֹבֵי מִשְפָּחָה וְהַמֵּתִים
חַיִּים בָּנוּ בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת
אָמְנָם אֵינֶנּוּ הַתַּסְרִיט שֶל חַיֵּינוּ
אֲבָל גַּם לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לַפֹּעַל לִפְעָמִים
הוּא מֵעֵבֶר לַכֹּחוֹת
הַדָּבָר הֲכִי קָרוֹב לְאִמָּא שֶיֵּש לָנוּ
הוּא כִּרְבּוּלִית, שֶלְּתוֹכָהּ
כְּמוֹ עֻבָּרִים גְּדוֹלִים, תְּלוּיִים לְגַמְרֵי
בְּחֹם גּוּפָם, אָנוּ שָבִים כָּל עֶרֶב
אֲבָל גַּם אִם חֶבֶל הַטַּבּוּר הַיָּחִיד הוּא הַחוּט
שֶל הַטֶּלֶפוֹן
כַּמָּה טוֹב שֶאֶפְשָר לְדַבֵּר
וְזֶה שֶבָּראש הַמְּבוֹרָךְ שֶל הַבֹּקֶר
אֶפְשָר עוֹד לִצְמוֹחַ מִן הַנְּיָר.
מתוך הספר "סידור עבודה" הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
שיבה
שוּם מְאָהֵב לא יִתְחָרֶה
בַּנּוּגוּת הַמְּתוּקָה שֶל יֵצֶר הַבְּדִידוּת שֶלִי
כְּשֶאֲנִי שָבָה אֵלַי
סוֹף סוֹף מִן הַמַּסָּע –
מְדַדָּה קְצָת וַחֲבוּלָה
עִם זאת חֲמוּלָה וּמֻכֶּרֶת
וְנֶאֱסֶפֶת אֶל זְרוֹעוֹתַי
הַלַּיְלָה
וּמְגִיפָה.
מתוך הספר "ביקור בית" הוצאת הקיבוץ המאוחד 2009
משוררים
תִּרְאוּ אוֹתָנוּ -
מִסְתּוֹבְבִים בְּמַעֲרֻמֵּי הַשְּׂרָד שֶׁלָּנוּ
כְּמוֹ נְגִיף מֻחְלָשׁ עָשׂוּי מִמְּכַשֵּׁפוֹת
עִם רְאִיַּת אוּלְטְרָה סָגֹל
וּשְׁמִיעַת F.M.
נוֹעֲצִים נִקּוּד בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁלֹּא יִתְעוֹפְפוּ
מִן הַנְּיָר
צְמֵאִים לְכָל מִלַּת יַחַס וְעִם זֹאת
שׁוֹתְתִים מִכָּל מַקָּף
שִׁירֵינוּ סוֹפְחִים אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַחָכְמָה
כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לַחַיִּים לְהִתְנַהֵל בְּטִפְּשׁוּת -
תִּרְאוּ אוֹתָנוּ בּוֹהִים
מוּל אוֹרוֹ הַכְּחַלְחַל שֶׁל הַצָּג -
הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלֹּא נִבְרָא בִּבְרֵאשִׁית
עַד לְדִבּוּר אֶחָד מְרֻכָּז
שֶׁיַּצְדִּיק אֶת הָאִי קִיּוּם שֶׁלָּנוּ
עֵרִים כְּמוֹ צִפּוֹר בַּלַּיְלָה
שֶׁנּוֹתְרָה לְלֹא עֵץ
אֲבָל עַד כְּדֵי כָּךְ עַצְמֵנוּ -
הוֹפְכִים כְּבָר לְאַתֶּם.
בת יענה (המשורר מעלעל בטיוטות)
אֶת בַּת הַיַּעֲנָה בָּרָא מִשְּׁאֵרִיּוֹת וְכָל מַה שֶּׁלֹּא
יָכוֹל הָיָה לוֹמַר עָלָיו כִּי טוֹב.
הוּא בָּרָא אוֹתָהּ בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל יוֹם
קָשֶׁה בִּמְיֻחָד, מִתּוֹךְ עֲיֵפוּת גְּדוֹלָה
וְחֹסֶר רִכּוּז.
הָיָה חֹשֶךְ
הַבְּרוּאִים הִתְרוֹצְצוּ
וְלֹא הָיָה כְּבָר כֹּחַ לְהַתְחִיל דְּבָרִים חֲדָשִׁים.
חִבֵּר רַגְלֵי תַּיִשׁ לְאֶצְבְּעוֹת תַּרְנְגֹלֶת
שֶׁחָרְגוּ קְצָת מִמִּדָּתָן
וְעַל יְרֵכַיִם סְמוּקוֹת הִרְכִּיב טוֹרְסוֹ עוֹף
בַּחֲצָאִית נוֹצוֹת שְׁחוֹרָה.
הוּא מוֹדֶה:
מַשֶּׁהוּ בַּפְּרוֹפּוֹרְצְיוֹת הִזְכִּיר טְיוּטָה
לְדָבָר שֶׁלֹּא עָמַד לוֹ כֹּחַ לְהָבִיאוֹ
לִידֵי גְּמָר
הַכְּנָפַיִם לְמָשָׁל אֵינָן מְסֻגָּלוֹת לָשֵׂאת אֶת הַגּוּף
(כַּמָּה הָיָה מְרֻכָּז אָז כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָרִמּוֹן)
וְהָרֹאשׁ, אִם אֶפְשָׁר לִקְרֹא כָּךְ לְמַקּוֹר וְזוּג עֵינַיִם
אֵינוֹ אֶלָּא מָקוֹם בּוֹ מְאַבֵּד הַצַּוָּאר
הָאָרֹךְ מִדַּי (שֶׁיִּהְיֶה)
אֶת שְׁמוֹ
אוּלַי בִּגְלַל זֶה הִתְעוֹרֵר בּוֹ הַצֹּרֶךְ
לְפַצּוֹת אוֹתָהּ בְּכַמָּה שִׂיאִים:
מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ הָעוֹף הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר
עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהַמָּהִיר בְּיוֹתֵר
מִבֵּין הוֹלְכֵי עַל שְׁתַּיִם
שֶׁנּוֹצוֹתֶיהָ מְפָאֲרוֹת כּוֹבָעִים וּצְעִיפִים
וּבֵיצֶיהָ מְשַׁמְּשׁוֹת לִקְעָרוֹת
שֶׁנִּתָּן לַעֲשׂוֹת מֵהֶן גַּם אֲהִילִים -
זִכָּה אוֹתָהּ
בְּנִגּוּד מֻחְלָט לָעֻבְדּוֹת
גַּם בַּמֶּטָאפוֹרָה שֶׁל הָרֹאשׁ הַנִּטְמָן בַּחוֹל.
מלנכולי
מֶלַנְכּוֹלִי אִין סֶפְּטֶמְבְּרֶה
אֲנִי מְפַזֶּמֶת עַל מִטָּתִי בְּנוֹבֶמְבֶּר
וּמְתַלֶּשֶׁת לְאַט בִּשְׂעַר עֶרְוָתִי:
אוֹהֵב אוֹתִי
לֹא אוֹהֵב אוֹתִי
כֵּן אוֹהֵב אוֹתִי
פרֵדה
לאמנון בן־צבי
כְּעֹנֶשׁ עַל שֶׁמַּתְתָּ
מַגְלִים אוֹתְךָ כָּעֵת
לְעִיר חֲדָשָׁה
שֶׁבָּתֶּיהָ קְטַנִּים.
עָטוּף בְּבִגְדֵי הַמַּסָּע
הַלְּבָנִים –
אוֹתָהּ אָפְנָה עַתִּיקָה,
אַתָּה מֻפְשָׁט מִשִּׁמְךָ
הַפְּרָטִי
וּבְעַל כָּרְחֲךָ –
גּוּשׁ, חֶלְקָה, שׁוּרָה
נוֹתְנִים לְךָ כְּתֹבֶת אַחֶרֶת.
וַאֲנִי דּוֹקֶרֶת אֶת אֶצְבְּעוֹתַי
בְּקוֹצֵי הַבְּלוּ־מוּן הַסְּגֻלִּים
הַמְּפִיצִים אֶת רֵיחָם הַטָּרִי
מֵחֵיקִי
וְרוֹאָה אֵיךְ שׁוֹתְלִים אוֹתְךָ
בְּמַטַּע הַמֵּתִים הַגָּדוֹל
וְשׁוּם גֶּשֶׁם,
אֲפִלּוּ הַחַנְפָן בְּיוֹתֵר,
לֹא יַצְמִיחַ אוֹתְךָ שׁוּב
לְעוֹלָם.
**
מִי יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ
וּכְשֶׁתִּנְהַג מִי יַנִּיחַ יָדוֹ עַל עָרְפֶּךָ
בְּאֵי שָׁמְךָ מִי יְלַבֵּב אֶת עֵינֶיךָ
מִי יָאִיר פָּנָיו אֵלֶיךָ
מִי יַדְלִיק לְךָ נֵר בְּסוֹף הַיּוֹם
יָרִים שְׂמִיכָה לְאָסְפֶךָ
יְכַסְיֶךָ בִּנשְִׁיקותֹ
יַצְמִיד חָזוֹ אֶל חָזֶךָ
ויִחֻנֶּךָ
מִי יָשִׂים לְךָ דִיסְק
יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ
בְּיָמִים צוֹלְפִים מִי יְנַחֲמֶךָ
מִי בִּזְרוֹעוֹת אַהֲבָה יַעַטְפֶךָ
שֶׁתֹּאבַד בַּטּוּחוֹת לְתוֹךְ רֹךְ
גּוּפוֹ
שְׁלוּב־לֵב מִי יְכִילֶךָ.
ואני כל החורף
וַאֲנִי כָּל הַחֹרֶף עָמַדְתִּי בַּחַלּוֹן וְכָל הַקַּיִץ,
וּתְרִיסַי הִמְשִׁיכוּ לְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם
לְפַסִּים יְשָׁרִים וְלָרֹחַב.
וּכְשֶׁעוֹרְבִים בְּשֵׁלִים נָשְׁרוּ מֵהָעֵץ,
רַצְתִּי לְמַשֵּׁשׁ אֶת חֹם בְּשָׂרָם הָאַחֲרוֹן וְהֵם
נָשְׁרוּ וְנָשְׁרוּ לְתוֹךְ הָרַחֲמִים שֶׁלִּי כְּאִלּוּ אֵין בָּעוֹלָם
מָקוֹם אַחֵר לָמוּת בְּתוֹכוֹ.
וַאֲנִי, שֶׁחֲתוּלַי הָרְטֻבִּים מְיַלְּלִים מִתּוֹךְ בְּשָׂרִי
אֲפִלּוּ אֵין לִי פָּנָסִים לְחַפֵּשׂ אוֹתָם אֵין לִי קַשׁ
לִבְנוֹת לָהֶם קֵן לַגוּזֹלִָים שֶׁלִּי שֶׁהֵם מִמֵּילָא רַבִּים כָּל כָּךְ
עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל בָּהֶם אֲנִי זוֹרֶמֶת.
תחנון
אֵל נָא
רְפָא נָא להָּ
נָא נָא
אֵל
נָא נָא
רְפָא נָא
לִי
רְפָאֵנִי
רְפָאֵל
פְּאֵר אֵל
רְפָא לִי
רַפֵּא
אָנָּא אֵלִי
לֹא פֶר
אֵל
לֹא אֵפֶר
נָא
רַפְּאֵנִי
נָא
וְלֹא אָפֵר.
דצמבר
1
כְּשֶׁדֶּצֶמְבֶּר מַגִּיעַ הָפוּךְ
וְיָמָיו פּוֹנִים כְּלַפֵּי מַטָּה
שׁכִבְיִ בדשֶּׁא
מוּל הַכָּחֹל נֵייבִי מִמֶּנּוּ נוֹלָדִים
הַכוּכֹבָיִם
צִפּור
שֶׁהִיא חֹד הַוִּי שֶׁל הַמַּסָּע כֻּלּוֹ
חַיֶּבֶת לְהַצְדִּיק אֶת הָאֵמוּן.
2
אֵינֶנִּי יוֹדַעַת לְאָן מַפְלִיגָה
סְפִינַת הַגַּעֲגוּעִים.
הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים, כְּמוֹ עֲבָדִים בְּבִטְנָהּ
חוֹתְרִים, חוֹתְרִים, וְהַזְּמַן
הוּא רוֹפֵא אֱלִיל.
***
רֵיחַ הַמִּבְטַחִים שֶׁל תַּפּוּחֵי אֲדָמָה
הַנֶּאֱפִים בְּסִיר פֶּלֶא
מֵעַל תַּנּוּר נֵפְט עָגֹל שֶׁאוֹרוֹ מְרַצֵּד
עַל קִירוֹתָיו שֶׁל חֶדֶר יָחִיד
כְּשֶׁתַּנִּים מְמָרְרִים בִּצְחוֹק
מִסָּבִיב לַבַּיִת,
רֵיחַ הַיּוֹרֶה הַבָּא בָּאֲדָמָה
עִם רִיר חֶלְזוֹנוֹת שֶׁכְּבָר אָסַפְתִּי
דְּבוּקִים זֶה לָזֶה
בְּקֻפְסַת שִׁמּוּרִים חֲלוּדָה
וְרֵיחַ הַפְסָקַת עֶשֶׂר
הָעוֹלֶה מִיַּלְקוּט הָעוֹר
מעְרְֻבב בריח העץ
שֶׁל קַלְמָר וְעֶפְרוֹנוֹת
סְפוּגִים בְּרֵיחַ גוּיָאבָה
וּקְלִפּוֹת שֶׁל קְלֶמַנְטִינָה.
* מתוך 'ביקור בית' >מלאך החדר
חזון איילון
וּבַחֲלוֹמִי וָאֵרֶא אֶת מִגְדַּל עַזְרִיאֵלִי נוֹטֶה יָמִינָה
כְּמָט לִנְפֹּל
וְהָיָה דְּבַר אֲדֹנָי אֵלַי בְּלָה־גַרְדְיָה, אֲדָר, תָּו
שִׁין נוּן טֵית בְּנָסְעִי מִקֶּדֶם צָפוֹנָה.
בַּהֲלָכָה נִגְלָה לִי שֵׁנִית וּבְיֶתֶר שְׂאֵת הֵימִין
בּוֹהֵק כֻּלּוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַרְאַת הַצַּד
וְהָיָה כְּעֵץ בָּרוּחַ מִתְנוֹדֵד
כְּטוּרָה נְטוּיָה עַל הָעִיר וְעַל הַחֲלוּמִים הַחֵרְשִׁים
שֶׁסְּבָבוּהָ, אוֹי מְשׁוֹטְטֵי קַנְיוֹן, מְפֻטְּמֵי יָטְבָתָה
הַשּׂוֹבְעִים בְּחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה –
בַּשְּׁלִישִׁית נְשָׂאַנִי חֲלוֹמִי לִרְחוֹב הֶחָרָשׁ
רְחוֹב הַלְּבֵנִים וְהַחֹמֶר, מִשָּׁם רְאִיתִיו שׁוּב בְּתַקְרִיב
מִתְנוֹסֵס נוֹרָא הוֹד, אֵין זֹאת כִּי יָרַד אֱלֹהִים כְּבָר לִרְאוֹת
אֶת הַחַלּוֹנוֹת הַמְחַקִּים אֶת שָׁמָיו.
וְהָרוּחַ מַצְלִיף בַּמִּגְדָּל לְבַקְּעוֹ וּמַרְאֵהוּ
כִּקְלַף הַ"מִּגְדָּל" בַּחֲפִיסַת הַטָּארוֹט,
קָדְרוּ הֶעָבִים עַל רֹאשׁוֹ בְּקָרְסוֹ עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת
עוֹדִי נִשֵּׂאת אֶל קוֹמַת הַגַּג לַפּוֹעֲלִים הַזָּרִים שָׁם
חִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּנִי פִּיזְדָמָטִי אָנוּ נָסִים אֶל הַקְּלָלוֹת מִן הַפַּחַד
כִּי נִבְלְלָה כְּבָר שְׂפָתֵנוּ וַנָּפֹץ לְכָל עֵבֶר, אוֹי מַה שֶּׁיָּגֹרְתִּי
חֲלוּמִים חֵרְשִׁים בְּמִגְדְּלֵי הַשָּׁלוֹם
הֵילִילוּ הֵילִילוּ.
מתוך קורים דברים | מבחר
**
© כל הזכויות שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד ולמוסד ביאליק * ירושלים