"בָּרוּךְ הַבָּא, מַקְס. אֲנִי צְרִיכָה אֶת הַמֹּחַ שֶׁלְּךָ, הַמִּלְחָמָה נִמְשֶׁכֶת."
לְאַחַר שֶׁהַגֶּנֶרָל קוֹמוֹדוֹ וּצְבָא הַלְּטָאוֹת הָאֵימְתָנִיּוֹת לֹא הִצְלִיחוּ לִכְבֹּש אֶת אִי הַחֲרָקִים מִכִּוּוּן הַנַּחַל, הֵם מְאַיְּמִים לִתְקֹף שׁוּב, הַפַּעַם מִכִּוּוּן הָהָר.
כֵּיצַד יָגֵנּוּ הַחֲרָקִים עַל בֵּיתָם?
לַמְרוֹת הַסַּכָּנוֹת, מַקְס נֶחְלָץ שׁוּב לְעֶזְרַת חֲבֵרָיו וְשָׁב לְאִי הַחֲרָקִים.
הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה עַל הַבַּיִת מְזַמֶּנֶת לַקּוֹרֵא מִפְגָּשׁ מְרַתֵּק עִם שְׁלַל חֲרָקִים וְזוֹחֲלִים, בִּשְׁנֵי מַחֲנוֹת יְרִיבִים, הַפּוֹעֲלִים כִּבְנֵי אָדָם וְעִם זֹאת מְשַׁמְּרִים אֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם בַּטֶּבַע.
הָעַכְּבִישִׁים טוֹמְנִים מַלְכֹּדֶת הוּא הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בַּסִּדְרָה הַכּוֹבֶשֶׁת מלִחְֶמתֶ החֲַרָקִים, עֵרוּב מֻפְלָא שֶׁל פַנְטַסְיָה, הַרְפַּתְקָה וּמַדָּע.
לְבָנִים וּלְבָנוֹת, סוֹחֵף, כָּתוּב הֵיטֵב, כֵּיף לִקְרֹא.