הדובי של פרד
מאת איריס ארגמן
אייר: אבי עופר
|
יֹום אֶחָד עִַיּנְתִּי בָּעִתֹּון וְנִתְקַלְתִּי בְּכַתָּבָה אֹודֹות תַּעֲרוּכָה
בְּמוֵּזיאֹון "יד וָשֵׁם" - "אֵין מִשְׂחָקִים יַלְדוּתִיּים". בְּמַהֲלַךְ
הַכַּתָּבָה סִפְּרָה הָאוֹצֶרֶת, יְהוּדִית עִנְבָּר, עַל דֻּבִּי שֶׁאוֹתוֹ הִיא
כִּנְּתָה "הַמּוֹנָה לִיזָה שֶׁל יָד וָשֵׁם". קָרָאתִי אֶת הַכַּתָּבָה שׁוּב
וָשׁובּ וְהִרְגַשְּׁתִּי - אֲנִי אֶכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר עַל הַדֻּבִּי הַזֶּה!
הִתְקַשַּׁרְתִּי לָאוֹצֶרֶת וְהִיא אָמְרָה לִי שֶׁהַדֻּבִּי שַׁיָּךְ לִפְרֶד לֶסִינְג,
שֶׁגָּר בְּאָמֶרִיקָה, וְשֶׁעָלַי לְבַקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר.
בְּעִקְבוֹת דְּבָרֶיהָ כָּתַבְתִּי לִפְרֶד וְסִפַּרְתִּי לוֹ עַד כַּמָּה סִפּוּרוֹ נָגַע
לְלִבִּי וְעַל רְצוֹנִי לִכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ. פְרֶד עָנָה לִי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ
לְהַסְכִּים, כִּי בִּשְׁבִילִי זֶה סִפּוּר אַךְ בִּשְׁבִילוֹ אֵלּוּ חַיָּיו. בְּכָל זֹאת
פְרֶד חָשַׁב עַל כָּךְ, וּלְבַסּוֹף, בְּמִכְתָּב מְפרָט, הוּא נֶעֱתַר לְבַקָּשָׁתִי.
בְּיוֹם חֹרֶף גָּשׁוּם נָסַעְתִּי לִירוּשָׁלַיִם, לְ"יָד וָשֵׁם", לִפְגֹּש אֶת
הַדֻּבִּי. עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְגֶשֶׁם כָּבֵד נִתַּךְ. הִגַּעְתִּי
אֶל הָאוּלָם שֶׁבּוֹ הֻצַּג הַדֻּבִּי, רְטֻבָּה וְרוֹעֶדֶת מִקֹּר. הַפְּגִישָׁה אִתּוֹ
הָיְתָה מְרַגֶּשֶׁת מְאֹד בִּשְׁבִילִי: נִצַּבְתִּי מוּל הַדֻּבּוֹן הַקָּטָן, שֶׁעָמַד
לְבַדּוֹ בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת זְכוכִּית, וְלאֹ יָכלְֹתִּי לָזוזּ מִמְּקוֹמִי. לָחַשְׁתִּי לוֹ
מִלִּים שֶׁרַק הוּא שָׁמַע, מָסַרְתִּי לוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מִפְרֶד וְסִפַּרְתִּי
שֶׁאֶכְתֹּב אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּלָדִים יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כַּמָּה הוּא
דֻּבִּי מַקְסִים וּמְיֻחָד. כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַמּוּזֵיאוֹן הַשָּׁמַיִם עֲדַיִן הָיוּ
אֲפֹרִים וְהַגֶּשֶׁם הִמְשִׁיךְ לָרֶדֶת בְּקִלּוּחִים עַזִּים, אֲבָל אֲנִי צָעַדְתִּי
נִרְגֶּשֶׁת מֵהַמִּפְגָּשׁ עִם הַדֻּבִּי שֶׁל פְרֶד. |
 |
יָצָאתִי לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה שֶׁבָּהּ לָמַדְתִּי וְחָקְַרתִּי אֶת יַלְדוּתוֹ שֶׁל
פְרֶד לֶסִינְג, קָרָאתִי דְּבָרִים אוֹדוֹת הַמִּלְחָמָה, צָלַלְתִּי לְנַפְשׁוֹ
שֶׁל הַדֻּבִּי, כָּתַבְתִּי וּמָחַקְתִּי, שָׁלַחְתִּי מִכְתָּבִים לִפְֶרד לֶסִינְג
וְהוּא כָּתַב לִי בַּחֲזָרָה. הַמַּסָּע הָיָה אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ אַךְ מַפְתִּיעַ וּמְלֵא
גִּלּוּיִים, מַסָּע שֶׁבּוֹ יָצַרְתִּי אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַדֻּבִּי וּלְצַד זֶה גִּלִּיתִי
אֶת פְרֶד לֶסִינְג, הָאִישׁ.
שלכם,