מתוך
שנת חורף
מאת עירית כץ
ביקור מולדת
.1
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הַחֲזָקָה הָדְפָה אֶת
הָעֵינַיִם פְּנִימָה, הַדְּמָעוֹת
סֵרְבוּ לָצֵאת. הַחֹם הַלּוֹהֵט,
הָאָדִישׁ, שֶׁל שְׂדֵה הַתְּעוּפָה,
הַפִּרְסֹמֶת לְקוֹטֶג' וּלְשׁוֹקוֹלַד פָּרָה,
הַחִבּוּק הַלְּאֻמִּי שֶׁל תְּנוּבָה אוֹ שֶׁל בֶּזֶק -
אֶפְשָׁר אוּלַי לַחְשֹׁב שֶׁבִּמְקוֹם בִּקּוּר מוֹלֶדֶת
הִגַּעְנוּ כְּדֵי לְהִתְרַפֵּק עַל הַיַּלְדוּת;
וּשְׁקֵדֵי מָרָק בְּמוֹרַד הַגָּרוֹן
יַרְגִּיעוּ בִּמְעַט אֶת כְּאֵבֵי הַזְּמַן,
הַחוֹלֵף בִּמְהִירוּת גַּם בִּלְעָדֵינוּ.
.2
אֲנִי נוֹסַעַת בִּכְבִישֵׁי הַמִּדְבָּר הַחוֹתְכִים בָּהָר,
כְּמוֹ עוֹבֶרֶת בְּקִרְבֵי חַיָּה גְּדוֹלָה -
דִינוֹזָאוּר עַתִּיק שֶׁהִתְאַבֵּן עַל גְּחוֹנוֹ
קְטוּעַ זָנָב וַחֲסַר שִׁנַּיִם.
זוֹ תָּמִיד תִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
גַּם כְּשֶׁהַבַּיִת כְּבָר שַׁיָּךְ לַאֲחֵרִים
וְאֵינִי יְכוֹלָה יוֹתֵר לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת
לְהַנִּיחַ אֶת הַיַּלְקוּט בַּסָּלוֹן הַמֻּחְשָׁךְ
לְהֵרָדֵם בְּתַחְתּוֹנִים עַל מִטַּת הַיָּחִיד
וּלְהִתְעוֹרֵר לִפְנוֹת בֹּקֶר לְקוֹל הַמּוּאַזִּין
וּלְקוֹל הַנַּקָּר
שֶׁמְּפָרֵק אֶת הָאִזְדָּרֶכֶת.
.4
בַּיּוֹם בּוֹ אָכַלְנוּ עֵץ שֶׁסֶק שָׁלֵם
זֵעָתֵנוּ הֵרִיחָה בְּצֶבַע כָּתֹם,
וְשִׁנֵּי הֶחָלָב הַחַדּוֹת שֶׁלָּנוּ
הִתְכַּסּוּ פַּרְוָה עֲדִינָה כִּקְטִיפָה.
שָׁנִים אֲחָדוֹת אַחַר כָּךְ הוּא מֵת,
הָאֲדָמָה הַצְּמֵאָה הָיְתָה זְרִיזָה מִשָּׁרָשָׁיו,
וְגַם אֲנַחְנוּ נָדַדְנוּ לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים,
פּוֹרִיִּים וַעֲמִידִים מֵהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית הַהִיא.
כְּבָר כַּמָּה קֵיצִים הִתְנַתַּקְנוּ
מִשּׁוּלֵי הַמִּדְבָּר וְהָאָרֶץ,
יְלָדֵינוּ פְּזוּרִים עַל פְּנֵי אֵירוֹפָּה,
מְדַבְּרִים שָׂפוֹת שֶׁאָז לֹא הִכַּרְנוּ.
אֵינִי רוֹאָה דָּבָר מֵעֵבֶר לָאִילָן
וְלַפְּרִי הַהוּא שֶׁחִסַּלְנוּ,
מִלְּבַד שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת שְׁכֵנוֹת
שֶׁיּוֹם אֶחָד הוֹרַדְנוּ בֵּינֵיהֶן אֶת הַגָּדֵר
וְהָפַכְנוּ לְאֶרֶץ עֲנָקִית אַחַת -
גַּן הָעֵדֶן הָאָבוּד שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ,
חָמֵשׁ שְׁעוֹת טִיסָה מִכָּאן
וְעוֹד שָׁעָה וָחֵצִי
נְסִיעָה מִתֵּל-אָבִיב.