ספר על ספרים
יומן ספרותי
משמר, "דף לספרות", י"ד בניסן [ערב פסח] תש"ד, 7.4.1944 , עמ' 5. חתומה: עדה גראנט (לאה גולדברג)
"אין ספק כי ישנם סופרים שידעו, בעודם ילדים, כי יכתבו ספרים לכשיגדלו, אך מי דאג עוד בהיותו בן שבע לבחור מו״ל לעצמו? בספריית אבי היו ספרים רבים כל כך, מעליסה בארץ הפלאות ועד טניסון, מפֵּייטֶר עד מאת'יו ארנולד*, שנשאו את הסמל של 'מקמילן'; שמתי לבי גם לעובדה ש'כל כתביהם' של ענקי הספרות היו עוטים, על פי הרוב, כריכה ירוקה, ואותיות זהב עליה, ודבר זה נראה לי כלבוש ההולם ביותר את יצירתו של הסופר. 'אין דבר בעולם', גמרתי בלבי, 'העשוי לספקני בבוא יומי, אלא הוצאת מקמילן בכריכה ירוקה'".
בדברים אלה פותח הרומניסט הנודע צ׳רלס מורגן את ספרו על מאה שנות בית ההוצאה מקמילן.** העבודה הזאת נעשתה בידי סופר מצוין זה לפי הזמנתם של מו"ליו, והוא הצליח להשתמש בשעת הכושר למסור בצורה מרוכזת וחיה מאוד את תולדות הספרות האנגלית על כל סעיפיה וצורותיה (תיאולוגיה, ספרות יפה, שירה, ביקורת, מדעי הרוח ומדעים מדויקים), מה שקורין sub specie [מנקודת ראות] של המו״לות.
שורה ארוכה של סופרים, משוררים, פרופסורים, מבקרים — מימי דיקנס ותאקרי ועד ייטס ומורגן עצמו, מת"ה הַאקסלי ועד אַלדוּס הַאקסלי *** — עוברת כאן לפנינו. עובדות פיקנטיות ומעשים נוגעים עד הלב, גלגולו של פרסום בעלייתו ובירידתו. יחס הקהל ויחס הסופר. קטעים מחליפת מכתבים וזיכרונות של שיחות. הדרך מבית מסחר ספרים לא גדול בקיימברידג׳ ועד הוצאת ספרים מסועפת, דרכם של שני אנשים פשוטים שנמשכו אחרי ספר ועשו את ביתם בית־ועד לאנשי רוח, לבית היוצר לחיי הרוח, מתגלה לפנינו באורח של "מתיחוּת" יוצאת מגדר הרגיל. שורה של סיפורי אהבה וכלולות [זיווגים] בין הספר ומדפיסיו.
בהמשך ה"דרך" הזאת נודע לנו איזה תימהוני קפריזי היה מחברה של עליסה בארץ הפלאות, ספר הילדים האהוב ביותר על כל אנגלי כמעט בלי יוצא מן הכלל. וכמה מדורי גיהינום עבר תומאס הארדי עד שנדפס ספרו הראשון. ובאיזו חריפות שבלגלוג ידע ברנרד שאו, בעודו בן עשרים ושלוש, להשיב למו״ל על מכתב סירוב וביקורת ביחס לאחד הרומנים הראשונים שלו. בזה אחר זה עוברת שיֶּרֶת דיוקנאות של אנשי רוח אנגלים, ומעשים ומעשיות על גורלם של סופרים וספרים משובצים בתוך פרשה ארוכה של תולדות בית ההוצאה, שהן תולדות חיי הרוח של בריטניה. מעשה במבקר ובמו״ל שהעריכו כהלכה את הצד האמנותי שבספרו של שוֹרטהַאוּז****, אחד "הקלאסיקים הקטנים" שבספרות האנגלית, אך בטוחים היו שהקהל לא יימשך אחריו, ואילו המדפיסים בטוחים היו שהספר "ילך". והנה בהסתר, על דעת עצמם, הדפיסו מספר של טפסים פי שלושה משנדרש מהם, וכאשר יצא הספר לאור, ואזל מן השוק — כמעט לאחר שבוע ימים — בא המו״ל בבהלה וביקש למהר ולהדפיס את מספר הטפסים הנוסף, והוברר לו כי כבר מוכנים ומזומנים הם, מאחר שהמדפיסים מיטיבים לדעת את טעם הקהל הרחב יותר מאנשי העלייה.
אך לא האנקדוטות לבדן ולא הזיכרונות ההיסטוריים לבדם מהווים את חִנו המיוחד של הספר הזה. יש בו משהו יקר מאוד: יחס מיוחד של חיבה וזהירות לערכי הרוח וחיי רוחה של אומה. הספר איננו שיר תהילה ל"בוס" שלמענו נכתב. מורגן איננו מתעלם מן השגיאות והטעויות של המו״לים האלה, ובפרשת שאו רומז הוא כי לא תמיד היה טעמם טעם של מתקדמים, הרואים את הנולד; אך בעצם הערכת הדברים, ואפילו במעט האירוניה לגבי כמה מן ה"וויקטוריאנים", ישנו אותו רצון טוב, אותן כוונות רצויות, שלא לטשטש, שלא להמעיט את דמויותיהם של בודדים, ועל ידי כך ליצור יסוד מוצק לאותו מושג המתפורר בקלות כזאת מתחת לידינו — לתרבות.
המסה הזאת העשויה באהבה היא אחת ההוכחות כי את "תולדות הספרות" אפשר לספּר בצורות שונות, ואחת הדרכים היא "תולדות המו"לות". האין זו תעודה [ייעוד] מעניינת בשביל אחד הסופרים העברים (ולא ביבליוגרף יבש, חלילה!) לנסות ביום מן הימים להקיף במסה גדולה את תולדות הספר העברי מימי "האלמנה והאחים ראם"***** ועד — עד היום שבו ייכתב אותו ספר שיוכל לעורר עניין רב אם תיגע בו ידו של בעל כישרון?
***
* לורד טניסון (1892-1809, Tennyson) — מגדולי המשוררים הוויקטוריאנים; וולטר פֵּייטֶר(1894-1839 ,Pater) — סופר ומבקר אמנות; מאת'יו ארנולד (1888-1822 ,Arnold)— משורר ומבקר תרבות שת"ס אליוט העלה אותו על נס.
** כאן ניתנה במקור הערה ובה פרטי הספר: (Charles Morgan, The House .of Macmillan London: Macmillan, 1843-1943)
*** ויליאם מייקפיס תאקרי (1863-1811 ,Thackeray) — מחבר יריד ההבלים וסאטירות חברתיות נוספות; תומאס הנרי הַאקסלי (1895-1825 ,Huxley) — ביולוג ואנתרופולוג שהגן בלהט על תורת דרווין; אַלדוּס הַאקסלי ( ,Huxley) מחבר הנובלה עולם חדש, מופלא (1932), שהדגישה את הסכנה שבַּקִּדמה הטכנולוגית. גולדברג כתבה עליו בהרחבה ברשימתה "'נקודה מול נקודה' ('על האקסלי ואחד ממתנגדיו'), יומן ספרותי, כרך א, עמ' 185-180 .
**** ג'וזף הנרי שוֹרטהַאוּז (1903-1834 ,Shorthouse) — סופר אנגלי.
***** דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם(נהגה: רוֹם) — בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה השמונה־עשרה עד תחילת המאה העשרים. הדפוס וההוצאה לאור היו לשם דבר, בין השאר הודות למהדורת התלמוד הבבלי שנדפסה בהם.
***
מתוך: יומן ספרותי - מבחר רשימות עיתונות | כרך שני | מאת לאה גולדברג
בחרו, ערכו והוסיפו הערות: גדעון טיקוצקי וחמוטל בר־יוסף | ספרית פועלים
© כל הזכויות בעברית שמורות לספרית פועלים - הקיבוץ המאוחד בע״מ