יוצאת מהמשחק

רותם, המעריצה את אביה, כועסת ומבקרת את אמהּ על התנהגותה. היא דואגת מאוד לאחיה הצעיר, המבין טוב ממנה את מערכת היחסים בבית, ובעקבות הקשיים בוחר לבלות את זמנו עם חבורת בנים גדולים ממנו, שנחשבים ביישוב ליוצאי דופן - כאלה שכבר יצאו לתרבות רעה.

דרך סיפור בלשים מאירה הסופרת את קשיי המשפחה מבפנים. רותם וארז אחיה עובדים בשעות הפנאי אצל טלילה  - מארגנת אירועי בר-מצווה של משחקי בילוש, בהם החוגגים מוזמנים להשתתף במשחק תפקידים ובפתרון בעיות בלשיות-היסטוריות מימי בית שני ותקופת הורדוס. במסווה של אווירת המשחקים הקלילה והמתח הבלשי, מספרת הסופרת על המתרחש במשפחת גונן וביישוב עצמו. דרך הכתיבה היא חושפת, מעבר למראה האידיאי, את מערכת היחסים העכורה במשפחה, בעיות של נוער המחפש את דרכו ונקלע לסמים, תעלומת גניבות ביישוב ולחץ החיים בחברה אידיאולוגית המציבה לבני הנוער ערכים של התנהגות ברורה וקבועה, המעלה לא פעם את הצורך במסווה פנים כדי לעמוד ביעדים הברורים של מותר ואסור, נכון ולא נכון.

במהלך הסיפור לומדת רותם, שהסיפור מסופר דרך עיניה, לראות את המציאות כפי שהיא, ואף מוצאת בתוכה את הכוח להטיח את האמת שלה בפני אביה. היא מתעקשת לעזור לאחיה הצעיר להיחלץ מהמערבולת הרגשית בה הוא נמצא ולהתרחק מהנערים המשפיעים עליו לרעה. בגלל המתח  והלחץ בבית היא יורדת בלימודיה, אך זוכה להבין ולקבל את אמהּ, שגם היא עוברת דרך ארוכה, מתפתחת ואוזרת כוח לעמוד על דעתה מול האב והבעל הסמכותי והפוגע.

סיפור ההתבגרות כאוב הכתוב באמינות, באומץ וברגישות.