הספר התכתבויות עוסק באותם "מִכתבים" סמויים ששלחו גדולי הסופרים העברים איש לרעהו – "מכתבים" שלא נועדו לעיניו של כל קורא, אלא בעיקר לאותם יודעי ח"ן היודעים לזהות את דקויות הטקסט. ה"התכתבויות" הללו הנעשות בין שיטי היצירה באמצעות הֶרמֵזים, פָּרוֹדיות, רמיזות עצמיות (self references), וכיוצא באלה תחבולות בֵּין-טֶקסטוּאליות – ישירות ומפורשות או עקיפות ומוצפנות – מעמידות לפני הקורא-הפרשן חידות הדורשות את פתרונן. בספר מובאות דוגמאות מיצירות יל"ג, ח"נ ביאליק, טשרניחובסקי, א"צ גרינברג, א' שלונסקי, נ' אלתרמן, עמוס עוז ואברהם ב' יהושע.
הספר מדגים את ה"התכתבויות" שטומנים הסופרים בין שיטי הטקסט הספרותי, לפעמים מתוך כבוד והערכה כלפי המקור המחוקה, מתוך רצון להביע הוקרה ולקשור כתרים. וגם להפך, לפעמים ה"התכתבות" נעשית באמצעות מינֵי בדיחות וחידודים, שנועדו לשים את סופרי העבר ללעג ולקלס. לפעמים היא מלמדת דווקא על התרסה קנטרנית או נרגזת ועל הרצון והצורך להציב דעה מנוגדת. באמצעות ה"התכתבות" עם זולתם מחדדים הסופרים את זהותם, ומגלים לעצמם ולקוראיהם את ההבדלים שבּינם לבין זולתם.
זיוה שמיר, פרופסור (אמריטה) לספרות עברית מאוניברסיטת תל אביב עמדה בראש מכון כץ לחקר הספרות העברית ובראש בית הספר למדעי-היהדות של אוניברסיטת תל אביב. כיום היא מלמדת ספרות עברית במרכז הבינתחומי בהרצליה. חיברה יותר משלושים ספרי מחקר, ערכה ספרים רבים והוציאה לאור שלושה ספרי תרגומים מן השירה האנגלית והצרפתית. זכתה בפרס על מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן ובפרס על מפעל חיים מטעם משרד החינוך והחברה לידע-עם. כן זכתה פעמיים בפרס לוין קיפניס לחקר ספרות הילדים (תשמ"ז, תשע"ז) ובפרס ראש הממשלה לשנת תשע"ח.