דניאל דרור, קצין צנחנים שחזר עטור תהילה ממלחמת ששת הימים, מחפש מפלט משמחת הניצחון הגואה מכל עבר. הוא נמלט מן הסביבה הבורגנית המאיימת לבלוע אותו ונוטה אוהל בחלקת חוף עזובה ליד שפך הירקון. מסע דניאל, המצטייר תחילה כרומן אקטואלי בעל נימות סאטיריות, ולאחר מכן כרומן פסיכולוגי על משבר נפשי בעקבות הלם קרב, מתברר כסיפורו של מסע חיפוש רוחני-דתי אחר משמעות קיומו של היחיד בעולם.
בשהותו על החוף מתוודע דניאל לנערת-טבע מסתורית ולדייג זקן, הנעשים לו למורים רוחניים. החיים במחיצתם, תוך התמסרות לריתמוס המחזורי של הים, משמשים לו שיעור מתמשך בענווה ובהשלמה. שיאו של תהליך ההארה מתגלם ב'משא על גרגר החול', דרשה מיסטית בסימן הגילוי שכל עצם בעולם נושא עליו את חותם הבריאה. משעה שדניאל הצליח להסיר את החיץ בינו לבין גרגר החול האחד, ולהביא את עצמו להתמזגות עם העולם, תם מסעו והוא מוכן לשוב אל חברת בני האדם.
מסע דניאל ראה אור לראשונה ב-1969, בעיצומו של עידן 'ילדי הפרחים' ששטף את המערב ואותותיו ניכרו היטב גם בישראל. התקבלותו הסוחפת בשעתו העידה על צימאון לרוחניות חדשה, כתגובת נגד להתבססותה של חברת שפע שאננה אחרי 1967. אולם רוח החיפוש האותנטי השורה עליו, חיוניותו של העולם האנושי הנבנה בו והאופן שהוא מגלגל בשאלות הקיום הגדולות, לא איבדו מתוקפן גם בחלוף ארבעים וחמש שנה.
יצחק אוורבוך אורפז נולד ב-1921 בברית המועצות, ועלה ארצה ב-1938. שירת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, וכקצין תותחנים במלחמת העצמאות. ספרו הראשון, עשב פרא, ראה אור ב-1959. יצירתו כוללת כעשרים ספרים, רובם פרוזה (סיפורים קצרים, נובלות ורומנים) ומקצתם שירה והגות. בשנת 2005 הוענק לו פרס ישראל לספרות.