יערה בן דוד
זמן אחֵר
בְּשָׁעָה זוֹ בָּהּ עוֹבְרִים מֵחַיִּים אֶל חַיִּים
וּמַשְׁלִיכִים מִכְמוֹרוֹת לִמְצוּלַת הָעֶרֶב הַכָּבֶה
אֲנִי בּוֹרֵאת לִי זְמַן אַחֵר
מִן הָעִגּוּלִים שֶׁאֶבֶן נִרְקַעַת לְמַיִם
וּמִן הַמַּיִם הַסּוֹגְרִים עָלַי בְּעִגּוּל
כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִי קָטָן שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן.
זְמַן נִבְרָא מִן הַנִּתּוּר הַקָּצָר שֶׁל צִפֳּרֵי בְּרֵאשִׁית
מֵעֵץ הַדַּעַת לְעֵץ הַחַיִּים.
התכרבלות
וְהֵיכָן לְהַנִּיחַ אֶת הַגּוּף - תֵּבַת תְּהוּדָה
אִם לֹא קָרוֹב לָאֲדָמָה, מְחֻלָּק לַהֲבָרוֹת,
מִשָּׁם הֵד פְּרָסוֹת בָּא
וְנֶעֱלָם. מַשֶּׁהוּ מְשֹׁעָר.
מִדֵּי פַּעַם מִתְרַחֵב הַמַּבָּט
עוֹרֵק פּוֹעֵם בַּצַּוָּאר.
מחסנית דיו
א
כִּבְהֶסַּח הַדַּעַת אֲנִי מְנִיפָה מִלִּים
כְּמוֹ קֶמַח בְּנָפַת זָהָב דַּק מִן הַדַּק
וְזוֹרָה הָלְאָה
ב
צִבְעֵי הַצֵּל מַצָּב עָדִין
הִשָּׁאֲרוּת אוֹ נְטִישָׁה.
מַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי הָרֶפֶשׁ וְהַטִּין
מִלָּה
כְּמוֹ אֲוִיר בְּעוֹדוֹ טָהוֹר.
תגובות לספר שיריה של יערה בן-דוד
איזון שביר:
תודה לך על הספר הבשל והמגובש כל כך, בן טיפוחייך, שהפך לבן בית אצלי, בין השאר בזכות הדיאלוג האינטנסיבי שבו עם ה"זולגים לעולם האמת" (בפרפרזה על אחד השירים). נדמה לי שלזה נקשר גם העניין הבולט בספר בארספואטיקה; שתי החידות נטולות הפשר האלה קשורות הרי זו בזו לבלי הפרד. תודה לך אפוא על הצֵידה היקרה הזאת לדרך, של כולנו, הנוסעים הסמויים, צידה המלווה אותי כאן בקצווי מערב. ובעיקר, המשיכי לכתוב: כפי שאמר פעם עמוס עוז לחיים באר: "חברים מצפים לקולך".
גדעון טיקוצקי
"זהו ספר "נושם", בלי קלישאה. במשמעות המקורית של המלה הזאת. בשירייך מִתְחַיִּים רגעים הצוברים משמעות מכוחו של מבט מתמסר. שבו את לבי בכתיבתך העדינות, חוכמת התובנה והחוש ליופי. תובנה פואטית משמשת מעין נחמה המלווה את האובדן בגילוייו השונים. יש בה המודעות לממדי העומק של מה שנראה פשט החיים. אובדן ולבדיות הצמיחו לנפשך כנפיים פלאיות, כמו פקחו בך עין פנימית חכמה ויקרת ערך, זו שבה שוכן מלאך השירה. ספר יפה, חכם, שדיבר אל לבי מאוד מאוד!
דינה קטן בן-ציון
"אני קורא ומתרשם מעדינות המבע ומעומק הרגש בשירים. נוגעים במיוחד אלה המשרטטים את הזיכרון מאהובייך שאינם. גם שירים אחרים, כגון המחזור היפה על הנפאלית שטיפלה באמך, מרטיטים באנושיותם ובביטוים העשיר והעמוק". פרופ' אבנר הולצמן
"אני קורא בשירייך, וראשי ממש סחרחר משיכרון התפעמות מן היפעה שבהם - מרקם הדימויים המשורגים העשיר, הארמזים החכמים, הרגישות האנינה והמעודנת, המודעות העצמית והשירית, פשוט קסם אמיתי, שירה שלעולם אינך רווה מגמוע אותה. נפלא".
פרופ' גד קינר
"שירייך מעמיקי הראות והביטוי כובשים את הלב. אני מאחלת לך המשך מוצלח ביצירתך רבת הנתיבים ורחבת האופקים".
פרופ' אביבה דורון
"נראה לי שספר שירייך אינו מותיר נים מכלל נימי הנפש שאינו מרעיד. מאוד אוהבת אצלך את הריסון של האמירה השירית ואת יכולת השליטה האמנותית הנדירה".
ד"ר ליליאן דבי-גורי
"שם הספר מעולה בעיניי, קומפקטי וקולע. כל שירי איזון שביר נקיים וצלולים. כולם עד אחד, כל מלה ומלה, אות באות. במקרים רבים מגיע השיר לשיא של זיכוך ועוצמה לקראת סופו. כך השיר הפותח, "אישור מחדש", שהוא מהפסגות היותר נישאות של הספר. הוא מדויק-שבמדויק, נקי, פניני, "מקצועי" במובן הטוב של המלה וראוי לכל אנתולוגיה עילית של שירה".
צבי עצמון
"המון תודות על איזון שביר! יפה ביותר!! את יודעת בוודאי שאת משוררת רבת-כשרון. אמשיך לקרוא בו לאט עוד ועוד".
רחל חלפי
"ספר נפלא!!! הרגשתי קרוב-קרוב. הצעיף של אבא, מכונת התפירה זינגר... דרישות שלום מהבית שלי... השירה נקייה מאוד ומובילה למקומות רחוקים וקרובים כמו ששירה אמיתית צריכה להיות".
שלומית כהן-אסיף
"השירים נ-ה-ד-רי-ם. עלייך להיות שמחה וגאה. השירים על המשפחה ולזכר האח כל כך חזקים ומרגשים, וגם האחרים – אישיים, ארספואטיים ועוד. השיר בעוברו אל הקורא הוא של הקורא – וזה מה שבספרך קורה".
מיכל סנונית