שירים לגוני | רעיה הרניק

שירים לגוּני
1960-1983

רעיה הרניק
אמו של רס"ן גוני הרניק, מפקד סיירת גולני , שנהרג בקרב על מוצב הבופור בתחילתו של מבצע שלום הגליל

כשיבואו הדברים

א

כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הַדְּבָרִים פִּתְאֹם
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם
בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם
אֶעֱמֹד פְּעוּרַת עֵינַיִם
אֶל מוּל הָאָסוֹן.

כָּל חַיַּי קוֹפְאִים אֶל הַמָּחָר הַזֶּה.
אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת – אֲנִי הַבַּרְזֶל.
עֵינַי אֲבָנִים לוֹהֲטוֹת
אֵינֶנִּי בּוֹכָה.

כְּבָר עַכְשָׁו אֲנִי חָשָׁה אֶת הַלַּהַט,
אֶת הַיֹּבֶשׁ בַּגָּרוֹן,
אֶת הַמַּבָּטִים וְהֶחָרוֹן,
וְלַיְלָה לַיְלָה בּוֹכִים חַיַּי
אֶת בְּכִי
אוֹתוֹ הַיּוֹם.

ב

אֲנִי יוֹדַעַת אֶת גּוֹרָלוֹ
חַיַּי סוֹבְבִים סְבִיבוֹ.
נָבִיא אֲנִי,
נְבִיא הַפַּחַד, הָאֵימָה.

כָּל הַלֵּילוֹת הֵם מִלְחָמָה
הַנּוֹרָאָה מִכָּל חֲלוֹם.
אֲנִי בּוֹכָה, אֲבָל זוֹכֶרֶת
לְהוֹדוֹת בְּעַד הַיּוֹם.

סוֹפֶרֶת רְגָעִים בְּרַחֲמִים.
אוֹסֶפֶת שָׁעוֹת. יָמִים.
מְקַוָּה.
אֲבָל יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת
לְאָן רָצוֹת כָּל הַשָּׁנִים
וּמְחַכָּה.

1962

אבל אתה כל כך בסדר

תָּמִיד מוּל מַבָּטְךָ
אֲנִי מַפְנָה רֹאשִׁי
בְּנִי בְּכוֹרִי.

בַּלַּיְלָה שֶׁנּוֹלַדְתָּ הִתְהַפְּכוּ
הַשָּׁמַיִם מֵעָלַי. הַכּוֹכָבִים
הִבְרִיקוּ כְּמוֹ מְשֻׁגָּעִים
מֵעַל הַר צִיּוֹן וְגַת שְׁמָנִים,

וּבְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת אָמְרוּ סְלִיחוֹת
וְחָשַׁבְתִּי: יָמִים נִפְלָאִים נוֹרָאִים
וְחַיַּי, כְּמוֹ אֶצְבָּעִי בְּכַף יָדְךָ
וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ זָע וְנָע.

יָדַעְתִּי: עֲווֹנוֹתֵינוּ אַתָּה תִּשָּׂא.
עַד הַיּוֹם מוּל מַבָּטְךָ
אֲנִי בּוֹכָה. אֲנִי בּוֹכָה.

*

יְלָדִים הֵם כְּמוֹ פְּרָחִים,
אָסוּר לִקְטֹף אוֹתָם
וּלְהַחֲזִיקָם בְּכַף הַיָּד.

רַק לִזְכֹּר מֵרָחוֹק. כְּמוֹ
צִלּוּם: צַעַד רִאשׁוֹן אוֹ
חִיּוּךְ מִתּוֹךְ שֵׁנָה –

בַּגְרוּת נְבוֹכָה וּמְהֻסֶּסֶת,
הָאֹמֶץ לִהְיוֹת אָדָם,
חִיּוּךְ שֶׁבּוֹ הַגֶּבֶר וְהַיֶּלֶד.

וְלַעֲבֹר. לָתֵת לָהֶם
לִפְרֹחַ
וְלֹא לָגַעַת. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ.

1975

 *

עַכְשָׁו אַתָּה נָח סוֹף סוֹף
בְּנִי הֶעָיֵף חֲסַר הַמְּנוּחָה.
כְּתֵפֶיךָ הָרְחָבוֹת הוֹלְכוֹת וְצָרוֹת
כְּמִדּוֹת הָאָרוֹן וְהָאֲדָמָה.

עַכְשָׁו אַתָּה בָּטוּחַ לְבַסּוֹף
בְּנִי הַיָּפֶה, רְדוּף הַסַּכָּנוֹת.
רַגְלֶיךָ הוֹלְכוֹת וּמִתְיַשְּׁרוֹת,
גּוּפְךָ מוּגָן בְּתוֹךְ הָאֲדָמוֹת

שֶׁאֶת גְּבוּלָן חָרַצְתָּ בְּרִיצָה
בְּלֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה, בִּנְשִׂיאַת
אֲלוּנְקוֹת, מַקְלְעִים, מַרְגֵּמוֹת.

הָאָרֶץ שֶׁאָהַבְתָּ מַפְנָה רֹאשָׁהּ,
אֲבָל אוּלַי הָאֲדָמָה מְחַבֶּקֶת אוֹתְךָ
וּפֶרַח אוּלַי יִנְבֹּט מִדִּמְעָה.

*

וּבַלַּיְלָה בָּא אֵלַי
הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא נוֹלַד
מַבִּיט בְּעֵינַי
וְשָׁאַל
"אֵיפֹה אָבִי?"

הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ
עֵינֶיךָ בְּנִי וְזָוִית
הַגַּבּוֹת שֶׁלְּךָ
וְשֶׁלִּי. וְהַיֶּלֶד שָׁאַל
אֵיפֹה אָבִי?!

אָבִיךָ, יַלְדִּי, נִשָּׂא בְּרוּחַ
הָהָר. בְּאֶרֶץ נֵכָר
נִשְׁאַר אָבִיךָ, יַלְדִּי.
מִישֶׁהוּ טָעָה. בְּנִי הַיָּפֶה
וְעַכְשָׁו אַתָּה לֹא תִּהְיֶה.

"אֵיפֹה אָבִי," שׁוֹאֵל הַיֶּלֶד
שֶׁלֹּא נוֹלַד.
אֵיפֹה בְּנִי, שׁוֹאֶלֶת הָאֵם
שֶׁכְּבָר לֹא חַיָּה.
אֵיפֹה אֲנִי, שׁוֹאֵל הַגֶּבֶר
שֶׁנִּשְׁאַר בְּפִסְגַּת הָהָר.

דצמבר 1982

מתוך:
חשבון עובר ולא שב
מבחר שירים 2010-1960