ברכבת לנהריה: השכם בבוקר אישה יוצאת מביתה. נוסעת ברכבת. מסתכלת מבעד חלון הרכבת.
חיה דרך חלון הרכבת, יום יום, הלוך ושוב.
הרכבת מתקדמת והעין הפנימית מתבוננת אחור, על אנשים, אירועים, חלומות ומקומות.
אט אט הופך הקרון לביתה. והמסע (שלא ברור אם מוביל לאי אן) להווייתה.
הקינה על עלי ועל שירה: ביום ה30 ביולי 2015 ערב ט"ו באב תשע"ה נרצחה שירה בנקי בת 16 תלמידת התיכון שליד האוניברסיטה, כשצעדה במצעד הגאווה בירושלים.
ב 31 ביולי 2015, בט"ו באב לפנות בוקר הושלכו בקבוקי תבערה לעבר שני בתי מגורים בדרום-מערב העיירה דומא. כתוצאה מכך נהרג עלי סעד דוואבשה, בן 18 חודשים, ונפצעו אנושות הוריו (שמתו מפצעיהם) ואחיו בן הארבע (שנותר בחיים.)
עָמַדְנוּ מֵעַל עֵמֶק הַבְּרָכָה
הִבַּטְנוּ בְּפִרְחֵי לִילָךְ נִגְדָּעִים
חָזִינוּ בַּעֲצֵי זַיִת נִכְרָתִים
יְעָרוֹת הִטִּיפוּ יִלְלוֹת תַּנִּים
נוֹתַר רַק הַצָּמָא.
אֵין שִׁירָה בִּירוּשָׁלַיִם.
אֵין עָלִי בְּדוּמָא.
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.
אלו שתי החטיבות בספר שיריה השלישי של חגית חוף.
חגית חוף היא אנליטיקאית יונגיאנית, משוררת, עורכת שירה, חוקרת ספרות, כותבת רשימות ומאמרים על ספרות, מלמדת ומנחה סדנאות כתיבה.
ספרה הראשון קדיש וקדשה: (כרמל 2002) זכה בפרס שר המדע התרבות והספורט לספרי ביכורים 2002 ובמענק מפעל הפיס 2002
ספרה השני המראות (כרמל 2006) זכה בקרן רבינוביץ' 2006 ובקרן עמוס 2006.