לכיתתו של ניר בן ה-11 מצטרף נער ערבי-פלסטיני ששמו סאלים. ניר אינו מוכן להשלים עם כך. בכעסו הוא סוחף אחריו את רוב ילדי הכיתה. אולם דווקא רז, חברו הטוב ביותר, ונטלי, הבת שהוא אוהב – מתנגדים לדרכו. הכיתה נחלקת למחנות, האווירה מתלהטת ונדמה שאין מוצא מסיר הלחץ הזה.
מהו המקור לשנאה המתלהטת בין שני הנערים? מתברר שכל אחד מהם חווה אובדן אישי כתוצאה מהסכסוך בין העמים: ניר איבד את אביו בפעילות מבצעית בעזה וסאלים איבד את אחיו הצעיר שנהרג מאש חיילי צה"ל. ניר מתגעגע לאביו ומאמין שהוא נלחם למענו, אך במשך הזמן הוא מגלה עליו דברים שלא ידע ולומד להכירו מחדש. גם על סאלים הוא לומד פרטים חדשים. למשל – שהסיבה למעבר משפחתו למדינת ישראל הוא סירובה הנחרץ של המשפחה להיות מעורבת בפיגוע טרור בבית החולים הישראלי בו עובדת אחותו של סאלים, סירוב שהביא להחרמת המשפחה בכפר.
ניר לומד שהמציאות אינה חד ממדית ושאפשר להביט בה באופנים שונים.
אט-אט מחלחלים לנפשו דבריה של אמו:
" שנינו איבדנו איש יקר ולשנינו עצוב נורא, אך כדי שנמשיך את חיינו... צריך גם שמחה... מאין ניקח אותה? כשאני עוזרת למישהו והוא שמח על כך, משהו מהשמחה דבק גם בי. אני דואגת לך, מאין תשאב שמחה?"
הכעס מפנה מקום לעצב ולמודעות, ובצִדם לומד ניר שאפשר גם לשמוח ולהתאהב.
ניר נגד סאלים הוא סיפור אמיץ ונוגע ללב על התמודדותם האישית של ילדים עם המחיר וההשלכות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
אמנון ורנר – חבר קיבוץ כרמיה, שעל גבול רצועת עזה, הקדיש את הספר לבנו ניר, מדריך מצטיין בבית הספר לשריון שנפל בגיל 21 בעת מילוי תפקידו .
ינון זינגר, בוגר בצלאל, היטיב להשתמש בכל קשת הגוונים שבין שחור ללבן כדי תת ביטוי ויזואלי למציאות מורכבת
להכיר את שכנינו ולחיות איתם בשלום