מתוך הספר
מילים מתוך שטח הפקר של געגוע
מאת עפרה קליגר
ידַי אוחזות במראות
א
כֶּתֶף הַלַּיְלָה נוֹשֵׂאת אֵלַי מַנְגִּינוֹת מִבֶּטֶן הָרְחוֹב.
בָּתִּים מְגִיפִים אֶת פְּנֵיהֶם,
אֶצְבַּע שָׁמַיִם מַדְלִיקָה בָּהֶם אוֹרוֹת קְטַנִּים,
וּבָעֵשֶׂב חֲתוּלִים זָבֵי תַּאֲוָה.
עֵינֵיהֶם מְחוֹרְרוֹת אֶת אֶרֶג הַלַּיְלָה
עוֹד מְעַט יְזַנְּקוּ זֶה עַל זֶה בְּהֶמְיַת בַּרְזֶל מְלֻבָּן.
ב
הַלַּיְלָה הַיּוֹרֵד מַצִּיעַ יְצוּעוֹ לָאוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת,
מַנִּיחַ כַּר לִרְעוֹת בְּמֶרְחָבָיו וְסָדִין כְּדֶגֶל לָבָן.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָקוּם לְרֶגַע לִשְׁתּוֹת
וּלְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר הַנֶּעֱלָם בְּמִטָּתִי.
ג
יָדַי אוֹחֲזוֹת מִלִּים כְּבִנְקֻדָּה אַרְכִימֶדִית,
וְהֵן כָּל שֶׁבִּרְשׁוּתִי, הֵן גּוּפִי הַסּוֹבֵב אוֹתִי
וּתְנוּעָתוֹ שׁוֹבֶרֶת אֶת כֹּחַ הַכְּבִידָה.
המרה
א
פָּרַמְתִּי כְּסוּתִי לָבוֹא עֵירֻמָּה אֶל גַּעֲגוּעַי,
לְהַנִּיחַ רֹאשִׁי עַל אֶבֶן קְטַנָּה,
אַהֲבָה.
בְּמִשְׂחַק בָּבוּאוֹת רָדַפְתִּי אַחַר הָאֵין וְהַיֵּשׁ
לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם,
לַחְסֹם אֶנְקַת רוּחַ קַר בֵּין עַצְמוֹת הֶחָזֶה.
לִשְׁזֹר חוּט אֶחָד מֵהֲוָיָתִי הַפְּקוּעָה,
בְּקִיר שְׁתִיקוֹתֶיךָ.
אֵיךְ אֶלְכֹּד אֶת פְּנֵי הָאֱמֶת הַמִּסְתַּתֶּרֶת
בֵּין תְּשׁוּקָה לְזִכָּרוֹן וּמְהַפֶּכֶת בָּהֶם
בְּתוֹךְ צְפִיפוּת הַקִּיּוּם וְרֵיקוּתוֹ.
ב
דָּבָר אֵינוֹ מִתְכַּלֶּה
אֶלָּא עוֹבֵר לְמָקוֹם אַחֵר.
אַהֲבָה מֵתָה תַּשְׁקִיף בַּחֲלוֹמְךָ,
מַעֲשֶׂה שֶׁנָּשַׁר מִמְּךָ יְסַמֵּן אֶת עִקְּבוֹתֶיךָ.
עִם הַזְּמַן יַהֲפֹךְ הַצַּעַר לְעָשׁ כּוֹסֵס,
תְּשׁוּקָה - לְבַזֶּלֶת.
כְּשֶׁהָלַכְתָּ חָזְרָה הַדֶּלֶת אֶל צִירָהּ,
הַקִּירוֹת הַנּוֹפְלִים אָחֲזוּ בִּכְתֵפִי לָקוּם,
וְהַבַּיִת שֶׁיָּבְשׁוּ עַצְמוֹתָיו קָרַם אוֹר וּצְלִילִים
וְשָׁבָה רוּחוֹ.