חרסים | אבות ישורון | טעימה מהספר

קֻם בֹּא
מָקֹם צָאתֶךָ.
מקָםֹ אַרְאֶךָ.
שָׁם בָּאֶךָ.

ל תשרי תשנב, 8 אוקטובר 1991 . טיוטת ״פתח נעילה״

הַדַּרְגָה הַאַחֲרֹנָה שֶׁל הַחַיִיּם הֻא הַמָּוֶת
וְהַדַּרְגָה הָעֶלְיֹנָה שֶׁל הַמָּוֶת הֻא שִׂמְחַת הַמָּוֶת

1991

אַל תִּתְּנֵנִי קֶרֶן קְצַרְצָרָה
הַנִּדְחֶקֶת בֵּין הָענָנִים בְּעִלָּבֹן,
אֶלָּא תְּנֵנִ פַּס רֶשֶׁף
מִשֶּׁמֶשׁ אֶל שֶׁמֶשׁ.

נובמבר 1990 , טיוטת ״לא אהיה״

הַנֶּפֶשׁ קָשָׁה
כְּמוֹ סֻלְיָה
שֶׁכָּל הַנַּעֲלַיִם
הֹלְכֹת עָלֶיהָ.

דצמבר 1989

מֵהָאִמָּא, מֵאֱלֹהִימָה, מֵהַחֶדֶר,
מֵהָאִמָּא, מִלְּפָנִימָה, מֵהַחֶדֶר,
מֵהָאִמָּא, אֱלֹאִמָּא, בַּחֶדֶר,
מֵהָאִמָּא, אֱלֹהִימָה בַּחֶדֶר.
27.1.1963

שיר 21 מתוך ״שלושים עמ׳ של אבות ישורון״.
4 נוסחים לשורה 3 בבית השני.
הנוסח בספר: ״מהאמא שהשכימה לחדר״.
במהדורת כל שיריו: ״מהאמא, מהבלימה, מהחדר״

לִשְׁמעַֹ בַּטִּפָּה אֶת הַגַּל בְּנֹסְקוֹ,
וְשִׁבֳּלִים אַחַר קָצִיר
עַל פְּנֵי שָׂדֹת לְאָסְפָן.
לִבְלֹעַ הַמָּאֹר עַד כְּכַבְכָב זָעִיר
וְלִמְצאֹ אֵלַי, אִם צָרִיךְ,
בַּחשֵכָה.

1 מאי 1989

קַל לֹא לִהְיוֹת
יבָוֹא זְמַן, וְלָהֶם קָשֶׁה
קָשֶׁה יִהְיהֶ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה
אַךְ לְךָ עַצְמְךָ
קַל יִהְיה לֹא לִהְיוֹת

כג תשרי תשמ, 11 אוקטובר 1979

כָּל תֵּל אָבִיב הִיא אֳנִיָּה עַל הַמַּיִם.

אוקטובר 1975

מה שלא היה לי אתמול,
לא הפסדתי היום.
ומה שאיבדתי אתמול,
כבר לא אחזיר לעצמי מחר.

11.10.66

הייתי מבקש מכל מי שמחזיק בספר הזה להחזיק בו באהבה, לעזור
לי בנשיאת העול. הייתי נוטל את כל המהדורה ומחלקהּ ברחוב, כחַלק
מודעה על סרט קולנוע, שכולם חפצים בו. רק מעט מהמכתבים
נותרו בידי. מאותם קרשי שיכונים, מאותה שלכת הארץ הזאת.
גם להם היתה מעין שואה: רובם אבדו. הייתי מחלק את הספר לכל
מי שרוצה בו; בלי להשאיר לעצמי אף טופס אחד. לי מספיקים
המכתבים המקוריים, שהם הירושה היחידה שהייתי מוריש לבתי
יחידתי, להלית ישורון, השם יחיינה ויגדלנה. ספרי אומר לי כי לי
עצמי אין מה לעשות יותר בשירה. אולי לשירה העברית בכללה אין
מה לומר, פרט בנושא השואה.

19.9.1962

-----------------------

חרסים, אבות ישורון. הביאה הלית ישורון. הספריה החדשה,
ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021.
© כל הזכויות שמורות להלית ישורון ולספרי סימן קריאה הוצאת הקיבוץ המאוחד.